למרות עתירות שהגשנו בנושא, כבר עשור שלם המדינה מאפשרת את החציבה הפראית והפיראטית במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. המחצבה פוגעת בנוף, הורסת את הטבע וכמובן, לא חוקית
כבר עשור שלם המדינה עוצמת עיניים בפני הריסה פראית של הטבע במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון. למרות העתירה שהגשנו לבג"ץ בדבר המפגע הסביבתי האדיר המתנהל באזור, ולמרות התחייבותה החוזרת של המדינה להביא את הפעילות העבריינית לסופה ולסגור את האתר כולו, החציבה הפיראטית ממשיכה בכל העת ומעמיקה את הפלישה.
בימים האלה, יחד עם המחלקה המשפטית שלנו, אנחנו ממשיכים לבדוק את הסיפור לעומק בכדי שנוכל סוף סוף לחשוף האם קיימים אינטרסים סמויים בהתעלמות המדינה מהמצב בשטח והאם מישהו גוזר קופון על הדרך. צפו בסרטון שהוצאנו:
הרשות הפלסטינית מובילה מבצע בזק לבניית בית ספר חדש ובלתי חוקי שיסייע לקיבוע המאחזים שהקימה במזרח גוש עציון.
בעוד משבר הקורונה בעיצומו ומתווה פתיחת שנת הלימודים עדיין לא ברור, ברשות הפלסטינית נערכים להקמת בית ספר חדש ובלתי חוקי במזרח גוש עציון, בכוונה לאיישו בתוך מספר שבועות.
בית הספר, הנבנה בעזרת תמיכה כספית של האיחוד האירופי, מוקם ליד היישובים איבי הנחל ומעלה עמוס שבמזרח גוש עציון. לאחר פניה של תושבים באיזור עקבנו אחר התפתחות הבנייה וגילינו כי העבודה במקום מתבצעת במשמרות כפולות בהן מועסקים עשרות פועלים, מתוך כוונה לאייש את המבנה בתוך שבועות ספורים, עם פתיחת שנת הלימודים ברשות הפלסטינית בתאריך 6 בספטמבר. בכפר הסמוך יש עוד עתודות שטח בתוך תכנית בנייה קיימות שלא מומשו ועל כן ברור שמדובר בפיתוח מכוון בשטח חדש.
הקמת בתי הספר במאחזי הרשות הפלסטינית מהווה כלי אסטרטגי בידי הרשות לקיבוע המאחזים אותם הקימה בשטחי C. במקרים הרבים בהם לא נבלמת העבודה בטרם אכלוס המבנים היא מציבה את מדינת ישראל בפני עובדה מוגמרת. מרגע אכלוס המבנה, מתחילה "מלחמת התשה" משפטית, הנמשכת שנים ארוכות, במהלכן הופך המקום למתחם קבע שרשויות האכיפה נמנעות מלאכוף כנגדו את החוק.
שיגרנו מכתב התראה נוסף לשר הביטחון, בני גנץ, לאלוף פיקוד המרכז, למנהל האזרחי ולמשטרת ישראל, בדרישה לעצור את הבניה לאלתר בשלביה המוקדמים.
בתי הספר שנבנים במאחזי הרשות גורמים לשינוי מהותי במרחב בו הם מוקמים. המופע המוכר ביותר של האסטרטגיה הזו קרה בחאן אל אחמר, שפעם אחר פעם המדינה דחתה את האכיפה במקום "עד לסוף שנת הלימודים", ולבסוף המאחז הזה עומד על תילו, חרף פסיקת בג"ץ. זה קרה גם בבית הספר שהוקם בתוך שמורת הטבע נחל מכוך מצפון לירושלים, בבית הספר שהוקם בן לילה סמוך להרודיון, ובעוד מאחזים רבים נוספים.
במכתב ההתראה השני ששלחנו הודגש, כי באם הפניה לא תיענה עד לתחילת השבוע הבא, תוגש עתירה לבית המשפט ללא התראה נוספת.
ל' ניסן התש"פ - 24 אפריל 2020
:שתפו
לאחר עתירת ארגון עדאלה לבג"ץ בדרישה לחבר את הפזורה הבדואית לתשתית אינטרנט, אנחנו מצטרפים כ'ידיד בית המשפט' לעתירה ומציעים לחלק סמארטפונים לתלמידים מעוטי יכולת לצרכי למידה מרחוק
אנחנו מצטרפים לעתירת ארגון השמאל 'עדאלה' ומציעים לחלק טלפונים חכמים לתלמידים מעוטי יכולת המתגוררים בפזורה הבדואית, על מנת שיוכלו להתחבר למערכת הלמידה מרחוק שהקים משרד החינוך לימי הקורונה.
הפזורה הבדואית הבלתי חוקית בנגב, מונה מעל אלפיים מקבצים קטנים המפוזרים על שטח של כ-600,000 דונם – שטח המשתווה לשטחן של תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע גם יחד. בתחומי הפזורה מתגוררים כ-20 אלף תלמידים הלומדים במוסדות החינוך ביישובי הקבע ובערים הבדואיות בנגב.
מפת הפזורה – אלפי מקבצים לא חוקיים על מאות אלפי דונמים
תושבי הפזורה הבלתי חוקית אמורים על פי החוק והחלטות הממשלה לעבור ליישובי הקבע, ומאחר והמבנים בנויים שלא כחוק, הם אינם מחוברים לתשתיות חשמל ובזק.
עתירת עדאלה לבג"ץ דורשת כי המדינה תחבר את עשרות אלפי הבתים לרשת האינטרנט, או לחילופין תחלק ראוטרים אלחוטיים לכל בית, וזאת על מנת לאפשר לתלמידים המתגוררים בפזורה, להתחבר למערך ה'למידה מרחוק' שמפעיל משרד החינוך.
עוד דרשו בעדאלה לחלק מחשב לכל תלמיד המתגורר בפזורה הבלתי חוקית, בטענה כי כ-80% ממשקי הבית היהודים בישראל מחוברים לאינטרנט ביתי, לעומת כ50% ממשקי הבית הערבים, תוך התעלמות תמוהה ממחקרים עדכניים רבים, המשקפים תמונת מצב שונה לחלוטין.
פנינו לבג"ץ על מנת להצטרף לעתירה כ'ידידי בית המשפט', תוך הסכמה לטענות העתירה כי לכלל הילדים במדינת ישראל מגיעה הזדמנות דומה ליהנות משירותי הלמידה מרחוק המופעלים על ידי המשיבים במסגרת המשבר הנוכחי. אנו סבורים כי העתירה מבקשת לשפר את תשתיות החשמל והתקשורת תחת "משבר הקורונה" וזאת תוך מינוף מצוקת החינוך של הילדים והנוער המתגוררים בפזורה.
לדברי עדאלה, בפזורה הבדואית בנגב קיימים 37 כפרים "לא מוכרים". טענה זו איננה נכונה, שכן מדובר על כאלפיים(!) נקודות התיישבות שונות, ויצירת תשתיות לכלל האוכלוסייה המתגוררת בשטח כה עצום – מהווה פגיעה כלכלית עצומה במשאבי הציבור והמדינה.
בנוגע לטענת עדאלה על "הפער הדיגיטלי", מצטטת רגבים בהרחבה את מחקרה המקיף של ד"ר אסמאא נ. גנאים, מומחית בתחום היבטי הדיגיטציה בחברה הערבית בישראל, לפיו הפער הדיגיטלי הכללי בין החברה הערבית לחברה הכללית הולך ומצטמצם בצעדי ענק. מחקרה של גנאים העלה כי כ-93% מהצעירים במגזר הערבי הינם בעלי גישה לאינטרנט, כאשר כ-97% (!) הינם בעלי טלפונים ניידים חכמים, וכי כ-80% מהם הינם בעלי נגישות למחשב עם חיבור אינטרנט מהבית.
גנאים אף קובעת כי בקרב המגזר הערבי גופא, שיעור המחזיקים במחשבים ניידים בדרום, ולצרכי למידה בפרט, הוא הגבוה ביותר במגזר.
על אף שעל המדינה אין כל חובה משפטית הנובעת מ'הזכות לחינוך', ממליצה רגבים כי משרד החינוך יבחן את האפשרות לחלק טלפונים חכמים / טאבלטים לתלמידים מעוטי יכולת, וכי משרד התקשורת יורה לרשתות הסלולר לפעול לשיפור זרימת הנתונים הדיגיטליים על גבי רשתות התקשורת הסלולרית במרחב הפזורה ובכך לשפר את איכות הגלישה עבור התלמידים.
"אנו מצטרפים לדרישה המוצדקת לצמצום הפער הדיגיטלי בקרב כל שכבות האוכלוסיה בישראל", אומר עורך הדין שלנו, בועז ארזי. "אך הנתונים המוצגים על ידי עדאלה נועדו ליצור מצג שווא של היעדר תשתיות מתאימות או נגישות מתאימה- על מנת לצור אמפתיה מזויפת כלפיהם, לשם קידום הסדרה במקום של אלפי המקבצים הבלתי חוקיים".
"יש מקום לשיפור הנגישות לרשת האינטרנט ולקבלת שירותי התקשוב מהמדינה, ולא רק בסוגיית משבר הקורונה. אך יש להקפיד ולוודא כי הפתרונות הניתנים אינם כוללים אלמנטים של קיבוע האוכלוסיה למקומה ומתן היתר שבשתיקה להמשך הבניה הבלתי חוקית וההשתלטות על הקרקע הציבורית".
מאות פועלים פלשתינים העובדים באזור התעשיה ברקן משלמים 'דמי חניה' לחניון בלתי חוקי, הממוקם על קרקע יהודית פרטית ■ צפו בסרטון
באזור התעשיה ברקן שבמרכז השומרון, עובדים אלפי בני אדם, יהודים וערבים. סמוך לאחת הכניסות של אסור התעשיה החל לפעול חניון בתשלום, אותו מפעילים ערבים תושבי אחד הכפרים באיזור.
כלל לא ברור באיזו סמכות נגבה התשלום ממאות הרכבים שחונים מדי יום בחניון, המהווה גם מפגע תחבורתי מסוכן. הכניסה והיציאה מהמקום, יצרה צומת בלתי חוקית על הכביש הראשי, והיא מסכנת את חיי הנוסעים.
על פי שכבת המידע של המנהל האזרחי, החניון עצמו הוקם ללא היתר, ושטחו גדל ומתרחב בהדרגה באמצעות טרקטור המכשיר בסופי השבוע עוד ועוד שטחי חניה. אלא שבזמן האחרון גילינו כי בהרחבה האחרונה 'גלש' החניון לתוך חלקה סמוכה שנמצאת בבעלות יהודית פרטית.
חניון בלתי חוקי – על קרקע בבעלות יהודית פרטית
בעבר כבר פנינו למנהל האזרחי במטרה למנוע את ההשתלטות על הקרקע הפרטית, ולנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה ובמנהל הסתפקו בתשובה הלקונית כי יינקטו הליכים בהתאם לסדרי העדיפויות. לאחרונה, לאחר שהחניון המשיך להתרחב ולנגוס בקרקע היהודית, פנינו למנהל האזרחי בשנית.
כפי שראינו יותר מפעם אחת, כאשר עולה טענה על בניה בלתי חוקית יהודית על קרקע בבעלות ערבית, היא תמיד מקבלת את המקום הראשון בסדר העדיפויות. אך מתבקש שהמנהל האזרחי ינקוט באותם צעדים גם כשמדובר בפלישה ערבית לקרקע של יהודים.
פנצ'ר בשמירת החוק: מבדיקה שערכנו עולה כי משטרת כרמיאל מתקנת את רכביה ב'צמיגי אייל' שבמג'דל כרום'. בית המשפט הוציא כנגד המבנה הבלתי חוקי צו הריסה אך זה איננו ממומש בשל מחסור בסיוע משטרתי
אחד הקשיים המרכזיים במימוש צווי הריסה כנגד בניה בלתי חוקית, היא מחסור מתמשך וקבוע בסיוע משטרתי לו זקוקים יחידות הפיקוח השונות ברחבי הארץ. באופן אבסורדי משהו, במקרה של בית העסק הבלתי חוקי 'צמיגי אייל', המשטרה דווקא מגיעה למקום לעיתים.
בית העסק בבעלות אייאל סמיח בשאר, הוא מבנה בן כ-250 מ"ר הממוקם בצומת הכניסה המערבית למג'דל כרום הפועל כמוסך וכפנצ'ריה. מבנה גדול זה הוקם ללא היתר בניה, בניגוד להוראות התכנית במקום, ובעקבות כך הוצא כנגדו צו הריסה שיפוטי. בנוסף הטיל בית המשפט צו איסור שימוש במבנה, ומשכך העסק הפועל במקום עובד ללא היתר. הסיבה לכך שצו הריסה לא מומש עד היום – הוא החוסר ב"סיוע משטרתי" לטובת הביצוע.
בעקבות הבחנה בתנועה ערה ושוטפת של רכבי משטרה המגיעים למקום דבר יום ביומו, ערכנו בדיקה מעמיקה, בסופה התגלתה העובדה המפתיעה והמקוממת כי משטרת כרמיאל משתמשת בשירותיה של אותה פנצ'רייה במסגרת מכרז וזכיינות שנעשו בשנת 2014. בתגובה רשמית לפנייתנו אישרה משטרת ישראל, כי פנצ׳רייה זו היא אחת מחמישים ושמונה שמספקות שירות למשטרת ישראל.
במילים אחרות: עסק בלתי חוקי שצו הריסה תלוי כנגדו – זכה במכרז רשמי לספק שירות למשטרת ישראל, זו שאיננה פנויה לממש את החלטת בית המשפט להרוס את בית העסק.
גורמים במשטרה הודיעו לנו כי בשל חשיפת העניין, תופסק ההתקשרות לאלתר, אולם עד לבירור העניין וסגירתו באופן רשמי, נמשיך ונעקוב אחרי הסיפור.
אנחנו מחריפים את המאבק נגד הפעילות הבלתי חוקית של האיחוד האירופי ביו"ש, ועותרים לבג"ץ כנגד תשתית חשמל בלתי חוקית שהוקמה במימון אירופי למאחזים הערביים הבלתי חוקיים בדרום הר חברון, ללא כל אכיפה מצד הרשויות הישראליות
בתקופה האחרונה הוקמו בניגוד לחוק טורבינות רוח ופאנלים סולאריים לייצור חשמל במאחזים פלשתיניים הסמוכים לישוב סוסיה שבהר חברון. התשתיות אמורות לספק חשמל לאותם מאחזים ולאפשר לתושבים להמשיך ולגור במקום למרות האיסור שבדבר.
לאחר שהתברר לנו כי משרד הביטחון והמנהל האזרחי לא מבצעים פעילות אכיפה כנגד אותם תשתיות לא חוקיות, עתרה התנועה היום לבג"צ (2223/15) בדרישה למתן צו ביניים שיפסיק את המשך הקמת תשתיות החשמל ולחייב את המדינה לנמק מדוע אינה אוכפת את החוק במקום.
בעתירה מתברר כי הקמת תשתיות החשמל בוצעה על ידי חברה ישראלית בשם "קומט-מי". אותה חברה, כך לפי דו"ח של ארגוןNGO" מוניטור", פועלת במימון ממשלתי ישיר ועקיף של גרמניה, אירלנד, דנמרק ושוויץ
"עניינה של עתירה זו בתופעה מקוממת, בלתי נסבלת ממש" נכתב בעתירה, "בעלת השלכות נרחבות וחמורות על מהות והיקף תפקודו וריבונותו של המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון, כמו גם על מעמדה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית".
"בעוד המשיבים (משרד הביטחון והמנהל האזרחי) קופאים על שמריהם, פועלות מדינות זרות באמצעות חברת "קומט" לעודד הפרת חוק והשתלטות פלשתינית בלתי חוקית על מקרקעי האזור ולהרחבת מקבצי הבניה הבלתי חוקיים באזור הר חברון ככלל ומסביב לישוב סוסיה בפרט".
לסיכום נכתב: "הפניה לבג"ץ נעשתה בלית ברירה לאחר שהפניות הקודמות למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי נותרו ללא מענה. אך במקביל, מתקני תשתית חדשים מותקנים כל העת במאחזים הפלשתיניים הבלתי חוקיים".
"לא יתכן שמדינות זרות מסייעות לפעילות עבריינית בשטח שלפי הסכמי אוסלו, נמצא בשליטה ישראלית מלאה. על משרד הביטחון בכלל והמנהל האזרחי בפרט, ישנה חובה לנקוט בצעדי אכיפה ופיקוח תוך הפסקת הפעילות הלא חוקית, השבת המצב לקדמותו ונקיטה של הליכים פליליים כנגד העבריינים".
מאחזי הרשות הפלשתינית בדרום הר חברון
לפני כחודשיים פרסמנו את דו"ח "הקולוניה האחרונה" המפרט את פעילות האיחוד האירופי בהקמת מאות מבנים בלתי חוקיים ברחבי שטחי C. מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות השקיע האיחוד האירופי עשרות מיליוני יורו בהקמת מאות מבני מגורים במאחזים הבדואיים הפזורים ברחבי שטח C.
בהסכמי אוסלו נקבע כי אזורים אלו נמצאים בשליטה מלאה של מדינת ישראל, אך הרשות הפלשתינית מבקשת לנכס את השטח לעצמה באופן חד צדדי. בשנים האחרונות מקימים הפלשתינים, בסיוע מדינות זרות, מאחזים לא חוקיים בשטחי C מתוך מטרה ברורה לקבוע עובדות בשטח ולבצע 'סיפוח זוחל' באמצעות הרחבת אחיזתה בשטח.
הדו"ח שתיעד מאות מבני מגורים שבנה האיחוד האירופי, מלמד כי בשנים האחרונות עברה התמיכה האירופאית בהקמת מדינה פלשתינית, מסיוע דיפלומטי-כלכלי פסיבי גרידא, למצב של שותפות אקטיבית בפעילות בניה בלתי חוקית, באיצטלה של 'סיוע הומניטרי'.
בעקבות פניה שלנו – מפעילי אתר פסולת שהוקם בניגוד לחוק סמוך לצומת פלך שבגליל והיווה מפגע בטיחותי ותברואתי, צפויים בפני הגשת כתב אישום וקנס כספי
מפעיליה של תחנת מעבר לפסולת שהוקמה בניגוד לחוק ושימשה את מועצת דיר אל אסד שבגליל, צפויים לעמוד לדין פלילי בעקבות ההתערבות שלנו.
לפני כשנה ביצעה המועצה המקומית דיר אל אסד שבגליל, מכרז לפינוי אשפה מתחומי המועצה. הזכיינית במכרז, חברת "העוף המובחר" בבעלות אחמד ומוחמד ג'מאל, הקימה בניגוד לחוק וללא רישיון תחנת מעבר לפסולת, בכביש המוביל ליישוב פלך שבמועצה האיזורית משגב. האתר נועד לשמש לאחסנת האשפה עד להצטברות כמות גדולה לפינוי.
בסמיכות מסוכנת לכביש (צילום: רגבים)
בתחילה נשפך הזבל בשטח חקלאי פתוח הנמצא במרחק של מטרים ספורים מהכביש, אולם לאחר מספר חודשים גודרו מאות מטרים של אדמה חקלאית ונוצק משטח בטון, מעבר לסכנה הבטיחותית, היווה האתר שהוקם כאמור ללא רישיון גם סכנה תברואתית, מאחר ולמקום פונו גם פגרי בעלי חיים.
מעבר לכך שמדובר במפגע תברואתי הפוגע בכל האזור, התחנה סמוכה לכביש במרחק של מטרים ספורים, והמשאיות שפורקות את הזבל במקום פונות בצורה לא חוקית ובכך מסכנות את הנהגים האחרים בכביש.
לאחר הפניה שלנו אל הוועדה לתכנון ובנייה של בקעת בית הכרם, הוציאה הוועדה לאתר הפיראטי צו הפסקת בנייה וערכה במקום סיור משותף עם יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, משטרת ישראל ונציגים מהיחידה הארצית לפיקוח במשרד הפנים במחוז הצפון.
בכתבה שהתפרסמה לאחרונה באתר Ynet, נמסר מהוועדה לתכנון ובניה, כי בימים הקרובים יועבר תיק הפיקוח לתובע להמשך הטיפול נגד החשודים שיסייע בגיבוש התשתית הראייתית ובהגשת כתב אישום נגד החשודים המעורבים.
בנוסף, לאחרונה החליטו במחלקת התברואה של מועצת דיר אל אסד להפסיק את חוזה ההתקשרות בסוף חודש פברואר עם האחים ג'מאל. מאחר והמועצה מהווה את הלקוח המרכזי של התחנה לסילוק הפסולת, מדובר במכה קשה עבור העבריינים.
י"ב שבט התשע"ד - 13 ינואר 2014
:שתפו
לפני כשנה וחצי הורה בית המשפט לועדת התכנון ובניה בגולן להגיש כתבי אישום נגד בעלי דוכנים שהוקמו בלב שמורת טבע בניגוד לחוק. כעת הגשנו בקשה לפי פקודת 'ביזיון בית המשפט', מאחר והדוכנים עומדים על תילם והוועדה ממשיכה להתעלם
הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גולן' משתמטת מביצוע פסק דין שניתן לפני כשנתיים בעקבות עתירת שהגשננו, בו התחייבה להרוס בניה בלתי חוקית בשמורת טבע ולהגיש כתבי אישום כנגד העבריינים. בעקבות התחמקות ממושכת מביצוע פסק הדין מבקשת רגבים מבית המשפט להשית עליה קנס גבוה בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט".
הפרשה החלה לפני מספר שנים בבניה בלתי חוקית של דוכני מכירה שבנו דרוזים תושבי רמת הגולן, בתוך שמורת הטבע נחל סער שלמרגלות החרמון. זאת, תוך עבירות על דיני התכנון והבניה, השתלטות בלתי חוקית על מקרקעי ציבור והסבת נזקים למשאבי טבע ונוף בשמורת הנחל.
פניות חוזרות ונשנות מצידנו, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת הגולן, בדרישה כי תפעל לאכיפת החוק ולפינוי המבנים, לא העלו דבר. לפני כשנתיים עתרה נגדה רגבים לבית המשפט המחוזי בנצרת, בדרישה כי יורה על מימושם של צעדי האכיפה והפיקוח המתבקשים.
בדיון שהתקיים ביום 15 ביולי 2012 (לפני יותר משנה וחצי), פסק בית המשפט בהסכמת הצדדים, כי יאפשר לוועדה לפעול בכל דרך חוקית לפעול להפסקת פעילותם של הדוכנים ולפינויים מהשטח. השופט יונתן אברהם הדגיש כי "במידה ודרכה של הוועדה לא תצלח, עליה להגיש כתבי אישום כנגד בעלי הדוכנים, לא יאוחר משנה מהיום", אולם הדוכנים המשיכו לפעול באין מפריע, ואף הרחיבו את נוכחותם בשטח.
במהלך דצמבר 2013 – לאחר חלוף כשנה וחצי מתאריך פסק הדין – פנינו לועדה מקומית גולן בבקשה לקבל לידיה את פרטי כתבי האישום אותם התחייבה להגיש כנגד העבריינים, אך פניה זו לא נענתה, כמו גם פניה דומה שנשלחה לפני כשלושה חודשים.
לאחרונה, בעקבות ההתעלמות וחוסר מימוש פסק הדין פנינו לבית המשפט המחוזי בנצרת בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט", המאפשרת לבית המשפט להטיל קנס כספי או אף עונש מאסר על אדם או גוף המסרב למלא פסק דין שניתן בעניינו.
בעתירה התבקש בית המשפט לכפות את מימוש פסק הדין בו התחייב יו"ר הוועדה להגיש כתבי האישום נגד בעלי הדוכנים, וזאת באמצעות קנס כספי מרתיע, שיוטל עליו, שימשיך וייצבר בכל יום בו לא יבוצע פסק הדין.
בכתב הבקשה מודגש כי העובדות אינן נתונות בספק או מחלוקת, וכי חוסר מימוש פסק הדין מהווה מקרה מובהק של ביזיון בית המשפט: "פסק הדין אשר ניתן בהסכמה על ידי בית המשפט הנכבד איננו מקוים. מסקירה קצרה של היסטורית העתירה, נראה כי ההימנעות מלנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד מפעילי הדוכנים הינה, ככל הנראה, הימנעות מכוונת".
הישג לעבודה שלנו ולשלטון החוק: פורק קו מתח גבוה שנמתח בין העיירה סמוע לבין כפר פלסטיני בלתי חוקי סמוך
בעקבות פניה שלנו, פירק באחרונה המנהל האזרחי ביהודה ושומרון קו מתח גבוה פיראטי, שחיבר בין העיירה הפלסטינית סמוע, שבדרום הר חברון, לבין הכפר הלא-חוקי חרבית עו'ינה אל-פוקא, הסמוך ליישוב הישראלי ליבנה.
כבר בחודש יולי פנינו במכתב לשר הביטחון, למפקד פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בדרישה לפרק את קו המתח, שהוצב באורח בלתי חוקי וללא אישור ותוך סיכון בטיחותי חמור. במכתב, אליו צורפו תמונות, צוין כי אורכו של הקו כמה קילומטרים, וכי מימונו בא מכספי הרשות הפלסטינית.
לאחר שלא זכינו למענה למכתבה הראשון, נאלצנו לשלוח מכתב נוסף, אולם מסתבר כי להתמדה יש תמורה – המנהל הודיע כי קו המתח פורק!
למרבה הצער, במהלך ביצוע צו הריסה נפצע חשמלאי כתוצאה מקריסת עמוד עליו טיפס – מה שממחיש פעם נוספת את הסכנה בהפרת חוק מהסוג הזה ובחשיבות הטיפול במקרים כאלה בעתיד עוד בראשיתם, ועוד יותר מכך – החשיבות בהרתעה שתמנע מלכתחילה בנייה בלתי חוקית של מבנים ותשתיות.
כ"ה תשרי התשע"ב - 23 אוקטובר 2011
:שתפו
בקשה של יזמים להפוך אתר כרייה פיראטי ברמת הגולן למטמנת אשפה – מתבררת כסיפור של חוצפה ישראלית שמקבלת באופן תמוה גיבוי מרשויות המדינה
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אישרה בתחילת חודש אוגוסט להעביר לוועדה האזורית, לצורך הפקדה, בקשה של בעלי זכויות קרקע בשני אזורים סמוכים בהר אודם שברמת הגולן להפוך אתר כרייה בלתי חוקי למטמנת אשפה.
מדובר בשני מתחמים לחציבת אבן טוף שפעלו בצורה בלתי חוקית וללא כל אישור באמצע העשור הקודם. המחצבות תפקדו באין מפריע ותוך צפצוף על החוק ופגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה. באחרונה הגדילו בעלי הזכויות על הקרקע ופנו בבקשה רשמית להפוך את המקום לאתר הטמנת אשפה, במטרה לעשות "סיבוב נוסף" ולהרוויח כסף רב מהאתר ממנו כבר גרפו רווח בחציבה הפיראטית.
נודע לנו כי גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך משום שהדבר יהווה פגיעה קשה בסביבה ויזהם את מי התהום שמוזרמים לכינרת. אותם גורמים אף מציעים מקומות חלופיים באזור לצורך הטמנת אשפה. למרות זאת, אישרה, כאמור, הוועדה המקומית את הבקשה והעבירה אותה לוועדה המחוזית.
הבהרנו לוועדה המחוזית כי תתנגד לתכנית, משום שמדובר במקרה קלאסי בו גוף המפר חוק בצורה בוטה, לא רק שאינו משלם על כך, אלא מתוגמל על מעשיו באמצעות אישור מהמדינה להרוויח פעם נוספת מהפעילות שראשיתה עבריינית.
בנוסף, יש באישור הבקשה משום פגיעה קשה באיכות הסביבה, במים המוזרמים לכינרת ובתוואי הנוף. במקביל לפניה לוועדות הבנייה פנינו גם למחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה בבקשה שיפעיל את השפעתו על מנת למנוע את המהלך. יצוין כי נציג רשות הטבע והגנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אביעד בלסקי, שאמור בין השאר לייצג גם את האינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה, תמך בהצבעה בהעברת הבקשה לוועדה המחוזית.
כפי שהוזכר במכתבים לרשויות, נערכנו להגיש התנגדויות לאישור התכנית להפוך את אתר הכרייה העברייני בהר אודם למטמנת אשפה, תוך השמתו ללעג של החוק ופגיעה חמורה באיכות הסביבה באזור. באחרונה קיבלנו את תגובת המשרד להגנת הסביבה אשר מגבה את הכוונה להמשיך בהליך אישור התכנית. עם זאת, במשרד מבהירים שיפעלו על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים שצפויה ליצור המטמנה, וזאת בבחינת "הרע במיעוטו" כפתרון לבעייה הרחבה יותר של השלכת פסולת בניין ברחבי הגולן.
