תנועת רגבים תוקפת בחריפות את דבריו של שר הביטחון גנץ, שהשווה את ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על אדמות יהודה ושומרון, להשתלטות של גורמים ישראלים.

גנץ כתב את הדברים בתגובה לשאילתא של חברת הכנסת קטי שטרית מהליכוד שביקשה להבין כיצד מגיב משרד הביטחון להשתלטות עוינת על שטחים פתוחים באיזור יהודה ושומרון.

בתשובת גנץ אותה חשף עמיאל ירחי, הכתב הפוליטי של אתר כיפה, כתב שר הביטחון כי "ישנם ניסיונות להשגת גבול ושימוש בקרקע באזור יהודה ושומרון, הן מצד גורמים פלסטינים והן מצד גורמים ישראלים".

גנץ קשר את סוגיית אישור התכניות למגזר הפלסטיני בשטחי c, כפתרון לבעיית ההשתלטות על הקרקעות.

המסמך הזה מראה כי לשר הביטחון הנוכחי, אין ולו שמץ של הבנה אסטרטגית באירוע זה. "מדובר בלא פחות מיום הכיפורים של משרד הביטחון בעת הנוכחית.

שר הביטחון משווה אירוע שהוגדר על ידי הרשות הפלסטינית עצמה כמטרת העל שלה בעשור האחרון, שהינה הקמת המדינה הפלסטינית בשטחי C, אירוע שממומן במאות מיליוני דולרים מדי שנה על ידי מדינות אירופה במסגרתו הרשות הפלסטינית סוללת מדי שנה עשרות קילומטרים של כבישים, מציבה אלפי עמודי חשמל, הקימה מאות מבני קהילה חינוך ודת במקבצים הלא חוקיים, מסייעת בעיבוד חקלאי על מאות אלפי דונמים, מובילה את בנייתם של כ-3500 מבנים לא חוקיים מדי שנה, ואת כל האירוע הזה, משווה שר הביטחון של מדינת ישראל לבניה ישראלית לא חוקית ביהודה ושומרון, המונה כ3000 מבנים מקצה לקצה.

חוסר ההבנה של שר הביטחון בעניין זה, הוא לא פחות מסכנה למדינת ישראל. ברור לנו כי המסמך האומלל הזה, המשקף גישה מסוכנת ומופקרת, יהיה בבסיסה של "וועדת אגרנט" העתידית שתחקור כיצד מדינת ישראל אפשרה לרשות הפלסטינית לכבוש את הטריטוריה הישראלית, מבלי לירות ולו כדור אחד.

השופט נועם סולברג הורה למפלגת כחול לבן ולרשימה הערבית להגיב לעתירה עד יום שלישי – במהלכו ידון בג"ץ בעתירה נגד האיכון הסלולרי לחולי קורונה במסגרת התקנות לשעת חירום

הגשנו עתירה דחופה לבג"ץ בבקשה שיורה לכחול לבן ולרשימה המשותפת לחשוף את ההסכמות ביניהם, בין בכתב ובין בעל פה, שהובילו לכך שהרשימה המשותפת החליטה בסופו של דבר להמליץ לנשיא על בני גנץ כמועמד לקבלת המנדט להקמת הממשלה. אנחנו חוששים כי כחלק מההסכמות, התחייבה כחול לבן לבטל את תיקון 116 לחוק התכנון והבניה הידוע בכינויו "חוק קמיניץ".

העתירה מתבססת על פסק דין שליט נ' פרס של בית המשפט העליון מתחילת שנות ה-90, אשר קבע כי קיימת חובה לחשוף הסכמים פוליטיים לציבור. פסיקה זו חוקקה כחוק מחייב לגבי הסכמים קואליציוניים, אך תנועת רגבים טוענת כי פסיקת בית המשפט צריכה לחול על הסכמים פוליטיים הנוגעים להמלצה לנשיא.

כזכור, חוק קמיניץ חוקק בשנת 2017 במטרה להילחם במכת המדינה של הבניה הבלתי חוקית. עד חקיקת החוק, תהליכי האכיפה כנגד בניה בלתי חוקית היו מורכבים ולא יעילים. חוק קמיניץ, הגדיר מחדש את אופן האכיפה כנגד התופעה, בעיקר באמצעות הגדלה משמעותית של הקנסות המוטלים על עברייני הבנייה ובייעול ההליכים המשפטיים כנגדם.

בגלל ריבוי הבניה הבלתי חוקית במגזר הערבי, שמה לה הרשימה המשותפת למטרה לעליונה לפעול לביטול החוק. חברי הכנסת של הרשימה התבטאו פעמים רבות כי תמיכה שלהם במועמדותו של גנץ להקמת הממשלה תלויה בהסכמה לביטול החוק מיד עם הקמת ממשלה.

ביטול החוק יהיה בכיה לדורות. לפי נתוני היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, בשנתיים האחרונות מאז נכנס החוק לתוקף, ירדו התחלות הבניה הבלתי חוקית, בעיקר במשולש, בנגב ובגליל, בכמעט 50%. ביטול החוק יחזיר את המצב לקדמותו ומהווה בעצם הפקרה של הפריפריה לטובת עברייני הבנייה ובאופן שיפגש באופן משמעותי ביכולת המדינה לפתח תשתיות ראויות באזורים אלו.

השופט נועם סולברג קבע בהחלטתו, כי כחול לבן והרשימה המשותפת יגיבו לעתירה עד יום שלישי.

ביום שלישי תידון העתירה נגד התקנות לשעת חירום שאישרו את מהלך האיכון הסלולרי על נשאי נגיף הקורונה, ובג"ץ הקפיא את השימוש בתקנות עד להודעת המדינה האם הושגה הסכמה בין הליכוד לכחול לבן על הקמת וועדות הכנסת שיפקחו על יישום התקנות.

התחייבות כחול לבן לביטול חוק קמיניץ, אם אכן הייתה כזו, חמורה ביותר ומהווה הפקרה של הנגב והגליל. חשוב מאוד שכלל ההתחייבויות של כחול לבן לרשימה המשותפת, ובכללן התחייבות לביטול החוק, יעמדו בפני הח"כים ובפני הציבור במהלך הדיונים להקמת הממשלה.