תגית: מימון זר

פרויקט הבניה הבלתי חוקית של מאחזי האיחוד האירופי מתרחב לראשונה גם לאיזור הר חברון. מספר מבנים הוקמו במהלך השבת סמוך ליישוב כרמל

לראשונה האיחוד האירופי מרחיב את פעילות הבניה הבלתי חוקית שלו – גם להר חברון. עד היום נצפתה בניה בלתי חוקית מטעם האיחוד האירופי בעיקר במרחב אדומים, אלא שבשבת האחרונה נדהמו תושבי היישוב כרמל שבהר חברון, לגלות ארבע קראווילות חדשות של האיחוד האירופי שהוקמו במהלך השבת במרחק של עשרות מטרים מגדר היישוב.

לאחרונה משקיעה הרשות הפלשתינית באיזור זה כסף ומשאבים רבים, במגוון של עבודות בלתי חוקיות באיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה. רק בשבוע שעבר בוצעה במקום נטיעה בלתי חוקית של מאות עצים בשטח של עשרות דונמים –על אדמות סקר הצמודות לגדר היישוב כרמל.

יצוין כי לפני מספר שבועות ערך ראש הממשלה של הרש"פ, רמי חמדאללה ביקור במאחז הערבי שצמוד ליישוב. בסרטון וידאו מהאירוע ניתן לראות כי מאבטחיו הגיעו למקום, מרחק קצר מבתי היישוב, כשהם חמושים באקדחים – למרות שהדבר אסור עליהם על פי החוק, מאחר ומדובר בשטח הנמצא בשליטה ישראלית מלאה.

מדובר בעליית מדרגה בפעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי. אם עד היום ראינו את הקראווילות הבלתי חוקיות של האיחוד האירופי בעיקר באיזור מעלה אדומים – כעת זו הפעם הראשונה שהם מקימים מבני מגורים בלתי חוקיים בהר חברון, במרחק יריקה מבתי היישוב כרמל ותוך ניצול ברור של מנוחת השבת.

בשל אוזלת היד של רשויות האכיפה, הוקמו בארבע השנים האחרונות במרחב אדומים כאלף מבני מגורים כאלו. לא מדובר רק בדריסה גסה של שלטון החוק על ידי מדינות זרות, אלא גם בתופעה מסוכנת בעלת השלכה אסטרטגית ברורה – אם אנחנו לא רוצים לראות מספרים דומים גם בהר חברון, צריך לטפל בבעיה כשהיא קטנה.

תנועת רגבים ממשיכה לתקוף את פעילות הבניה הבלתי חוקית של האיחוד האירופי, ועתרה לבג"ץ כנגד מאחז חדש שנבנה ללא היתר על קרקע בבעלות ערבית פרטית בין ירושלים למעלה אדומים

תנועת רגבים עתרה השבוע לבג"ץ נגד שר הביטחון והמנהל האזרחי, מאחר והם אינם אוכפים את החוק נגד מאחז נוסף של האיחוד האירופי, שהוקם סמוך לכפר חיזמה שליד פסגת זאב.

זו איננה העתירה הראשונה של תנועת רגבים נגד האיחוד האירופי, אלא שהפעם מצביעה העתירה על העובדה כי כלל המבנים במאחז שנבנה במהלך שנת 2015, נבנו על ידי האיחוד האירופי על גבי קרקע בבעלות ערבית פרטית.

רוב אדמות הכפר חיזמה הוסדרו ברישום בטאבו עוד לפני מלחמת ששת הימים. הקרקע לא שייכת לבדואים ולא לאיחוד האירופי שבנה במהלך השנה האחרונה כ-15 מבנים בלתי חוקיים.

בתחילת השנה שעברה פנתה רגבים אל המנהל האזרחי בדרישה להרוס 13 מבנים במקום, אלא שהמנהל האזרחי השיב כי בשל צו ארעי שניתן בבג"ץ שהגישו התושבים במקום, לא ניתן לבצע כנגדם פעילות אכיפה.

בפברואר 2015 דחה בג"ץ את העתירה הערבית וביטל את הצו, ובכך פתח את האפשרות לגופי האכיפה לפעול במקום. לאחר שפניות חוזרות ונשנות מצד רגבים לא נענו, עתר השבוע הארגון לבג"ץ.

בעתירה (בג"ץ 5533/16) הודגש כי מעבר לעובדה שהמבנים נבנו ללא היתרי בניה ובניגוד לכל דין, אלא שאלו אף הוקמו על גבי אדמות פרטיות מוסדרות של תושבים פלשתינים מהאזור – עובדה הדורשת מגופי האכיפה להעמיד בראש סדרי העדיפויות את אכיפת החוק במקום.

מדיניות אי האכיפה מחזקת את תכניתו המוצהרת של ראש הרשות הפלסטינית להרחיב את המאחזים הבדואים שבמרחב אדומים. זאת במטרה לחזק את אחיזת הרשות הפלסטינית בשטחים הנתונים לשליטה ישראלית מלאה ולתפוס שטחים בעלי משמעות אסטרטגית, הסמוכים לעורקי תחבורה ראשיים, ובדרך זו לכבול את ידיה של מדינת ישראל במסגרת מו"מ עתידי.

המאחז הערבי שנבנה תוך פלישה והרס עתיקות באתר הארכיאולוגי חירבת זנוטא שבדרום הר חברון, התרחב בשנתיים האחרונות באופן ניכר, זאת בחסות משא ומתן עם המדינה עליו הורו שופטי בג"ץ וחרף הוראת בית המשפט להקפיא את הבניה במקום

חירבת זנוטא הוא מאחז פלשתיני שנבנה בלב אתר ארכיאולוגי בהר חברון, תוך הרס עתיקות. אזור זה הוכרז כאתר ארכיאולוגי כבר בתקופה הבריטית, ונמצאו בו ממצאים מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית. הפלישה למקום החלה בשנת 1999 – אז תועדו במקום שלושה אוהלים ופחונים. בשנים הבאות החלה במקום בניה נרחבת של מבנים בלתי חוקיים, שחלקם הוקמו תוך לקיחת האבנים משרידי העתיקות.

בשנת 2007, לאחר שיחידת הפיקוח של המנהל האזרחי הוציאה צווי הריסה כנגד המבנים, הפולשים עתרו לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח (בג"ץ 9715/07), וקיבלו באופן מיידי צו ביניים שאסר על המנהל האזרחי להרוס את המבנים הבלתי חוקיים, במקביל להוראה האוסרת על העותרים לבצע במקום כל שינוי.

המדינה שהיתה צריכה להגיב לעתירה בתוך 60 יום, הגישה 20 בקשות דחיה (!) למענה לעתירה ולצו הביניים. התיק היה רדום במשך 4 שנים במהלכן הוציא בית המשפט 7 התראות לקראת מחיקת התיק בשל 'חוסר מעש', אולם הבניה במקום נמשכה ללא הרף, חרף הוראת בית המשפט.

רק לאחר הצטרפותנו להליך כ'ידיד בית המשפט' בשנת 2011, התיק חזר לפעילות. המדינה הוכיחה כי התושבים פלשו למקום בשנת 1999 ולא גרו שם בעבר, וקבעה כי עקב הפלישה לאתר הארכיאולוגי, אין כל התכנות להתיר את ישיבתם במקום.

בשנת 2014 בג"ץ שלח את העותרים למשא ומתן עם המדינה, שחרף עמדתה כי מדובר בפלישה בלתי חוקית הציעה לעותרים חלופת קרקע בקרבת מקום, אולם העותרים סירבו להצעה. בחסות המשא ומתן נבנו במקום בשנתיים האחרונות 16 מבנים חדשים בלתי חוקיים, ובמימון זר אף הוקמה במקום תשתית רחבה של חשמל סולארי.