בעקבות עתירה שהגשנו לפני עשור, המדינה התחייבה בבג"ץ לאכוף ולהסדיר, אך המחצבה הפיראטית בגוש עציון רק התרחבה, תוך פלישה למאות דונמים של אדמות מדינה ונזק סביבתי בלתי הפיך

המחצבה הפיראטית "מחצבות בית פג'אר" אשר פועלת במזרח גוש עציון משתרעת על פני שטח של יותר מ-1,500 דונמים, תוך שפלשה למאות דונמים של אדמות מדינה, וגרמה לנזק סביבתי כבד ובלתי הפיך. עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המשך פעילותה.

כשליש משטח המחצבה ממוקם באיזור הנמצא בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית, ומשכך, נמנעה ישראל מאכיפת דיני הגנת הסביבה במקום. מאידך, רוב שטח המחצבה נמצא תחת שליטה מלאה של מדינת ישראל, ומאות דונמים ממנה אף רשומים כאדמות מדינה ישראליות, וגם שם נמשכת החציבה באין מפריע.

בכתב העתירה שהגישו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון, מתואר כיצד יצרו עבודות החציבה "פצע" נופי וחזותי בלתי הפיך, וגרמו למפגע אקולוגי בלתי הפיך, שהרס בתי גידול של חיות בר וצמחייה ייחודית שהתפתחו במקום במשך אלפי שנים.

לפני כעשור עתרנו לבג"ץ בעניינה של אותה מחצבה, שמימדיה דאז היו קטנים באופן ניכר. המדינה הצהירה אז בפני בג"ץ כי נקטה במספר פעולות אכיפה במקום, וכי היא פועלת לקידום תכנית מתאר בשטח המחצבה, אשר במסגרתה ניתן יהיה לקבוע ייעודי קרקע מתאימים לחציבה.

על בסיס הצהרות המדינה, בג"ץ דחה בזמנו את העתירה. הנשיאה בדימוס דורית בייניש שישבה בראש ההרכב הדגישה, כי "אנו יוצאים מההנחה שפעולות המשיבים הן לאכיפה והן להסדרה תכנונית יימשכו, וכי יישום המדיניות שהוחל בה לא ייפסק".

אלא שבעשור שחלף, לא רק שהרשויות לא פעלו לבלימת פעילותה של המחצבה, אלא שהיא אף הגדילה את שטחה ב33%, והעמיקה את הפלישה לעוד כ-200 דונמים נוספים של אדמות מדינה. לאחר ששיגרנו פניות עדכניות לרשויות והן לא נענו, הוגשה עתירה מחודשת, כנגד שר הביטחון, בני גנץ, השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אלוף פיקוד המרכז, המנהל האזרחי ומשטרת ישראל.

הנזק הסביבתי שנגרם כאן בחסות חוסר המעש של רשויות האכיפה, הוא עצום בהיקפו, ולצערנו גם בלתי הפיך. מדינת ישראל מקיימת מדיניות קפדנית בנוגע למתן אישורי חציבה, ובעלי המחצבות נדרשים לממן את שיקום המחצבות לאחר גמר פעילותן כדי לצמצם את הנזק הסביבתי, אבל המדיניות הזו מתאדה ביהודה ושומרון. גם פעילויות השיקום המזעריות במחצבות הבלתי חוקיות ממומנות מכספי משלם המיסים הישראלי. הגורמים העברייניים שעושים הון ממשאבי הטבע, לא רק שאינם נותנים את הדין, אלא גם חומקים מלשאת בעלויות שיקום הנזק שעשו.

בדיון שהתקיים אתמול בעתירה שהגשנו, הצהיר המנהל האזרחי בפני בג"ץ כי הוציא צו הריסה וחסם את דרך הגישה לאתר פסולת החציבה ליד היישוב מיצד בגוש עציון 

במהלך הדיון שהתקיים בבג"ץ אתמול (שני) בעתירה שהגשנו (בג"ץ 8204/15) נגד המנהל האזרחי, המדינה עדכנה כי בעקבות העתירה, נמסר צו פינוי ל'הר האבק' בסוף חודש ינואר, ולפני כשבועיים בוצעה פעולה לחסימת דרך הגישה לאתר סילוק הפסולת.

העתירה שהוגשה בדצמבר 2015 כוונה נגד מחצבה פלשתינית בלתי חוקית במזרח גוש עציון, תוך פגיעה בלתי הפיכה בנוף המדברי. המנהל האזרחי נמנע מאכיפת החוק נגד המחצבה עצמה, הממוקמת בשטח B – איזור הנמצא תחת שליטה משותפת של ישראל והרשות הפלשתינית. העתירה דרשה לפעול לכל הפחות כנגד 'הר האבק', תל פסולת שמוציאה המחצבה – בגובה עשרות מטרים – הממוקם במכוון בשטח C, בו למינהל האזרחי יש סמכות מלאה ואת כל היכולת לפעול כנגד הרס הנוף המתמשך.

השופטים נאור, דנציגר ועמית קבעו, כי לעת עתה ניתן להסתפק בצעדי האכיפה שביצע המנהל האזרחי, והורו על מחיקת העתירה תוך שמירה על זכותה של רגבים לפנות בשנית לבית המשפט במידה ויתברר כי המחצבה שבה לפעילות האסורה.

העתירה השיגה את יעדיה, מאחר וסוף סוף החלה אכיפה במקום, לאחר הרבה שנים של הפקרות בשטח וזיהום סביבתי בלתי פוסק. תיק זה הוא ראיה מצערת לכך שאנחנו צריכים עדיין להמשיך ולעתור עד שהמנהל יפעל ביוזמתו כנגד מפגעים סביבתיים, ובכך ימלא את תפקידו.

משאיות שופכות פסולת חציבה בהר הפסולת

באחרונה פנינו לשר הביטחון ולפיקוד צה"ל בדרישה לעצור את פעילות מחצבה ערבית חדשה שנפתחה בנחל ערוגות ופוגעת קשות בנופיו. זהו "מקרה בוחן" לפגיעה סביבתית ואקולוגית המתרחשות בתחומי הרשות הפלסטינאית  בניגוד לכל הסכם

מרץ 2013 נפתחה מחצבה בלתי חוקית בחלקו העליון של נחל ערוגות הממוקם בשטח B, באזור המוכר כ'שמורת ההסכמים'. ב'הסכם וואי' התחייבה הרש"פ כי "תנקוט בכל האמצעים הדרושים והמתאימים, נגד כל מחצבה שאינה עומדת בתקנים הסביבתיים", ובפרט לגבי שמורה זו בה "לא יחולו שינויים במעמד שטחים אלו, ולא תתקיים בהם כל פעילות בנייה חדשה".

מהתמונות שצילם רכז השטח שלנו עולה בבירור כי המחצבה גורמת לפגיעה נופית נרחבת, וכי התשפוכת המושלכת לאפיק הנחל עתידה לפגוע אנושות במערכת האקולוגית לכל אורך הנחל בואכה ים המלח.

פנינו לשר הביטחון, לשר להגנת הסביבה, לאלוף פיקוד המרכז ולראש המנהל האזרחי בבקשה דחופה כי יפעלו באופן מיידי להפסקת פעילותה של המחצבה.

על אף שמיקום המחצבה בתחום שטחי B, הופך את הטיפול בפגיעה הסביבתית שגורמת המחצבה למורכב יותר, אנו סבורים כי אסור למדינת ישראל להסכים עם קיומם של מפגעים דוגמת מחצבה זו, ורבות שכמותה, הגורמות לזיהום אויר וקרקע. מפגעי הסביבה אינם מכירים את 'הקו הירוק' ואינם נעצרים בו. על רשויות הגנת הסביבה והמנהל האזרחי מוטלת חובה למצוא את הדרך להתמודד עם הסכנה האקולוגית הטמונה בהמשך פעילות המחצבה באופן שיפסיק את פעילות האתר לחלוטין.