אחרי שהגשנו עתירה לביטול חוק איסור מכירה לזרים, המונע מיהודים לקנות קרקע ביהודה ושומרון, הודיע שר הביטחון גנץ כי אינו מתכנן לשנות או לבטל את החוק הגזעני.
שר הביטחון גנץ הצהיר בתגובה לעתירה שהגשנו כי החליט שלא לבטל את החוק הירדני הגזעני שחל עדיין ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים בלבד. החלטת גנץ היא בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.
ב2019 הוציא משרד הביטחון חוות דעת משפטית התומכת בביטול החוק האוסר על יהודים לערוך עסקאות מקרקעין פרטיות ביהודה ושומרון. רכישות הקרקעות שביצעו יהודים נעשו אך ורק באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי.
המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות מה שגרם לנו לעתור ליישום המלצות משרד הביטחון.
ההחלטה של גנץ להקפיא את תיקון החוק, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, ולעמדת שרי הביטחון הקודמים, מדאיגה ביותר. החלטה זו של מצטרפת להחלטה של ממשלת ירדן מהשבועות האחרונים האוסרת על עורכי דין ירדנים להשתתף בעסקאות למכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים בלבד. החוק הקיים כיום הינו חוק גזעני הקיים רק במקום אחד בעולם, כאן בישראל.
משרד הביטחון בחוות דעת מהפכנית ממליץ לבטל את הגבלת מכירת קרקע ליהודים ביהודה ושומרון, זאת בעקבות הצעת חוק שהגשנו אשתקד יחד עם חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'.
משרד הביטחון מפרסם חוות דעת משפטית מהפכנית, הממליצה לבטל את המצב המשפטי הקיים ביהודה ושומרון, לפיו אזרח יהודי איננו יכול לרכוש קרקע באזור באופן פרטי. מצב משפטי זה הינו המשך לחוק הירדני משנות ה-50 שקבע כי רק ירדנים, פלסטינים או "זרים ממוצא ערבי" רשאים לרכוש קרקעות ביהודה ושומרון.
לאחר שחרור יהודה ושומרון שימרה מדינת ישראל את החוק הקיים, ובמהלך שנות ה-70 תיקנה את הסעיף המדובר, כך שניתן לרכשו קרקע באמצעות חברה ישראלית הרשומה ביהודה ושומרון, ובאישור ראש המנהל האזרחי.
היועצים המשפטיים בצה"ל ובמשרד הביטחון התבקשו לבחון את האפשרות החוקית ואת ההשלכות הצפויות עם ביטול ההגבלה על רכישת קרקע בידי יהודים, כמו גם בדבר הצורך בהתניית אישורו של ראש המינהל האזרחי לרכישה.
בשנה שעברה הגיש חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הצעת חוק שגובשה בסיוע המחלקה המשפטית שלנו. הצעת החוק, נדרשה חוות הדעת של משרד הביטחון וצה"ל, וזו מונחת כעת על שולחנם של המשנה ליועמ"ש ארז קמניץ, והיועמ"ש מנדלבליט.
רב־סרן צבי מינץ, ראש מדור מקרקעין בייעוץ המשפטי באיו"ש כתב בחוות הדעת, כי "אנו סבורים כי ניתן לפעול לביטולה בפועל של ההבחנה הקיימת בדין הירדני בין אדם ממוצא ערבי למי שאינו ממוצא ערבי. איסור לבצע עסקאות במקרקעין על בסיס שיוך לאומי מעורר חוסר נוחות מסוים".
מינץ ציין כי לפי דיני ה'תפיסה הלוחמתית' שמדינת ישראל פועלת באמצעותם ביו"ש, החקיקה המקומית באמצעות צה"ל נועדה להיטיב עם האוכלוסיה המקומית. "לאורך השנים נהוג היה להתייחס אך לאוכלוסייה הפלסטינית באזור כאוכלוסייה המקומית. התבססות על צרכי המתיישבים הישראליים כצורכי האוכלוסיה המקומית, גם אם אפשרית היא, תצריך את אישור הדרגים המשפטיים הבכירים ביותר בשירות המדינה".
לפי חוות הדעת, הצדקה נוספת לביטול הסעיף, היא "האפשרות לביטול חקיקה בעלת מאפיינים גזעניים ומפלים", בהתאם לאמנת ז'נבה, הקובעת איסור בסיסי להפלות על בסיס גזעי, דתי או פוליטי".
עורכי הדין חנה וינגוט וחנן ארבל ממחלקת הייעוץ המשפטי במשרד הביטחון, מביעים אף הם תמיכה במהלך, ודוחים את החשש מפני ביקורת בינלאומית, שכן "האפשרות לרכישת קרקעות באזור כבר קיימת על דרך של הקמת חברה מאז שנות ה–70. תיקון החקיקה בדרך שנותנת מענה לאפליה קיימת אין בו כדי לחדש או לשנות את המציאות הקיימת".
לגבי הצורך בהתניית אישור המנהל האזרחי לכל עיסקאות נדל"ן המבוצעות בידי יהודים, סבור היועץ המשפטי לאיו"ש כי יש להמשיך במצב הקיים, אולם במשרד הביטחון מציעים לקבוע פטור מדרישה זו בחלק ניכר מהמקרים, מאחר וקשה לומר כי במצב בו הריבון הוא ישראלי, ישנה עוד הצדקה להגדיר את התושבים הישראלים כ"גורמים עוינים". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קמיניץ צפוי להכריע במחלוקת זו.
למעלה מחמישים שנה אחרי שמדינת ישראל חזרה ליהודה ושומרון, היא פועלת כדי לבטל את החוק הירדני הגזעני שאסר מכירת קרקע ליהודים. הסרת החסמים הארכאיים והגזעניים הללו, מהווה עמדה ציונית ומוסרית, ותשובה ישראלית מינימלית לפשע של הרשות הפלסטינית שרודפת מי שמוכר קרקע ליהודים.
איתרנו בהר חברון בית ספר בלתי חוקי שבנתה הרשות הפלשתינית בסיוע מימון זר. המבנה הוקם באיזור הנמצא בשליטה ישראלית, ומיועד לתושבי רשת המאחזים הבדואים שמתחזקת הרשות הפלשתינית במטרה להעמיק את השתלטותה על המרחב
באופן סימלי משהו, ביום הראשון של שנת הלימודים, איתרנו מקבץ חדש של מבנים בלתי חוקיים בדרום הר חברון, שנבנו על ידי הרשות הפלשתינית ובסיוע מימון זר. בדיקה מקרוב העלתה, כי שנים מהמבנים שהקמתם הושלמה נועדו לשמש כבית ספר שנראה כי אמור להתחיל את פעילותו בקרוב. המבנים אף חולקו לחדרי כיתות ורוהטו בהתאם.
מתחם בית הספר החדש
המתחם החדש נועד לשמש כבית ספר עבור המאחזים הערביים הבלתי חוקיים הפזורים במרחב סוסיא, שתושביהם מגיעים בעיקר מהעיירה הסמוכה יאטה. מאחזים אלו מטופחים ונתמכים על ידי הרשות הפלשתינית, השואפת לספח לשליטתה איזורים נרחבים בשטחי C הנמצאים תחת שליטה ישראלית מלאה. זאת בהתאם לתכנית פלשתינית רשמית משנת 2009, שמטרתה להוביל להקמה של מדינה פלשתינית דה-פקטו, ובאופן חד צדדי, באמצעות שינוי של המציאות בשטח.
מעקב שביצענו אחר מגמה זו, מעלה כי ההשתלטות על השטח מתבצעת בעיקר באמצעות הקמת רשת מאחזים פלשתינים בלתי חוקיים, בעיקר בדרום הר חברון ובאיזור מעלה אדומים, שמקבלים בשנים האחרונות מימון נדיב מטעם האיחוד האירופי.
מדו"ח "הקולוניה האחרונה" שפרסמנו לפני כשנה, אשר חשף את היקף התופעה, עולה כי האיחוד האירופי בנה באופן גלוי וללא היתר, מאות מבני מגורים 'קראוילות', מבני שירותים, ואף טורבינות לייצור חשמל באמצעות רוח. כספים אירופאיים הועברו אף לפיתוח בלתי חוקי של תשתיות ביוב וסלילת דרכים.
המחלקה המשפטית שלנו פנתה בפניה דחופה למנהל האזרחי בדרישה לנקוט בצעדי פיקוח ואכיפה דחופים כנגד המבנים, ולפתוח בהליכים פליליים כנגד מבצעי העבודות.
"לאור העובדה כי המבנים מצויים בשלבי הבניה האחרונים והם עשויים להיות מאוכלסים במהלך הימים הקרובים, נבקש את תגובתכם הדחופה לפניה זו בתוך 7 ימים ממועד הפניה. ככל שלא תתקבל תשובה המניחה את הדעת במועד זה תשקול מרשתי פניה לערכאות", נכתב בפניה.
המנהל האזרחי בדיון בכנסת: "אכיפה כנגד כל בניה בלתי חוקית"
מקרה זה עשוי להוות אבן בוחן להצהרות המנהל האזרחי, כפי שנאמרו בדיון מיוחד שהתקיים לפני כשלושה שבועות בועדת המשנה ליהודה ושומרון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, דיון שהתקיים בעקבות הגברת המעורבות של האיחוד האירופי בפעילות בניה בלתי חוקית.
במסגרת הדיון הציג האלוף יואב (פולי) מרדכי, העומד בראש המנהל האזרחי את הנתונים בנוגע לפעילות הלא חוקית של מדינות אירופה ביו"ש. לדבריו, מאז ינואר 2014, תיעד המנהל האזרחי יותר מ-140 פעולות של בנייה לא חוקית שביצעו גורמים אירופיים, אך רק כנגד 40 מהן בוצעה פעילות הריסה. מרדכי ציין כי ישראל יצרה קשר עם השגרירויות של המדינות האירופאיות הבולטות המעורבות בפעילות זו, והתחייב כי "ביחס לכל בנייה לא חוקית יינקטו פעולות אכיפה וכך אנחנו נוקטים".
בעניין זה ראוי לציין כי במהלך אוקטובר 2014, איתרנו בית ספר לא חוקי דומה, שבנה האיחוד האירופי במאחז פלשתיני-בדואי הסמוך ליישוב אדם שמצפון לירושלים. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק, אולם בניגוד להצהרות, רשויות החוק לא ביצעו כל פעילות אכיפה כנגד בית הספר.
בית הספר ליד צומת אדם בבנימין
לאור חוסר הפעילות וההתעלמות מהפניות החוזרות ונשנות, עתרנו לבג"ץ נגד שר הבטחון, המינהל האזרחי והאיחוד האירופי (בג"ץ 1612/15), בדרישה להורות לרשויות החוק לבצע פעילות אכיפה כנגד בית הספר הבלתי חוקי באדם, וכן לדרוש מהאיחוד האירופי לעצור לאלתר את מעורבותו בכל פעילות בלתי חוקית.
בינתיים נראה כי עברייני הבנייה 'עושים בית ספר' לשלטון החוק ולמשילות הישראלית באיזור, התנהלות זו חייבת להפסק.
בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט הוציא שופט בג"ץ, צבי זילברטל צו ביניים נגד הפטריארכיה היוונית, שאנשיה במנזר דיר חג'לא פלשו לאדמות מדינה בבקעת הירדן והחלו בבנית אמפיאטרון ענק ללא היתר. בית המשפט הורה למנהל האזרחי לתעד את מצב הבניה הנוכחי במקום
בעקבות עתירה שלנו נגד פלישה לאדמות מדינה ובניה בלתי חוקית המבוצעת במתחם מנזר דיר חג'לא, השייך לפטריארכיה היוונית, הוציא בג"ץ צו ביניים נגד המשך הבניה במקום. העתירה הראשונה לאחר שבמינהל האזרחי התמהמהו מלנקוט אמצעים של ממש כנגד אמפיתיאטרון ענק-מימדים שנבנה סמוך למנזר. בתשובה לפניות רגבים במהלך החודשים האחרונים השיבו במנהל האזרחי כי נגד המבנה נפתח הליך בב"ח אשר נמצא בסדר עדיפות גבוה", אולם בו בזמן תיעדנו את המשך בנייתו המואצת של האמפיתיאטרון באין מפריע, וכי המבנה המפואר עומד על סף סיום בנייתו.
האמפי בדיר חג'לא, מרץ 2014
לפני כחודש עתרנו נגד משרד הבטחון, אלוף פיקוד המרכז והמנהל האזרחי בדרישה כי יאכפו את החוק, וכן בדרישה להוצאת צו ביניים נגד הכנסיה היוונית וראש המנזר, שימנע את המשך פעילותם הבלתי חוקית במקום, הכוללת פלישה לאדמות מדינה במשך למעלה משלוש שנים.
כאמור, בג"ץ נענה להחלטה, ובהקשר ברור לטענתנו על גרירת רגליים מתמשכת מצד המנהל האזרחי, הורה השופט צבי זילברטל, כי "המשיבים 3-1, או מי מטעמם, יתעדו בתוך ארבעה ימים מהיום את מצב הבניה לעת הזו".
