לרגל ציון 49 שנים לפטירת דוד בן גוריון, תנועת רגבים משיקה את תכנית "שדה בוקר" – התכנית הלאומית להחזרת המשילות בנגב. "הגיע הזמן למעשים: מצפים מהממשלה החדשה לאמץ את התכנית"
היום, ו' בכסלו, בו נציין את יום בן – גוריון, מי שטבע את המשפט: "בנגב ייבחן העם בישראל" אנחנו חושפים את תכנית "שדה בוקר" המציבה חזון לאומי לנגב לשנת 2050 בהיבטי תכנון, חיזוק המשילות והסדרת הפזורה הבדואית. בשבועות האחרונים הצגנו לכלל סיעות הימין את התכנית ודרשו להכניס סעיפים ממנה בקווי היסוד של הממשלה החדשה.
התכנית היא פרי עמל ומחקר של למעלה מעשור, במהלכו תיעדנו, עקבנו והפקנו דוחו"ת מקצועיים וכן פעלנו במישור המשפטי והפרלמנטרי לקידום מדיניות ציונית לשמירה על משאב הקרקע. התכנית מחולקת לשלושה פרקים: תכנון נגב 2050, הסדרת ההתיישבות הבדואית וחיזוק המשילות, אשר מבוססים על מספר עקרונות, ביניהם: הפרדה בין סוגיית תביעות הבעלות לבין הסדרת הפזורה, הסכמה לפיה הסדרה במקום איננה הסדרה והפסקת חלוקת מגרשים חינם לכל בדואי וכן מיצוי פוטנציאל איכלוס ביישוב לפני אישור להרחבה ותכנון מגורים ובינוי רק על קרקע שאינה במחלוקת, תוך הוכחה שיש מספיק שטח כדי לבצע זאת.
סוגיות ההתיישבות הבדואית וחוסר המשילות הפכו עם השנים לאתגר לאומי מרכזי ולא סתם ממשלות ישראל התקשו להתמודד עימן ולמעשה הפקירו את הנגב. אל מול מציאות זו, תכנית "שדה בוקר" מציעה לחלק את צפון הנגב לחמישה עשר אזורים שיכונו "מרחבי הסדרה", אשר בכל אחד מהם קיים יישוב בדואי אחד או יותר, וכל הפזורה באותו מרחב תתכנס לאותם יישובים, כאשר התכנית מציגה ניתוח השייכות השבטית של כ- 3000 המקבצים בפזורה ומוכיחה כי הדבר אפשרי.
תהליך ההסדרה יכלול מיפוי מדויק של האוכלוסייה ומתן כתובת לכל תושב, לאחר מכן, תכנון ופיתוח מגרשים ביישובים הקיימים על קרקעות שאין עליהן תביעות בעלות, שיווק המגרשים ופינוי הבדואים ליישובים החוקיים תוך מתן פיצויים נרחבים אך בעלי תוקף מוגבל. אנשי רגבים ממליצים: להתחיל מהמרחב הקל ביותר כדי לחוות הצלחה ולהשיב למדינה את האמון שזה אפשרי. לטענתם, כל תהליך הסדרת מרחב יארך כ- 5 שנים וניתן לנהל מס' מרחבים במקביל כך שתוך פחות משני עשורים, משלימים את ההליך.
בתקופה האחרונה המושג "אובדן משילות" עולה מדי יום ובנוגע אליו תכנית שדה בוקר מציעה לחזק את שלטון החוק על ידי הקצאת שתי פלוגות מג"ב למניעת גניבה והרס תשתיות, החמרת ענישה על עבירות מסכנות חיים, הכנסת שב"כ לטיפול בנשק הלא חוקי והפרוטקשן ועוד, ואיך כל זה ינוהל? אנחנו מציעים למנות שר ייעודי להסדרת ההתיישבות בנגב אשר יוביל קבינט מדיני למעקב על יישום התכנית.
בעוד שפרויקט הנטיעות בנגב אמור להימשך שבועות רבים, גורמים ברשות מקרקעי ישראל חוששים מפני הנחיה לעצור את העבודות לקראת סוף היום
קק"ל ממשיכה הבוקר את עבודות ההכנה לנטיעות באיזור היישוב מולדה בנגב. העבודות מתבצעות תחת אבטחה כבדה של כוחות משטרה המתמודדת עם התפרעויות של בדואים מהאיזור.
אנחנו מחזקים את ידי הממשלה שמאפשרת את המשך העבודות של קק"ל למרות האלימות הקשה שראינו פה ביומיים האחרונים מצד בדואים פה בדרום, לינצ'ים ברכבים וחסימת כבישים, בניסיון להטיל אימה על מדינת ישראל ולגרום לה להפסיק את הנטיעות. אנחנו מחזקים את ידי הממשלה שנכון לרגע זה לא נכנעת לאלימות, ומקווים שלא מדובר בהצגה לכלי התקשורת, ושימשיכו לתת לגורמי המקצוע, לקק"ל ולרשות מקרקעי ישראל להמשיך את העבודות כמו שתוכננו מלכתחילה.
המשך העבודות הינו מבחן משילות עבור ממשלת ישראל, שעד עתה פועלת בנחישות המתבקשת, ולא נכנעת לטרור, אולם אנחנו יודעים שיש דרישה לקפל את העבודות בסוף יום זה. בניגוד לטענות שהעבודות אמורות להימשך שלושה ימים בלבד, כל פרויקט כזה נמשך שבועות וחודשים. אנחנו קוראים לשר אלקין ולממשלת ישראל לא להכנע ללחצים ולאיומים של רע"מ, ולהמשיך כסדרן את הנטיעות, הן באתר זה והן ביתר אתרי הנטיעות הקיימים בנגב בתכנית העבודה של קק"ל. כל התקפלות כזו תהיה כניעה לטרור ולאיומים.
תושבי הנגב וארגוני חברה אזרחית יקיימו מחר (רביעי) צעדת מחאה בבאר שבע, בדרישה להשבת הביטחון לתושבים. אבי הילדה בת ה-10 שהותקפה מינית בנגב, אומר לקראת ההפגנה: "הגיע הזמן לקום מהספה ומהמקלדת"
על רקע התגברות ההטרדות המיניות ברחובות באר שבע והחרפת הפשיעה בנגב, יקיימו מחר (רביעי) תושבי הנגב, ראשי רשויות וארגוני חברה אזרחית, צעדת מחאה בדרישה להשבת הביטחון לתושבים.
הצעדה תעשה את דרכה מבנין בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לעבר עצרת ששתקיים מול בניין העיריה.
לאחר מספר אירועי מחאה מקומיים שהתקיימו בשבועות האחרונים בבאר שבע, בעומר ובצמתים מרכזיים בנגב, ההפגנה מחר הינה פרי שיתוף פעולה של הוועד להצלת הנגב, תנועת רגבים, 'אם תרצו' ו'ישראל שלי' הפועלים לחיזוק המשילות בנגב.
לקראת ההפגנה, פרסם אביה של הילדה שהותקפה מינית במיטתה לפני מספר חודשים, על ידי פורץ בדואי שפלש לבית המשפחה המתגוררת במושב בדרום, סרטון ובו קריאה לציבור להגיע להשתתף בהפגנה. כזכור, בימים האחרונים חתמה הפרקליטות על הסדר טיעון עם התוקף לפיו יודה בביצוע תקיפה מינית קלה יחסית, כאשר משפחת הקורבן נדרשה לתת את הסכמתה להסדר, אחרת התיק ייסגר.
"אני קורא לכולכם. הגיע הזמן לקום מהספות, לצאת מאחורי המקלדת ולהגיע להפגנה שאומרת: די לזילות של מדינת ישראל ובתי המשפט, בחיי הילדים שלנו ובכבוד הלאומי שלנו", אמר אבי הילדה.
דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שהתפרסם הבוקר על אובדן המשילות בנגב בדק ומצא את מה שאנחנו טוענים כבר שנים: המדינה מאבדת את הנגב, ועוצמת עיניים לנוכח אפס ריבונות ומשילות בשטח
דו"ח המבקר שיצא הוא מקיף ויסודי, ונוגע בבעיות הליבה של המצב החמור אליו הגענו בכל רחבי הנגב ואשר יש לו השפעה קריטית לגבי עתידו של האזור. סוגיות רבות שהציף מבקר המדינה, הן סוגיות בהן עסקנו (ועודנו עוסקים) במשך שנים ארוכות. מבקר המדינה מאשש את מלוא טענותינו: הלבנת בניה לא חוקית ללא תכנון מקדים – תנציח את אובדן קרקעות הנגב, ואסור שהדו"ח יעלה אבק על המדף. אם הממשלה תנקוט בחמישה צעדים מעשיים הנגזרים מהדוח המעמיק – היא תחולל מהפך בנגב"
הנה חמשת הנקודות המרכזיות השזורות לאורך דו"ח המבקר, המובילות לאובדן המשילות של מדינת ישראל בנגב, וגם הפתרונות שאנחנו מציעים!
רישום גאוגרפי: כיום רוב תושבי הפזורה הבדואית הלא חוקית בנגב חיים מתחת לרדאר וללא כל כתובת, וכ-80,000 מהם רשומים בתעודת הזהות שלהם רק על פי השבט אליו הם משתייכים, גם אם השבט הזה מתפרס על פני עשרות קילומטרים רבועים. התופעה הזו היא אחת מהסיבות המרכזיות לאובדן המשילות בנגב ולהתחמקות מרשויות החוק, גורמת לאובדן כספים בהיקפי ענק מקופת המדינה, ולרישומים כוזבים וכפולים תחת רשויות שונות.
הפתרון לעניין זה הוא קביעת מקום מגורים של תושבי הפזורה, על בסיס נקודת ציון גאוגרפית של 12 ספרות, אליה מגיע פקח מטעם המדינה ורואה כי התושב אכן מתגורר בה. מרגע האישור, כל מתן השירותים לאזרח והתייחסות המדינה אליו תהיה על בסיס כתובת זו – עד שיעבור ליישוב הקבע ולכתובת תקנית ומסודרת.
צפו בסרטון שהוצאנו בנושא רישום שבטי:
כשלון הלבנת ישובים לא חוקיים: מבקר המדינה מאשש את מה שהצפנו לאורך השנים שוב ושוב – היישובים הבדואים הכפריים במועצות נווה מדבר ואל קאסום, מהווים פיקציה שהמדינה והתושבים משלמים עליה ביוקר. יישובים אלו הוקמו למעשה על ידי סימון קו כחול סביב מקבצי בניה בלתי חוקית, הגדרתם כיישובים והכנסתם לרשות מוניציפאלית, וזאת ללא תכנון מקדים ותוך ניסיון כושל לפעול רטרואקטיבית אל מול בניה בלתי חוקית שכבר הייתה קיימת בשטח. הרשות המקומית ורשות ההסדרה מתמודדות ברמה היום יומית עם הקושי לספק תשתיות כגון סלילת דרכים, תשתיות חשמל, מים וביוב במקומות בהן כבר קיימת בפועל בניה לא חוקית.
למרות שההלבנה הוכחה כהנצחת הבעיה, ולא כפתרון, הדרישות הקואליציוניות הסחטניות של מפלגת רע"מ היא להמשיך במגמה שלילית זו, באמצעות "הכרה" ביישובים חדשים ובהרחבת שטחי "היישובים" במועצות אלו על מנת להכניס אליהן עוד מקבצי פזורה בלתי חוקית ובכך 'להכשיר' אותן. מדו"ח המבקר עולה בבירור, כי תופעה זו רק תעצים את המצב החמור גם ככה, והמשך פעולה בדפוסים אלו ישכפל, למעשה, את מודל נווה מדבר ואל קאסום שכשל בכל היבטיו.
סוגיית תביעות הבעלות: "היישובים הכפריים" (למעט תראבין וביר הדאג') הוקמו על קרקעות שקיימות עליהן תביעות בעלות, כלומר קרקעות עליהן האוכלוסיה הבדואית לא מוכנה להתיישב ולא מאפשרת להקים תשתיות. בתשובות המדינה והרשות המקומית לשורת עתירות של רגבים, וכעת גם בדו"ח מבקר המדינה, עולה באופן חד משמעי כי המכשול המרכזי של פיתוח התשתיות ומשכך גם חוסר היכולת לספק היתרי בניה כדין, נובע בראש ובראשונה מהעובדה כי הישובים הוקמו על תביעות בעלות.
הפתרון לבעיות אלו הוא להפסיק את הרחבת הקווים הכחולים ולא לאפשר הקמת יישובים חדשים על בסיס הלבנת פזורה בלתי חוקית, אלא אך ורק על אדמות מדינה, לאחר תכנון מקדים ומקצועי בהתאם לאמות מידה תכנוניות.
הקמת רשות מוניציפאלית תחת הרשות להסדרה: העובדה כי המועצות האזוריות הבדואיות החלשות גם ככה, נותנות שירותים גם לתושבי הפזורה הבלתי חוקית המתגוררים מחוץ לתחום שיפוטן, מחליש אותן עוד יותר, ומהווה מקור לשחיתות ולבזבוז כספים בהיקפים עצומים. זאת מעבר לעובדה כי פעילות של רשות מקומית מחוץ לגבולות המוניציפאליים שלה הינה בעיה חוקית.
הפתרון לעניין זה, הוא להקים רשות אשר תהיה אחראית למתן השירותים המוניציפאליים עבור הפזורה הבלתי חוקית, תחת אחריות הרשות להסדרת הבדואים. באופן כזה, העומס ירד מהמועצות האזוריות, שיטפלו אך ורק בתושבים המתגוררים בתוך הגבולות המוניציפאליים שלהן, ויהיה ברור היכן כל תושב פזורה אמור לקבל את השירותים המוניציפאליים שלו. בנוסף, הדבר ימנע אפשרות לשחיתות עקב העובדה כי הרשות היא גוף חזק יותר ובעל פחות לחצים פנימיים מאשר המועצות האזוריות.
הקמת יחידה משטרתית לשמירה על תשתיות – אחת התופעות הקשות בהן עוסק הדו"ח היא הפגיעה הבלתי נתפסת בתשתיות הלאומיות של חשמל, מים ואנרגיה ברחבי הנגב, והעלות האדירה של פגיעה זו בקופת המדינה ובכיסו של משלם המיסים. דו"ח המבקר מלמד כי החברות הלאומיות מתמודדות מידי שנה עם עשרות רבות של אירועי חבלה וגנבה בנגב: פריצות לחדרי חשמל, גניבה וחבלה בגנרטורים, שנאים וכבלי חשמל. גניבת מים בשיעור של עשרות מיליוני שקלים בשנה, ומאות מקרים של התחברות פיראטית לתשתיות חשמל. מלבד הנזק הישיר, המגיע למאות מיליוני שקלים של גניבת חשמל ומים, ושל אובדן הכנסות ממיסים, חברות התשתיות צריכות גם להשקיע כספים רבים בשמירה על אותן התשתיות.
הפתרון לעניין זה הוא להקים יחידה משטרתית ייעודית לשמירה על תשתיות. היחידה תצמצם את הפגיעה בתשתיות ואת הנזק הכלכלי למדינה הנגרם מהן, תצמצם את תופעת ה'פרוטקשן' בכל הקשור לתשתיות, וההשקעה הזו תחזיר מהר מאוד את עצמה לקופת המדינה.
שדולת ארץ ישראל בראשות ח״כ יואב קיש וח"כ אורית סטרוק ויחד עם מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה, התכנסו בכנס שדולה ראשוני בסימן משילות וביטחון אישי בארצנו.
הבוקר התכנסו חברי שדולת ארץ ישראל בראשות ח״כ יואב קיש וח"כ אוריק סטרוק בכנס שדולה ראשוני בסימון משילות ביטחון אישי. ח"כ יואב קיש פתח את כנס השדולה ואמר: ״דווקא באופן אבסורדי, למרות הרוב בימין בכנסת, לאור הרכב הקואליציה יש חשש אמיתי בימין למדיניות האתגרים של השדולה רק הולכים וגדלים. בשדולה נשלב כוחות אופוזיציה וקואליציה על מנת להבטיח שמדיניות הממשלה תשמור על ארץ ישראל, תחזק את הבטחון האישי בערים המעורבות ותפעל לחיזוק והגדלת ההתישבות בכל ארץ ישראל.״
יו"ר שדולת א״י יו"ר סיעת הציונות הדתית חה"כ אורית סטרוק אמרה בתחילת הכינוס: "שדולת א"י בכנסת הזו היא הגדולה והרחבה ביותר מאי-פעם ב 15 השנים האחרונות. במסגרת פעילות השדולה נשלב ידיים יחד, כולנו, כל אוהבי ארץ ישראל, מכל המפלגות והסיעות, קואליציה ואופוזיציה, לטובת ארץ ישראל על כל מרחביה: בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ושומרון, וגם בערים המעורבות. נייצר בשדולה את הקואליציה האמתית שעם ישראל בחר ובודאי מעדיף ומייחל לה"
כזכור, ביום חמישי האחרון ערכנו סיור בנגב לחברי השדולה, סיור העוסק בהיבטי המשילות והריבונות שבמרחבי הנגב ובארץ בכלל. אנחנו מקווים שחברי השדולה אכן יעמדו במשימתם ויפעלו למען החזרת המשילות לידי מדינת ישראל.
בעקבות אירועי הלילה בטמרה, אנחנו מחזקים את ידי משטרת ישראל וקוראים לראשי החברה הערבית לגבות את משטרת ישראל במיגור הפשע המאורגן כפי שדרשו
פעילות המשטרה בשבועות האחרונים מול ארגוני הפשע ותופעת הנשק הבלתי חוקי במגזר הערבי, היא מהלך מבורך והכרחי. אחרי שנים בהם נמנעה המשטרה ממיגור ארגוני הפשיעה, שגבו מחיר כבד מהחברה הערבית והיוו סמל לאובדן המשילות של מדינת ישראל.
יש לחקור היטב את נסיבות מותו של אחמד חיג'אזי שנהרג אמש במהלך חילופי האש בין השוטרים לארגוני הפשע, ועם זאת, במצב הנוכחי יש לזכור כי החזרת המשילות לחברה הערבית, ששילמה בשנה האחרונה מחיר דמים כבד בעקבות הפשיעה המשתוללת, זוהי משימה קשה ומורכבת.
במשך שנים ארוכות אנחנו עוקבים ופועלים נוכח אובדן המשילות ולא נמנע מביקורת חריפה.
אנו מחזקים את ידי השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה ואת ידי משטרת ישראל על העבודה הקשה והסיזיפית. אנו מקווים שהמהלך החשוב להחזרת המשילות והביטחון ילך ויימשך, ומצפים מראשי החברה הערבית ומחברי הכנסת, לתת גיבוי מלא לפעילות המשטרה מול ארגוני הפשע במגזר.
שביתת הרעב של המחבלים הכלואים בישראל, מקבלת רוח גבית במיצג תמיכה שמתנוסס באין מפריע ברחוב הראשי של העיירה כפר כנא הסמוכה לנצרת. שלט התמיכה במחבלים נתלה לצד דגלי אש"ף במרכז העיר, על פרגולת אבן עירונית המשמשת לנוי.
דגלי אש"ף ושלטי תמיכה במחבלים האחראים לרצח יהודים, מתנוססים באין מפריע ברחוב הראשי של כפר כנא. בשלט התמיכה מופיעים מרואן ברגותי, שהורשע ברציחתם של חמישה ישראלים ומעורבות בפעולות טרור רבות בהם נפצעו רבים, לצד אחמד סעדאת, מזכ"ל ארגון "החזית העממית" שהורשע כשותף ברצח השר רחבעם זאבי, הישראלי הבכיר ביותר שנרצח בפיגוע טרור.
ישי חמו, רכז צפון זלנו שחלף במקום במסגרת העבודה, תיעד את המיצג, שהתנוסס באין מפריע ואיש לא טרח להורידו.
קשה להבין איך בליבה של עיר בתוך מדינת ישראל, מתקיימת באין מפריע עצרת תמיכה במחבלים שידיהם מלאות בדם של חפים מפשע, ואם לא די בכך – מיצג התמיכה בו נראה בין השאר, רוצחו של רחבעם זאבי, שר בממשלת ישראל, מתנוסס על מבנה ציבור שהוקם בכספי משלם המיסים, זו פשוט שערוריה, וביטוי נוסף לאובדן הריבונות של מדינת ישראל.
כ"ב אייר התשע"ו - 30 מאי 2016
:שתפו
לאחר שבשנים האחרונות אנחנו מנהלים מעקב צמוד אחר תופעת הגמלים המשוטטים בנגב, עמיחי יוגב, רכז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה הקטלנית בה נהרגה אשה מפגיעת גמל. "כמה דם צריך להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק"?
הגמלים המשוטטים בכבישי הנגב גובים מחיר נוסף של חיי אדם. בתאונת הדרכים הקטלנית שהתרחשה אתמול (ראשון) ליד באר שבע, נהרגה אשה כבת שישים לאחר שהתנגשה בשלושה גמלים ששוטטו על הכביש באין מפריע.
בשנה האחרונה אנחנו מייצגים משפטית את משפחות של דוד כהל שנהרג לפני כשנה וחצי לאחר שהתנגש בגמל משוטט. עמיחי יוגב, רכז מחוז דרום שלנו, הגיע אמש לזירת התאונה זמן קצר לאחר שנקבע מותה של האשה. "מההתנהלות של הרשויות ושל המשטרה בפרט, נדמה שמתייחסים לתאונות הגמלים כאל גזירת גורל בלתי נמנעת, אחרת אי אפשר להסביר את ההתנהלות הנפשעת הזו", כועס יוגב.
"בעקבות פניה שלנו המשטרה הודתה כי היא מקבלת קרוב לאלף דיווחים מדי שנה על גמלים משוטטים, אבל אף פעם לא מאתרת את הבעלים. הפרקליטות סגרה את תיק החקירה על התאונה בה נהרג קובי בוזגלו בגלל "חוסר ראיות", ואם לא היינו מפעילים לחץ מתמשך היה קורה אותו הדבר גם בתיק החקירה של דוד כהן, בגלל חומרי חקירה בלתי מספקים. לא מדובר בתופעת טבע, אלא בעבריינים מועדים שמאפשרים לגמלים לשוטט באין מפריע ומהתלים ברשויות החוק. כמה דם נוסף צריך עוד להישפך כדי שיתחילו לאכוף את החוק?".
כזכור, לפני כחצי שנה חשפנו את נתוני משטרת ישראל המעלים תמונת מצב מטרידה של התופעה המסוכנת. מתשובת משטרת ישראל עולה כי מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015).
רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל המעורב בתאונה. "בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", נאמר בתשובת המשטרה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".
המקרה הבודד בו אותר בעל הגמל היה בתאונה בה נהרג דוד כהן. אזרח שנקלע למקום מיהר לשמור את תג האוזן והעביר אותו לידי המשטרה.
במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג לפחות בן אדם אחד. בינתיים לסטטיסטיקה העגומה הצטרפו שני בני אדם נוספים שקיפחו את חייהם.
י"ז טבת התשע"ו - 29 דצמבר 2015
:שתפו
אנחנו חושפים: טיפול משטרתי לקוי בתופעה המסוכנת שגבתה הרוגים ופצועים. כך עובדת השיטה: התגים נתלשים במזיד מאוזני הגמל לאחר התאונה למנוע את זיהוי הבעלים
פניית חופש מידע שהפננו למשטרת ישראל, חושפת את היקפי תופעת הגמלים המשוטטים ללא השגחה במרחב הנגב ואזלת היד של רשויות האכיפה: מול אלפי תלונות מתועדות על גמלים משוטטים מודה המשטרה: "פרטי הבעלים ידועים למשטרת ישראל במקרה אחד מכלל התיקים".
לפני כשנה נהרגו שני תושבי הדרום כתוצאה מהתנגשות עם גמל ששוטט על הכביש בו נסעו. דוד כהן ז"ל, בן כפר רתמים נהרג סמוך ליישובו בחג חנוכה בשנה שעברה, וחודש לאחר מכן נהרג בתאונה דומה יעקב בוזגלו ממושב יכיני.
אנחנו, הפועלים לקידום מדיניות מקרקעין יהודית וציונית לצד פעילות לחיזוק המנהל התקין, ומייצגים את משפחתו של כהן, פנינו לאחר התאונה למשטרת ישראל בבקשה לקבלת מידע בדבר מעורבות גמלים בתאונות דרכים במרחב הדרום. במלאות שנה לתאונות הדרכים הקטלניות נחשפות תשובות המשטרה המתארות תמונת מצב מטרידה של התופעה המסוכנת. מתשובת משטרת ישראל עולה כי מדי שנה מתקבלות כ- 1,000 (!) תלונות בדבר שוטטות גמלים בנתיבי תחבורה במרחב הדרום (ובסה"כ 7,151 מקרים בין ינואר 2008 ועד יוני 2015.
עוד עולה מתשובת המשטרה, כי במהלך התקופה שנבדקה התרחשו לפחות 73 תאונות דרכים כתוצאה מפגיעה בבעלי חיים משוטטים, נפצעו לפחות 19 בני אדם ונהרג לפחות בן אדם אחד (הואיל והנתונים שנמסרו היו חלקיים, המספרים הנ"ל עשויים להתברר כנמוכים מהנתונים האמיתיים).
בנוסף ביקשנו לדעת, בכמה מתאונות הגמלים שבהן היו נפגעים – האם ידועה זהות בעלי הגמל למשטרה. במשטרה השיבו כי רק באירוע אחד (אחד!) הצליחה משטרת ישראל לאתר את בעל הגמל המעורב בתאונה. "בוחני תאונות הדרכים תרים אחר תגי הזיהוי שעל הגמלים מיד בהגיעם אל זירות תאונות הדרכים", נאמר בתשובת המשטרה. "התגים מחוברים לאוזני הגמלים וברוב המקרים, נתלשים טרם הגעת המשטרה בכדי למנוע את זיהוי בעלי הגמלים".
חשוב לנו לציין כי באירוע הבודד בו כן אותר בעל הגמל המעורב בתאונה – נעשה הדבר רק בזכות תושייתו של נהג מזדמן אשר השכיל לאסוף את תג הזיהוי של הגמל בטרם תושמד הראיה על ידי בעל הגמל או מי מחבריו.
הנתונים המדהימים שהצלחנו לחשוף, ממחישים עד הריבונות הישראלית איננה נראית לעין באיזורים כה נרחבים. תושבי הנגב מכירים הרבה מאוד היבטים של חוסר המשילות – כמו בניה בלתי חוקית ועבריינות פלילית שלא מקבלת מספיק התייחסות ואכיפה. לצערנו אווירת ההפקרות חוגגת, אבל הסאגה של הגמלים המשוטטים היא כבר ברובד אחר. מדובר בדיני נפשות ובהתנהלות שגובה מחיר דמים יקר ומיותר.
כדי להתמודד עם התופעה והשלכותיה אנחנו מגבשים בחודשים האחרונים הצעת חוק שתתמודד עם הכשלים הנוכחיים, ואשר תאפשר להעמיד לדין את בעלי הגמלים המשוטטים.
כ"ד ניסן התשע"ה - 13 אפריל 2015
:שתפו
הצלחה: לאחר החשיפה בערוץ 2 על תופעת פרוטקשן 'שמירת הרכבים' שנאלצו לשלם המטיילים בנחל קינה, וערעור שהגישנו לפרקליטות כנגד גניזת תיק החקירה בפרשה, נהנו מאות המטיילים בחג הפסח האחרון מהנוף המיוחד ו.. מחניה חופשית
נחל קינה ליד ערד מושך אליו מאות מטיילים בעיקר בחופשת הפסח ובראשית הקיץ. במהלך חג הפסח בשנה שעברה חשפנו בחדשות ערוץ 2 את תופעת הפרוטקשן הקיימת במקום. בסרטון שצולם במצלמה נסתרת נחשף כי בחניון הבלתי חוקי וחסר הזיכיון שפתחו בדואים בכניסה לנחל נדרשים המטיילים לשלם עבור החנייה 15 שקלים, תוך איומים לא מרומזים על גורל רכבו של מי שיחנה מחוץ למתחם.
באופן תמוה ומקומם, גם באתר הרשמי של משרד החינוך ובאתר החברה להגנת הטבע המליצו באופן גלוי לשתף פעולה עם שירותי הפרוטקשן של מפעילי 'מגרש החניה', שאף אחד לא מעז לחנות מחוצה לו.
בתגובתה לתחקיר הודתה המשטרה כי המקרה לא היה מוכר לה, וכי מעתה תקיים במקום פעילות אכיפה גלויה וסמויה. בעקבות התחקיר ותלונה שהגשנו במשטרה, נפתחה חקירה ואף נעצר חשוד המתגורר במאהל הבדואי הסמוך, אולם תוך זמן קצר נסגר התיק באופן תמוה, וללא כל נימוק.
באוקטובר 2014 פנינו למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, בדרישה לפתוח מחדש את תיק החקירה ולהעמיד לדין את העבריינים. "נבקש לערור על עצם סגירת התיק ללא נימוק שבדין – די בכך בכדי לקבל את הערר. אין ספק כי תופעה של "פרוטקשיין" כפי שעולה מן הכתבה היא תופעה פסולה ובעייתית אשר אין להתעלם ממנה ואסור לעבור עליה לסדר היום. העניין לציבור במקרה זה הוא גדול – והעובדה המכריעה לכך היא התעניינותה של התקשורת ושידור הכתבה הנזכרת לעיל. בכל הכבוד, סגירת התיק איננה יכולה ליפול לאף לא אחת מעילות הסגירה שבדין שכן העבריין, לכאורה, צולם במצלמות הטלוויזיה, זהותו ידועה וגם זהות שותפיו האפשריים יכולה להתברר בקלות די רבה", ציינו בפניה.
בפברואר 2015 השיבה הפרקליטות כי ערר רגבים התקבל, וכי התיק יוחזר לצורך המשך השלמת החקירה.
מסתבר כי חידוש החקירה הניבה באופן מיידי תוצאות חיוביות למאות המטיילים שפקדו את המקום במהלך ימי הפסח האחרון. אף אחד מהם לא נאלץ להיפרד בניגוד לרצונו מ'דמי שמירה' מיותרים, וכל שנותר להם היה להינות באופן חופשי מנופיו המיוחדים של הנחל, ומבלי לחשוש שרכבם ייפגע.