תושבי היישוב משכיות בבקעת הירדן מזהירים: בדואים מבצעים השתלטות מסיבית על אדמות מדינה בבקעת הירדן. "המדינה חייבת לפנות את הפלישה מיידית כדי לא להקלע למלחמת התשה משפטית"
תושבי מאחז בדואי בלתי חוקי הסמוך ליישוב, שהוצאו כנגדו צווי הריסה, מבצעים השתלטות חקלאית על שטחי מדינה בטאבו צמוד לכביש המרכזי באיזור, שצו צבאי אף אוסר את הכניסה אליהן.
תושבי המאחז הבדואי הבלתי חוקי שהתרחב בשנים האחרונות בעזרת סיוע של הרשות הפלשתינית ועמותות אירופאיות, החלו לעבד שטח עצום באמצעות טרקטורים, ובכך מנסים לקבוע עובדות בשטח, אותן יהיה קשה לשנות בעתיד.
גם לפעילות חקלאית תמימה כביכול, יש משמעות משפטית. על פי דיני המקרקעין ביהודה ושומרון, עיבוד ממושך של קרקע מאפשר לטעון על זיקת בעלות לאדמה. גם במקרה הזה, למרות שמדובר באדמות מדינה הרשומות בטאבו, במידה והחוק לא ייאכף בשלב מוקדם על ידי המנהל האזרחי, הדבר צפוי לגרום לפתיחת מאבק משפטי מתיש, שבמקרים רבים המדינה פשוט מרימה ידיים.
ההשתלטות החקלאית במשכיות היא אירוע אחד מיני רבים. דו"ח "מכים שורשים" שהוצאנו בחודש שעבר סוקר את היקפי ההשתלטות החקלאית שמבצעת הרשות הפלסטינית וארגונים מטעמה באופן מאורגן, ושמטרתן היא פגיעה ברצף השליטה הישראלי בשטחי C, ובדרישות עתידיות לבעלות על הקרקע. מאחורי כל שטח חקלאי כזה עומד חזון ערבי ברור שמטרתו השתלטות מאסיבית על קרקעות השייכות למדינה. כל עץ זית שננטע, כל טרסה שנבנית מחזקת את האחיזה הערבית בשטח ומציבה עובדות שעלולות להישאר גם שנים קדימה.
דו"ח פנימי של המנהל האזרחי מלמד, כי משנת 2011 ועד 2018 נטעה הרשות הפלסטינית מיליוני עצי זית בשטח של כ-400,000 דונם. מטרת הפעילות החקלאית – תפיסת שטח באיזורים שתחת שליטה ישראלית מלאה, ואף השתלטות על אדמות מדינה
על פי הדו"ח, בשנת 2011 היו ברחבי יהודה ושומרון כ-420 אלף דונמים נטועים בעצי זית, ועד שנת 2018 זינק היקף השטח הנטוע ב-91% והגיע ל- 790 אלף דונם! "העלייה בשטח הגידול נבעה בעקבות פרויקט דגל של משרד החקלאות הפלסטיני, שקרא לטעת מיליון עצי זית – אך בפועל ניטעו הרבה יותר ממיליון", מציינים מחברי הדו"ח. "במסגרת הפרויקט חילק משרד החקלאות, ארגונים מקומיים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים כ-300 אלף שתילי זית בכל שנה לחקלאים פלסטינים לנטיעות ברחבי איו"ש".
לשם ההמחשה, היקף השטח שהתווסף בשנים אלו משתווה לשטחן של הערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע גם יחד.
מאידך, חרף הנתונים המדאיגים, מציינים מחברי הדו"ח כי במנהל האזרחי נערכים כמדי שנה לעונת המסיק במטרה "לאפשר לחקלאים הפלסטינים למסוק את מטעיהם בצורה הטובה ביותר", ולשם כך "יתקיימו פגישות וסיורים בכל הגזרות בהשתתפות גורמי מנהל אזרחי, גורמי הרשות הפלסטינית, מועצת הזיתים הפלסטינית, צבא וגורמי משטרה".
את נתוני המנהל האזרחי חשפנו תחקירנים יחד עם ארגון 'לביא', וממצאיו תואמים את דו"ח "מכים שורשים" אותו פרסמנו בשבועות האחרונים, המלמד כי הרשות הפלסטינית ובאי כוחה, מתמקדים במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.
שיטת הפעולה במיזמי ההשתלטות החקלאית מתבססת על שלושה שלבים: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים באמצעות פריסת תשתית צנרת, חפירת בורות, הקמת מתקני אגירה ומיכליות מים. לאחר מכן מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות נטיעת עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד.
מפת ההשתלטות החקלאית – נתוני איגוד הוועדות החקלאיות 2013-2017
הגורם הביצועי המרכזי הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees), המהווה את הזרוע האזרחית של ארגון הטרור 'החזית העממית לשחרור פלסטין', שבכיריו התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.
נטיעת עצי זית באיזור אסטרטגי בגוש עציון
לצערנו, דו"ח המנהל האזרחי מבהיר מעבר לכל ספק, כי המנהל האזרחי עצם עיניים נוכח הכיבוש החקלאי שמבצעת הרשות הפלסטינית. הממשלה והכנסת צריכות לחקור אם היתה פה רשלנות, או חלילה פעולה שנעשתה במכוון ובמזיד. כך או כך – המנהל האזרחי הוכיח פה כישלון מהדהד, מערכתי ומסוכן. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים.
דו"ח חדש שהוצאנו חושף מהלך חשאי שמבצעת הרשות הפלסטינית בעזרת מימון עצום מהאיחוד האירופי: השתלטות חקלאית עויינת ואסטרטגית על עשרות אלפי דונמים בשליטה ישראלית, באמצעות נטיעת רבבות עצים, הקמת אלפי מאגרי מים ופריצת מאות קילומטרים של דרכים
דו"ח חדש ומקיף שהוצאנו חושף חושף תכנית חשאית שמקדמת הרשות הפלסטינית בסיוע אירופי, של 'השתלטות חקלאית' ותפיסת אזורים אסטרטגיים ביהודה ושומרון הנתונים לשליטה ישראלית מלאה, על מנת לספחם בפועל לשליטת הרשות הפלסטינית.
הרשות הפלסטינית מקדמת מאז שנת 2009 תכנית לאומית להקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי תוך תפיסת מקסימום שטח. דו"ח רגבים חושף כי החל משנת 2013 ההשתלטות החקלאית הפכה לליבת הפעילות – שלא כמו בנייה בלתי חוקית, היא מאפשרת להשתלט במהירות על שטחים נרחבים וקל יותר להציגה כפעילות הומניטרית ולגיטימית. בנוסף, על פי חוק המקרקעין החל ביו"ש, עיבוד מתמשך של קרקע מאפשר לתבוע עליה בעלות בפועל. הפעילות החקלאית מתמקדת במוצהר באזורים הסמוכים ליישובים ישראליים, לגדר ההפרדה ובמקומות המהווים נכס אסטרטגי – המאפשרים קטיעת רצף ישראלי ויצירת רצף בשליטת הרשות הפלסטינית.
שיטת הפעולה במיזמים אלו זהה: הנגשת השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים חקלאיות, הקמת מערכת לאספקת מים הכוללת הקמת תשתית צנרת, הקמת מאות בורות, מתקני אגירה ומיכליות מים. בשלב הבא מתבצעת תפיסת אלפי דונמים רבים שלא עובדו מעולם באמצעות השתלטות חקלאית: נטיעת עשרות אלפי עצים, עיבוד חקלאי, הקמת חממות, הקמת טרסות, גידור ועוד. משנת 2013 ועד לסוף שנת 2017 נוספו מאות אתרי השתלטות חקלאית חדשה המתפרשים על אלפי דונמים, ונפרצו מעל 150 דרכים חדשות בהיקף מצטבר של מאות קילומטרים.
מפת ההשתלטות החקלאית – נתוני איגוד הוועדות החקלאיות 2013-2017
על פי המחקר שערכנו בשיתוף ארגון 'עד כאן', הגורם המרכזי המופקד על ביצוע תוכנית ההשתלטות החקלאית על האדמות הוא 'איגוד ועדות העבודה החקלאיות' – UAWC (Union Of Agricultural Work Committees). לאיגוד עשרות סניפים ברחבי יהודה ושומרון ויש לו קשר ל'חזית העממית לשחרור פלסטין', ארגון טרור שביצע פיגועים רצחניים רבים נגד אזרחי ישראל (כולל רצח השר רחבעם זאבי ופיגועי התאבדות בשנות האלפיים). בכירים בהנהגת החזית העממית שריצו עונשי מאסר על מעורבות בטרור, התברגו לתפקידים בכירים באיגוד הוועדות החקלאיות.
'איגוד הוועדות' מתגאה כי בשנים אלו סייע בשיטות ההשתלטות המתוארות ב'שיפור גישה' לכמעט 150,000 דונמים בשטחי C – כאשר שטחים עצומים מהקרקעות שנתפסו ועובדו לראשונה, מעולם לא היו בבעלות ערבית פרטית, אלא שייכות לריבון – מדינת ישראל.
מקורות המימון של פעילות איגוד הוועדות הם בעיקרם ממשלות זרות, האיחוד האירופי, וארגוני סיוע הומניטרי. בין השנים 2009–2017 מומנה פעילותו בסכום של 45,608,214€ לפחות. סכום זה הינו מספר מינימום על פי נתונים שפורסמו בפומבי במקורות גלויים, והם אינם כוללים את כלל הכספים שנתרמו לרשות הפלסטינית לצורך פרוייקטים חקלאיים.
הדו"ח מצביע על כך כי התגובה של הגורמים הישראלים למיניהם, כגון הממשלה, המנהל האזרחי, גורמי האכיפה ומשרד החוץ, רפה מאוד, ובמקרים רבים כלל אינה קיימת.
המנהל האזרחי, הגוף האמון על פי חוק על שמירת האדמות בשטחי C, מתייחס לפעילות הבלתי חוקית באופן נקודתי, וכמעט שאינו פועל ביעילות לבלימת מגמת ההשתלטות ולהשבת המצב לקדמותו.
גם במשרד החוץ, אם מתוך אי-הבנה שמדובר במהלך אסטרטגי אם מתוך רצון לשמור על שקט תעשייתי, ואף שבכירי המשרד מודעים לכך שהפעילות של האיחוד האירופי בשטחי C אינה חוקית, אין נוקטים צעדים דיפלומטיים לבלימת המימון והכוונת הפעילות.
הדו"ח קובע כי עקב ההשלכות האסטרטגיות כבדות המשקל של ההשתלטות החקלאית, אי אפשר לבחון אותה בראייה נקודתית ומונה שורה של המלצות לתגובה ישראלית מיידית לצד פעילות לטווח הארוך. אם ממשלת ישראל לא תתעשת בקרוב, חלילה, תוכניתה של הרשות הפלסטינית תיצור בשטח שינויים בלתי הפיכים. רק החלטה ברורה וחדה של קובעי המדיניות והידרשות מהירה וכלל-מערכתית לעניין מתוך הבנה שמדובר בתוכנית הנושאת משמעויות אסטרטגיות מסוכנות, תוכל לתת לה פתרון ראוי.
