הבוקר פורסם בידיעות אחרונות, כי המנהל האזרחי הציע לתושבי חאן אל אחמר כי המאחז יוכשר במרחק של כ-200 מטרים בלבד ממיקומו הנוכחי, מעבר לכביש ירושלים ים המלח
אנחנו קוראים לראש הממשלה נתניהו לבלום את המחטף שמתכנן המנהל האזרחי, המהווה קיבוע מסוכן של מאחזי הרשות הפלסטינית בשטח האסטרטגי הזה.
חאן אל אחמר, המהווה את מאחז הדגל של הרשות הפלסטינית בהשתלטות על שטחי יהודה ושומרון, ממוקם בתא שטח קריטי בו מנסה הרשות הפלסטינית ליצור רצף טריטוריאלי בין בית לחם, יריחו ורמאללה. קיבוע המתחם מעבר לכביש יהווה ניצחון דה פקטו לתכנית ההשתלטות של הרשות הפלסטינית
ראש הממשלה בנימין נתניהו, אתה חייב לבלום את המהלך!
מזה מספר חדשים בודקת מדינת ישראל פעם נוספת את הסדרת המאחז "חאן אל אחמר 2" – מקבץ בלתי חוקי הסמוך לחאן אל אחמר וזאת למרות שהפולשים לא עמדו בהסכם הקודם
בשנת 2018 עתרנו לראשונה לבג"ץ נגד המאחז שישב בחלקו על אדמות הישוב נופי פרת ובחלקו השני על אדמות מדינה. לאחר הגשת העתירה טענה המדינה כי הגיעה להסכם הפולשים ותבחן את האפשרות להסדרת המאחז בתנאי שיוגשו תוכניות בניה לא יותר מ45 יום, ובנתאי שלא יבוצעו שום שינויים בשטח.
לאחר ששמענו את עמדת המדינה התרענו בבית המשפט כי אין כל אפשרות לבחון את הסדרת המאחז מכיוון שהוא ממוקם על תוכניות מאושרות לכביש אזורי, אך בית המשפט התעלם וההסכם בין המדינה לפולשים – אושר.
שנתיים וחצי לאחר מכן, התוכניות לא הוגשו ועשרות בתים בלתי חוקיים נוספו למקבץ ההולך ומתרחב
לפנ כארבעה חודשים הגשנו עתירה נוספת לבית המשפט בדרישה שיאכוף את החוק ויפנה את המאחז אך המדינה טענה כי הפולשים כן הגישו את התוכניות (לאחר כשנתיים וחצי, ולא 45 יום כפי שחייב בית המשפט) ולכן היא מבקשת לדחות את העתירה שהגשנו.
מדינת ישראל בוחרת שוב להעלים עין ולבוא לקראת פולשים הגוזלים את אדמתם. לא רק שהפולשים לא עמדו בהסכם שנקבע אז, ולא רק שהם הוסיפו לבנות ופלשו והתרחבו לאדמות נוספות, הם כעת מקבלים מהמדינה גיבוי משפטי. במקום שהמדינה תעמוד על שלטון החוק ועל החוזה שהיא עצמה העמידה להם היא נתלית בעזות המצב של פולשי המאחז ומתנערת מאחריותה לאכוף את החוק.
מאז שנתניהו דחה את יישום החלטת בג"ץ על הריסת מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא – נמשכה הבניה במקום, ואוכלסו מבנים חדשים
הבניה במאחז הערבי ליד סוסיא, נמשכת, למרות הנחיית בג"ץ להרוס מספר מבנים במקום. לפני שבועיים החליט ראש הממשלה נתניהו לדחות את המבצע שתוכנן ליישום החלטת בג"ץ במאחז נוואג'עה שהקימה הרשות הפלשתינית ליד היישוב סוסיא, זאת עקב ביקורם של היועץ הבכיר ג'ארד קושנר, והנציג המיוחד למו"מ בינלאומי ג'ייסון גרינבלט, שהגיעו לסבב שיחות בישראל וברשות הפלשתינית.
מסתבר שדחיית הפינוי, נתנה רוח גבית לתנופת בניה נוספת במקום. מאז הוקם מבנה מגורים חדש במקום, ובנוסף אוכלסו מספר צריפי מגורים שנבנו בחודש שעבר. כזכור, עד להחלטה הסופית על עתיד כל המאחז, הורה בג"ץ על הריסת חלק מהמבנים במאחז שהוקמו בניגוד לצו הביניים שאסר על המשך הבניה.
כזכור, המאחז הבלתי חוקי נבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה. תנועת רגבים עתרה בשנת 2011 בדרישה לממש את צווי ההריסה. הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.
בעקבות דחיית נתניהו – הבניה חדשה במאחז נוואג'עה נמשכת חרף הנחיית בג"ץ
גם שר הבטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, צייץ לאחרונה בחשבון הטוויטר שלו, כי מאחז נוואג'עה הוא פרוייקט מוצהר של האיחוד האירופי. "הבניה הבלתי חוקית של הבדואים-הפלסטינים בסוסיא, בוצעה והתרחבה בתמיכת ומימון גורמי האיחוד האירופי, הפועלים בצביעות ובאפלייה. היו ניסיונות לפינוי בהסכמה, ולאחר שמוצו ללא הצלחה, צריך לפנותם".
הקמת המבנים החדשים בשבוע בו נדחה הפינוי, היא התרסה מכוונת. אי אפשר לבוא בטענות לרשות הפלשתינית ולאיחוד האירופי שמושכים בחוטים מאחורי נוואג'עה – הם פועלים למען האינטרס שלהם, וקובעים עובדות בשטח באופן בלתי חוקי. השאלה צריכה להיות מופנית לראש הממשלה נתניהו ולשר הבטחון ליברמן – שמפגינים אזלת יד ואפס מעשה ומאפשרים לדבר הזה לקרות, וכל זאת זמן קצר לאחר מימוש צווי ההריסה בשכונת נתיב האבות ותפוח מערב.
בג"ץ קבע כי המדינה תוכל להרוס מיידית שלושה מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, אחרי שעתרנו בדרישה להורסו. המדינה תעדכן בתוך שלושה חודשים, את עמדתה לגבי עתיד המאחז כולו
בג"ץ נתן "אור ירוק" להריסה מיידית של שלושה מבנים במאחז נוואגעה לאחר שהוכח בפניו כי שלושת המבנים הוקמו לאחר צו ביניים שאסר על המשך הבניה במקום.
ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.
הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.
מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת מס' ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" שנמצאות בסמיכות לעיירה יאטה.
במקביל להחלטה על הריסת שלושת המבנים, הוציא בג"ץ צו ביניים חלקי שימנע, לעת עתה, את הריסתם של חמישה מבנים נוספים וזאת עד להחלטה בסוגיית פינוי המאחז כולו, וזאת במקביל להמשך בירור רשויות האכיפה ביחס ל- 14 מבנים נוספים שהוקמו בניגוד לצווים השיפוטיים.
יצוין כי המדינה הדגישה בהודעתה הקודמת כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה כי אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.
ההחלטה של בג"ץ לאפשר הריסה לאלתר של חלק מהמבנים היתה מתבקשת, מאחר ולכל אורך ההליך המשפטי, שימשו תושבי מאחז נוואג'עה כדוגמה חסרת תקדים לזלזול בבית המשפט העליון, כשהמשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. עם זאת אין די בכך. אנו מצפים כי המדינה תוסיף ותודיע כי בכוונתה לפנות את המאחז כולו בהתאם לדברים שאמר בעבר שר הבטחון אביגדור ליברמן, ולא תכנע ללחץ חיצוני פסול.
המדינה הודיעה לבג"ץ כי תהרוס חלק מהמבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, שתנועת רגבים עתרה בדרישה להורסו. האפשרות להסדרת המקום תיבחן – אולם לא בהכרח במקומו הנוכחי, ולא על חשבון המדינה
המדינה הודיעה לבג"ץ כי בכוונתה להרוס חלק ניכר מהמבנים במאחז הפלשתיני של חמולת נוואג'עה שליד סוסיא. ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.
הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה. מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת כ-2 ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" לעיירה יאטה.
בונים בחסות ההליך בבג"ץ. מאחז חמולת נוואג'עה ליד סוסיא
בתגובת המדינה שהוגשה אתמול (רביעי) לבג"ץ מציינת המדינה כי בהתאם לצו בג"ץ שניתן לבקשת תנועת רגבים, בכוונתה להרוס את כל המבנים שהוקמו במאחז החל מפברואר 2014 – מועד הגשת העתירה.
המדינה ציינה כי מועצת התכנון העליונה תבחן מחדש את עקרון "צמידות הדופן" ותשקול להסדיר את המאחז, ועד להכרעה בשאלה התכנונית, לא תתבצע אכיפה כלפי המבנים הישנים במקום. המדינה הוסיפה והדגישה כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.
תושבי מאחז נוואג'עה מהווים דוגמה בוטה לזלזול חסר תקדים בבית המשפט העליון. לכל אורך התהליך השיפוטי, הם המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. המדינה יכולה לשקול הליכי הסדרה בהתאם לחוק, אולם במקביל מצופה שהיא תעמוד בהתחייבותה להרוס בהקדם את כל המבנים שהוקמו בניגוד לצו בית המשפט, ולא להכנע ללחץ פסול.
הרשות הפלשתינית ממקדת מאמץ להקמת רשת מאחזים בלתי חוקיים בבקעת הירדן בסיוע זר, אליהם עוברים תושבים העיירות טאמון וטובאס המקבלים גיבוי כלכלי וגב משפטי מהרשות. כך נראה מאחז חדש שהוקם השבוע – שעות ספורות לאחר הפלישה לשטח
השטחים הנרחבים בבקעת הירדן מהווים לאחרונה יעד להשתלטות עוינת מצד הרשות הפלשתינית, המבקשת להרחיב את אחיזתה באיזור, הנמצא רובו ככולו בשטח C – הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.
שיטת הפעולה מזכירה את המתרחש באיזור מעלה אדומים – שם הוקמו בשנים האחרונות מאות מבנים בלתי חוקיים על ידי האיחוד האירופי וגורמים זרים נוספים, במסווה של "סיוע הומניטרי", אשר בפועל מסייעים לרשות הפלשתינית להקים עשרות יישובים חדשים המתקבעים בשטח.
בעקבות הלחץ הציבורי והמשפטי כנגד המאחזים הפלשתינים במרחב אדומים אותו הובלנו, בשנתיים האחרונות חלה באיזור זה הקפאת מצב– המבנים הישנים אמנם נמצאים באמצע הליכים שיפוטיים המונעים כעת את הריסתם, אך מאידך המדינה פועלת למנוע את הקמתם של מאחזים פלשתינים חדשים.
בשל כך, העבירה הרשות הפלשתינית את מיקוד המאמץ לבקעת הירדן, והחלה בהקמתם של מאחזים בלתי חוקיים במודל דומה.
בשנתיים האחרונות הוקמו עשרות מבנים בשיטה זו, המהווים חלק מתופעה רחבה ואסטרטגית. הרשות הפלשתינית למעשה מעתיקה אוכלוסיה מהעיירות הסמוכות טאמון וטובאס, תוך גיבוי כלכלי הכולל מבנים וציוד, לצד מתן סיוע משפטי הכולל הגשת עתירות וכדומה, וזאת על מנת לבסס את אחיזתה בנקודות אסטרטגיות ולקבוע עובדות בשטח.
בימים האחרונים איתרנו מאחז פלשתיני חדש שהוקם בסמוך לחרבת סמרה שבבקעת הירדן. העבריינים השתלטו על קרקע בסמוך מאוד לכביש 578, כביש מרכזי המוביל ליישובים הישראלים ולא הרחק מבסיס פלס ומחנה חטיבת כפיר.
סממנים של מימון זר. קולט סולארי במאחז החדש
סממנים של מימון זר. קולט סולארי ואוהל במאחז החדש
הפלישה כללה גידור של שטח נרחב במקום, וכן הקמת מבנה מגורים שלצידו פאנל סולארי להפקת חשמל, אחד מסימני ההיכר הבולטים של סיוע כלכלי מצד גורם זר.
הפעם הצלחנו לתפוס את המאחז החדש תוך שעות ספורות מרגע הפלישה. כמובן שאנו דורשים שהמנהל האזרחי ינקוט בדחיפות בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד הבניה הבלתי חוקית ועברייני הבניה, אבל בעיקר אנו מצפים משר הבטחון לקבוע מדיניות ברורה שתיתן מענה רוחבי לתופעה הזו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
המנהל האזרחי הרס חמישה אוהלים ושמונה בריכות אגירה של ערבים אשר הוקמו ללא ההיתרים הנדרשים ליד הישוב תקוע בגוש עציון, זאת בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בנובמבר האחרון
המנהל האזרחי הרס חמישה אוהלים ושמונה בריכות אגירה של ערבים אשר הוקמו ללא ההיתרים הנדרשים ליד הישוב תקוע בגוש עציון, זאת בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ בנובמבר האחרון.
אנו מברכים על ביצוע האכיפה במרחב תקוע, ומסבירים כי איזור זה מהווה מיקום אסטרטגי במיוחד עבור ישראל. בשנה האחרונה הגשנו שתי עתירות שונות על בניה בלתי חוקית במרחב תקוע – אחת כנגד הכביש שנסלל במימון בינלאומי בין תקוע הערבית לכיוון ים המלח, אשר באופן מכוון נסלל על ידי הרשות הפלשתינית בתא השטח היחיד בו יכולה ישראל לסלול את הכביש בין גוש עציון לים המלח.
תחילת הכביש – תקוע הערבית
העתירה השניה שהוגשה בנובמבר 2016, עוסקת בבניה הבלתי חוקית שממוקדת אף היא במכוון על איזור הכביש המדובר, במטרה להפוך אותו לשטח בנוי, ולהעבירו דה פקטו לידי הרשות הפלשתינית.
המנהל האזרחי היה מחויב להגיב לעתירה עד 30/12/16, אך התגובה לא הוגשה במועדה, ובמנהל ביקשו ארכה נוספת להגשת התגובה על מנת לבצע לראשונה פעילות אכיפה במקום, ובכך לבקש למחוק את העתירה – לאור ביצועה של אכיפה חלקית.
אפשר לראות בתצלום האוויר, כי מדובר באיזור אסטרטגי במיוחד עבור מדינת ישראל, ולכן הרשות הפלשתינית משקיעה מאמצים וכספים רבים להעמיק את אחיזתה דווקא שם. האכיפה שביצעה יחידת הפיקוח היא ראויה ומבורכת, אבל המנהל האזרחי לבצע אכיפה לא רק כאשר לוח הזמנים בבג"ץ לוחץ אותו. אנחנו נמשיך לעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו.
עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, שנמנע כבר עשור מלהרוס מאחז ערבי לא חוקי שמתפתח בהתמדה בתוך שטח היישוב לשם בשומרון
עתרנו לבג"ץ כנגד שר הביטחון והמנהל האזרחי בגין המנעות מזה עשור מהריסת מבנה ערבי בלתי חוקי, היושב על אדמות מדינה בתוך תב"ע בתוקף של הישוב לשם. לפני מספר חודשיים פנה הארגון למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק כנגד המבנים הממוקמים בתוך תב"ע בתוקף של היישוב לשם בשומרון, על אדמות מדינה.
המנהל האזרחי השיבו כי רשויות האכיפה מכירים את המבנים במקום, ואלו "מטופלים בנוהל בניה בלתי חוקית". מבדיקת נתונים שערכנו התברר, כי נוהל הבב"ח נפתח כנגד המבנה כבר בשנת 2008. השוואת תצלומי אוויר העלתה כי בשנתיים האחרונות הורחבה הפלישה לאדמות המדינה, תוך ביצוע הכשרות קרקע והגדלת המבנים. חרף כך, מעולם לא בוצעו במקום כל צעדי אכיפה.
"המבנה נשוא העתירה מהווה המחשה מצוינת לבעייתיות של "סדרי העדיפויות" שמציגים גופי האכיפה", אומר עו"ד שלנו, בועז ארזי.
לאחר פעילות ממושכת שלנו, הרס המנהל האזרחי שבעה מבנים במאחז בדואי שהוקם צמוד ליישוב כרמל בהר חברון. המקום הפך לנקודת תצפית לגניבות ולזירת פעילות של אנרכיסטים
המינהל האזרחי הרס שבעה מבנים לא חוקיים שבנו בדואים צמוד לגדר היישוב כרמל בהר חברון. פעולת האכיפה נגד המבנים הבלתי חוקיים, התממשה בעקבות מאבק משפטי שניהלנו בשיתוף היישוב כרמל.
עם הקמת היישוב בשנות ה-80, התמקמה משפחה בדואית סמוך לגדר היישוב. המשפחה שהפכה מאז לחמולה, בנתה במהלך השנים מבנים רבים נוספים. לצד הבתים, בנו הבדואים טאבון עצים גדול מימדים, שהעשן שבקע ממנו באופן יומיומי נישא היישר לבתי המשפחות היהודיות – בצד השני של הגדר. הסמיכות הרבה לגדר היישוב, הובילה גם למכת פריצות וגניבות ממנה סבלו תושבי המקום.
לצד הבניה הבלתי חוקית, הפך המאחז בשנים האחרונות לזירת פרובוקציות פעילה במיוחד מצד ארגוני שמאל רדיקלי מקומיים כגון 'תעאיוש' וכן פעילים אנרכיסטים זרים.
בשנת התשע"א – 2011 פנינו בפעם הראשונה למנהל האזרחי – ומאז עוד פעמים רבות – בדרישה לבצע הליכי אכיפה נגד המאחז הבדואי שהוסיף והתפתח בעזרת תרומות של האיחוד האירופי וארגונים זרים. צווי ההריסה שהוצאו למבנים במקום נותרו תלויים ועומדים במשך שנים ארוכות, עד למימושם היום.
תושבי כרמל הוכיחו שהסבלנות משתלמת, ובסוף המערכת היתה חייבת לפעול. אנו מברכים על מימוש צווי ההריסה, ונמשיך במעקב ובפיקוח עד השלמת האכיפה.
