סיירנו היום ברחבי יהודה ושומרון עם חברי שדולת ארץ ישראל בכנסת סביב הנושא המורכב של המערכה על שטחי C, השתלטות הרשות הפלסטינית על ידי בניית בתי ספר וקביעת העובדות בשטח. הסיור נערך ביוזמתה של המועצה האזורית מטה בנימין וראש המועצה ישראל גנץ. ובו השתתפו חברי הכנסת, אוריק סטרוק, מיקי זוהר, שמחה רוטמן, אבי דיכטר, יולי אדלשטיין ומשה אבוטבול.
כחלק ממהלך הסיור עצרנו לסקירה בבית הספר הלא חוקי שהקימה הרשות הפלסטינית ליד כביש אלון והיישוב כוכב השחר. שם הצגנו בפני חברי הכנסת את מבנה בית הספר כמקרה בוחן למאה בתי ספר דומים שהקימה הרש"פ בעשור האחרון במטרה לתפוס אזורים אסטרטגיים שבשליטת מדינת ישראל.
לאחר ההסבר מפי מנכ"ל התנועה מאיר דויטש והיועץ המשפטי עו"ד בועז ארזי, השקנו בפני חברי הכנסת את הדוח החדש שהוצאנו בנושא. אנו מודים לחברי הכנסת משדולת ארץ ישראל שרואים בחשיבותה של הארץ ופועלים למענה. המערכה על שמירת הקרקעות של מדינת ישראל ותושבי יהודה ושומרון זקוקים לכם היום יותר מתמיד. נמשיך לעמוד בחזית ההגנה על הקרקע ולהחזרת המשילות למרחב.
כל מי שמגיע לירושלים מהכניסה הצפונית, "נהנה" מדי יום מהפקקים הבלתי נגמרים בקטע הכביש הסמוך לכפר חיזמה בו הלך וצמח מתחם העסקים בלתי חוקי של הכפר המונע את הרחבת הכביש בנקודה הכי קריטית שלו.
מתחם העסקים הפיראטיים חיזמה נמצא במרחק מטרים בודדים לכביש הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים, בו נוסעים מדי יום מאות אלפי נוסעים – יהודים וערבים. צוואר הבקבוק הזה גורם לעומסי תנועה רבים מדי יום, וגורם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות.
לאור המטרד הגדול שנוצר לתושבים היהודים והערבים כאחד, בשנים האחרונות המועצה האזורית מטה בנימין מקדמת תכנית מסודרת להרחבת הציר, אך בגלל שהמתחם שוכן בדיוק על האזור המתוכנן להרחבה – התכנית תקועה.
לפני כשנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בכדי שהרשויות, משרד הביטחון ועיריית ירושלים יעצרו סוף סוף את המפגע. אך בימים האחרונים בית המשפט החליט על מחיקת העתירה. המדינה הודתה שהמתחם אמנם עומד בראש סדר העדיפויות לאכיפה, מסיבות ביטחוניות ותכנוניות, משום שהמתחם שוכן בשטח המיועד להרחבתו החיונית של הכביש, וציינה כי יש תוכנית לאכיפה שתאפשר את הרחבת הכביש, אולם אין לחשוף אותה מטעמים מבצעיים, ומועד יישומה ייקבע בידי כוחות הביטחון.
במהלך הדיון, נציג משרד הביטחון הציג לבית המשפט את התוכנית המסווגת במעמד צד אחד, והיא תועדה בחלק הסודי של פרוטוקול הדיון, ובסיומו קבע בית המשפט כי לא יתערב בהחלטת הרשויות להימנע לעת עתה מאכיפת החוק במתחם.
התרשמנו מבית המשפט כי הוא אכן התעמק בתכנית המסווגות ובהיבטים המבצעיים ולכן נענינו למחיקת העתירה אך אנו מוחים על ההחלטה להשהות את אכיפת החוק במתחם. פעולות האכיפה במרחב היו צריכות להיעשות עוד עם הקמת העסק הראשון. לולא היסוסי הרשויות ושאננותן לא היינו נדרשים להגשת עתירה, ומערכת הביטחון לא היתה נדרשת לגיבוש תכניות מסווגות ופעולות מבצעיות. עד שאכיפה משמעותית לא תיעשה במרחב- מאות אלפי תושבים יהודים וערבים הנוסעים בכביש מדי יום, ימשיכו לסבול מעומסי תנועה כבדים, ובינתיים לצערנו גם הסביבה תמשיך להינזק, וכוח ההרתעה של רשויות החוק ילך וייחלש. אנו מצפים שעיריית ירושלים ומערכת הביטחון יקדמו את התכנית מוקדם ככל האפשר, ויעמדו בהתחייבות שהציגו בפני בית המשפט.
ארגון השמאל הקיצוני משך את העתירה שהגיש כנגד הקצאת אדמות המדינה ליישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה, לאחר שהתברר כי מדובר באדמות מדינה משנת 1981 אשר הוקצו למועצת מטה בנימין לפני עשרות שנים
ארגון השמאל הקיצוני 'יש דין' משך את העתירה שהגיש נגד הקצאת אדמות מדינה להקמת היישוב 'עמיחי' המיועד למפוני עמונה. לפני כחצי שנה, עם תחילת העבודות להקמת 'עמיחי', עתרו 'יש דין' וראש מועצת הכפר ג'אלוד כנגד הקצאת אדמות המדינה עבור היישוב, בטענה כי לא התאפשר לתושבי הכפר ג'אלוד להתנגד למהלך ולעמוד על זכויותיהם.
אולם בניגוד לדרישה הקובעת כי יש לצרף כמשיבים לעתירה את כל מי שעתיד להיפגע מהסעד המבוקש בעתירה, החליטו 'יש דין' שלא לצרף כמשיבים לעתירה את מפוני עמונה, המיועדים להתגורר ב'עמיחי'. צעד זה בוצע ביודעין, מאחר וזהותם של אנשי עמונה הייתה ידועה לאנשי 'יש דין' שדאגו לצרפם כמשיבים בהליך המשפטי שהוביל לפינוי עמונה.
עבודות להקמת היישוב עמיחי
מפוני עמונה שפנו לבג"ץ באמצעותנו צורפו כמשיבים לעתירה. בסוף השבוע שעבר מחק בג"ץ את העתירה לאחר שבדיון התברר כי רוב אדמות היישוב המיועד, הוכרזו כאדמות מדינה כבר בשנת 1981 והוקצו למועצת מטה בנימין, ורובן המוחלט אף צורפו כבר באותו הזמן לתחום שיפוט היישוב שילה.
השופט סולברג דחה את דבריו של עו"ד שלומי זכריה מ'יש דין', שטען כי אדמות עמיחי הן למעשה אדמות הכפר ג'אלוד, והביע תמיהה על מעמדה של יש דין כעותרת ציבורית הנאבקת על זכויות אנשי הכפר.
"אין טענה קונקרטית לזכויות במקרקעין כלל", אמר השופט סולברג. "הכפר הפלשתיני הקרוב ביותר, ג'אלוד, נמצא במרחק של 2 קילומטר אווירי. המדינה עדיין אומרת מי שיבוא לטעון – ברוך הבא, אבל בינתיים אין מי שטען לזכות באותם שטחים".
בא כח המדינה ציין בדיון, כי למרות שאין חובת פרסום גורפת במקרה של העברת אדמות מדינה לתחום שיפוטה של רשות מקומית, בחודשים הקרובים יחודדו הנהלים שקבע המנהל האזרחי לגבי דרכי הפרסום המקדים במצב שכזה.
כאמור, בעקבות עמדת המדינה והצהרת בית המשפט, החליטו אנשי יש דין למשוך את העתירה, אולם ישנן עוד שתי עתירות תלויות ועומדות כנגד 'עמיחי' שצפויות להגיע לדיון במהלך החודשים הקרובים.
אנשי 'יש דין' ידעו היטב כי מדובר באדמות מדינה כמעט 40 שנה, ולכן בסופו של יום ברור כי זוהי עתירה קנטרנית, שכל מטרתה לתחוב מקלות בגלגלי הדחפורים. ההתיישבות מובילה מהלך מבורך של נורמליזציה בכל הקשור לענייני המקרקעין, ולכן זועקת פה ההתנהלות של ארגונים המתיימרים לשאת את דגלי זכויות האדם והמנהל התקין, המגיעים לבית המשפט ללא טיעונים משפטים ראויים, ותוך פגיעה בעשרות משפחות שאיבדו את ביתן.
