תגית: נגב

זה סיפור של דוד מול גוליית, מעטים מול רבים, פסיקה כמעט תקדימית של בית המשפט, עוד>>

בדיון בעתירה נגד מאות בדואים שפלשו לקרקע פרטית יהודית בנגב, בית המשפט דרש בתוקף מהמדינה לפנות את הפולשים ולהשיב את הגזלה לבעליה.

אז למה אנחנו בעצם עושים מזה סיפור? מה כל כך מרגש כאן?

אחרי שנים של דיונים ועתירות בבתי המשפט למדנו שיש אנשים ויש אנשים אחרים. יש פסיקות יש פסיקות אחרות.

יש את הישוב מגרון שבו פינו כ50 משפחות בגלל הטענה שהיישוב הוקם על קרקע פרטית אפילו שלא הייתה הוכחת בעלות על הקרקע, ויש את פזורת ביר הדאג' שפלשה לקרקע יהודית פרטית בנגב ובג"ץ לא ראה עילה והצדקה להתערבות.

יש את נתיב האבות, ששם מפנים בית בגלל חצי חדר 'לא חוקי' ויש בית של מחבל שהורסים בו חדר אחד במקום בית כדי 'לא לפגוע במשפחתו'. והדוגמאות עוד רבות ומפלות…

למעשה עד היום, כל פעם שהונחה על שולחן בית המשפט טענה על פלישה לקרקע פרטית, בית המשפט רצה קודם 'להכיר את הפנים במשפט': אם העותרים היו ערבים או ארגוני שמאל נגד התיישבות יהודית – בית המשפט הורה מיידית על פינוי, ואם היו אלו פניו של יהודי שבדואים פלשו לו לקרקע, בג"ץ לא ראה עילה משמעותית להתערבות.

אז מה קרה בעתירה הזו?

המדינה הודתה כי תכנית ההסדרה שהציגה לפני כעשור בבית המשפט והובילה למחיקת העתירה הראשונה שלנו הייתה מצג שווא. לא רק שהמדינה לא הסדירה את פינוי הפולשים, היא גם לא הרסה בניה חדשה כפי שהתחייבה, וכך הגענו ממצב של 150 משפחות פולשות למצב בו יש כעת על הקרקע הפרטית 550 משפחות, שמסרבות בתוקף לשתף פעולה עם ניסיונות ההסדרה. (והסדרה זה אומר, מגרש מפותח בחינם ביישוב חוקי פלוס פיצוי של מאות אלפי שקלים).

בעקבות כך, בית המשפט הורה על הוצאת צווי הריסה לכל המבנים בפזורת אל זרנוג.

הסיפור הזה מזכיר לנו למה אנחנו כאן, למה אנחנו ממשיכים לפעול גם בזירה המשפטית.

פסק הדין הזה מחזיר את התקווה לבעלי הקרקע, וללא ספק גם לנו, כי יש עוד סיכוי שהצדק ייעשה.

בעוד היא חייבת עשרות מליוני שקלים ומסרבת לגבות ארנונה ומים מתושביה, יצאו אמש כלל עובדי מועצת אל-קאסום לחמישה ימי נופש בדובאי הכוללים שלל אטרקציות ומופעים.

עובדי מועצת אל-קאסום עלו אמש על מטוס בדרכם לחמישה ימי נופש בדובאי והותירו מאחור מועצה כושלת ללא גביית ארנונה ומים, חובות של מיליוני שקלים, הסתרת מידע וקנס מצטבר על בזיון בית משפט. בתנועת רגבים מותחים ביקורת חריפה על המועצה ומגישים עתירה לבג"ץ נגד שרת הפנים איילת שקד וראש מועצת אל –קאסום סלאמה אלאטרש, הדורשת למנות ועדה קרואה ולמעשה לפטר את ראש העיר.

הנופש כולל טיסות, לינה וארוחות וכן סיורים עם אוטובוס צמוד במוזיאונים וגלריות, ביקור בשווקים המקומיים, מסגדים וארמונות, תצפיות וקניוני פאר, שייט, סיור ג'יפים ומופעי פולקלור וחזיון אור קולי, כל זאת בעלות 1,800 ₪ בלבד לעובד והיתר, עשרות אלפי שקלים נוספים, במימון ועד העובדים, שתקציבו מורכב מתשלומי העובדים והשתתפות רשותית, בנוסף מקובל כי ימי הנופש נחשבים ימי עבודה ואף הם ממומנים על ידי הרשות. כאשר מדובר במועצה החייבת כ- 20 מליון ₪ לחברת מקורות ומפגינה התנהלות כושלת ללא מערך גביית ארנונה ומים מתושביה על אף התחייבויות חוזרות לבית המשפט, יציאת העובדים לשבוע נופש מפואר גוררת מן הסתם, הרמת גבה.

כבר לפני עשור, בשנת 2012, משהתגלה כי לא קיים מערך גביית ארנונה במועצה, פנינו בדרישה לתיקון הליקוי. לאחר הליך משפטי ארוך העתירה נמחקה מכיוון שמועצת אל קאסום התחייבה בפני בית המשפט כי תסדיר את הנושא ואף יצאה למכרז לחברת מדידת נכסים לצורך כך. השנים חלפו ומשגילינו כי המכרז בוטל והסוגיה לא קודמה, פנינו שוב למועצה בבקשה לקבל את נתוני הגביה אך לא קיבלנו מענה. לאחר פניות חוזרות ונשנות נאלצנו שוב לפנות לבית המשפט אשר פסק כי על פי דין חופש מידע, על המועצה לחשוף את המידע.

החודשים חלפו, המועצה לא מסרה את המידע ובשלב זה פסק בית המשפט קנס יומי בשל בזיון בית המשפט, הקובע כי על כל יום בו המועצה לא תיתן את המידע, תשלם 250 ₪. גם לכך המועצה לא הגיבה ועד עצם היום הזה מסתירה את המידע, בעוד הקנס מצטבר מדי יום ביומו ועומד כעת על למעלה מ70,000 ₪.

מועצה שמתקיימת על חשבון אזרחי ישראל ומצפצפת על כולנו, לא מתביישת לקחת את עובדיה לטיול פאר בחו"ל. לא הגיוני שמדינת ישראל מאפשרת מציאות כזו. ראש המועצה אל-אטראש פשוט עושה מה שבא לו, מתנער מחובותיו, מתעלם מפסיקות בית המשפט ובמקום לקחת אחריות, לוקח את העובדים לנופש מנקר עיניים. הקנס הכספי לא מאיים עליו כי הוא יודע שגם אותו, הוא לא ישלם. מדינת ישראל חייבת לשים סוף לבזיון הזה ולהוכיח שהיא מסוגלת לקחת אחריות על מה שקורה בנגב.

לרגל ציון 49 שנים לפטירת דוד בן גוריון, תנועת רגבים משיקה את תכנית "שדה בוקר" – התכנית הלאומית להחזרת המשילות בנגב. "הגיע הזמן למעשים: מצפים מהממשלה החדשה לאמץ את התכנית"

היום, ו' בכסלו, בו נציין את יום בן – גוריון, מי שטבע את המשפט: "בנגב ייבחן העם בישראל" אנחנו חושפים את תכנית "שדה בוקר" המציבה חזון לאומי לנגב לשנת 2050 בהיבטי תכנון, חיזוק המשילות והסדרת הפזורה הבדואית. בשבועות האחרונים הצגנו לכלל סיעות הימין את התכנית ודרשו להכניס סעיפים ממנה בקווי היסוד של הממשלה החדשה.

התכנית היא פרי עמל ומחקר של למעלה מעשור, במהלכו תיעדנו, עקבנו והפקנו דוחו"ת מקצועיים וכן פעלנו במישור המשפטי והפרלמנטרי לקידום מדיניות ציונית לשמירה על משאב הקרקע. התכנית מחולקת לשלושה פרקים: תכנון נגב 2050, הסדרת ההתיישבות הבדואית וחיזוק המשילות, אשר מבוססים על מספר עקרונות, ביניהם: הפרדה בין סוגיית תביעות הבעלות לבין הסדרת הפזורה, הסכמה לפיה הסדרה במקום איננה הסדרה והפסקת חלוקת מגרשים חינם לכל בדואי וכן מיצוי פוטנציאל איכלוס ביישוב לפני אישור להרחבה ותכנון מגורים ובינוי רק על קרקע שאינה במחלוקת, תוך הוכחה שיש מספיק שטח כדי לבצע זאת.

סוגיות ההתיישבות הבדואית וחוסר המשילות הפכו עם השנים לאתגר לאומי מרכזי ולא סתם ממשלות ישראל התקשו להתמודד עימן ולמעשה הפקירו את הנגב. אל מול מציאות זו, תכנית "שדה בוקר" מציעה לחלק את צפון הנגב לחמישה עשר אזורים שיכונו "מרחבי הסדרה", אשר בכל אחד מהם קיים יישוב בדואי אחד או יותר, וכל הפזורה באותו מרחב תתכנס לאותם יישובים, כאשר התכנית מציגה ניתוח השייכות השבטית של כ- 3000 המקבצים בפזורה ומוכיחה כי הדבר אפשרי.

תהליך ההסדרה יכלול מיפוי מדויק של האוכלוסייה ומתן כתובת לכל תושב, לאחר מכן, תכנון ופיתוח מגרשים ביישובים הקיימים על קרקעות שאין עליהן תביעות בעלות, שיווק המגרשים ופינוי הבדואים ליישובים החוקיים תוך מתן פיצויים נרחבים אך בעלי תוקף מוגבל. אנשי רגבים ממליצים: להתחיל מהמרחב הקל ביותר כדי לחוות הצלחה ולהשיב למדינה את האמון שזה אפשרי. לטענתם, כל תהליך הסדרת מרחב יארך כ- 5 שנים וניתן לנהל מס' מרחבים במקביל כך שתוך פחות משני עשורים, משלימים את ההליך.

בתקופה האחרונה המושג "אובדן משילות" עולה מדי יום ובנוגע אליו תכנית שדה בוקר מציעה לחזק את שלטון החוק על ידי הקצאת שתי פלוגות מג"ב למניעת גניבה והרס תשתיות, החמרת ענישה על עבירות מסכנות חיים, הכנסת שב"כ לטיפול בנשק הלא חוקי והפרוטקשן ועוד, ואיך כל זה ינוהל? אנחנו מציעים למנות שר ייעודי להסדרת ההתיישבות בנגב אשר יוביל קבינט מדיני למעקב על יישום התכנית.

קראו את הדו"ח:

אמירתו של ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד על חוק קמיניץ מעוררת זעם בימין. "מפגן של חוסר אחריות ופגיעה במשילות ובשלטון החוק"

אמש קיים ראש ממשלת המעבר יאיר לפיד ראיון בערוצי תקשורת ערביים ונגע בסוגיות שונות, בין היתר האלימות בחברה הערבית, מצוקת הדיור וגזענות של ממשלות ישראל כנגד החברה הערבית וכן לא שלל אפשרות לקואליציה הנשענת על חד"ש תע"ל. לשאלת המראיין על ביטול חוק קמיניץ, אמר לפיד: "אנחנו הקפאנו את חוק קמיניץ לתקופה. ניכנס לזה לעומק אחרי הבחירות".

נזכיר כי "חוק קמיניץ" הוא כינוי לתיקון לחוק התכנון והבניה שנחקק בתחילת 2018 בעקבות פעילותה של ועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ ובתמיכת תנועת רגבים. התיקון נתן לרשויות החוק את הכלים המתאימים להתמודדות עם מגיפת הבניה הבלתי חוקית במדינת ישראל על ידי אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה והחמרת הענישה על עבירות אלו. בעקבות התיקון, רשויות האכיפה דיווחו על ירידה דרמטית של מעל 70% בהיקף התחלות בניה בלתי חוקיות במדינת ישראל והוא כונה "השתלת שיניים לחוק התכנון והבניה". במשא ומתן הקואליציוני ביוני 2021 דרשה מפלגת רע"מ את ביטול החוק כאחד הנושאים המרכזיים ובהתאם לכך הוקפא לאלתר.

יאיר לפיד הוא סכנה לביטחונה של מדינת ישראל. נראה שמחטף הסכם הגז עם לבנון הוא רק ההתחלה של מכירה כללית של כל הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל.

שורת המעשים וההבטחות הבלתי אחראיות של ראש הממשלה בחודש האחרון אמורה להדליק נורת אזהרה לכל מי ששלטון החוק, דמוקרטיה ובטחון המדינה חשובים לו: העברת טריטוריה ריבונית של ישראל לידי מדינת אויב מבלי להביא את הסוגיה להחלטת הממשלה ולמשאל עם כמתחייב בחוק יסוד, התחייבות להקמת מדינת טרור בלב הארץ מעל בימת האו"ם וכעת הבטחת הבחירות של יאיר לפיד למגזר הערבי שישנה או יבטל את חוק קמיניץ מהווה מפגן של חוסר אחריות ופגיעה אנושה בשלטון החוק ובמשילות בנגב ובגליל.

זה התחיל לפני כמה חודשים. רכז השטח שלנו גילה, בזה אחר זה, ארבעה מסגדים חדשים שהוקמו בנגב בין לילה. כולם זהים, כולם לא חוקיים.

לא עבר זמן, וסרטון שקיבלנו תיעד חבורת שבח"ים שהסתננו מיו"ש אל הנגב והתחבאו באחד מהמסגדים האלו, עד שיהיה 'בטוח' לצאת עד להגעת רכב המבריחים שייקח אותם לבאר שבע. השלב הבא, היה לגלות מסגדים לא חוקיים דומים שהוקמו במקבצי הרשות הפלסטינית בהר חברון. ומי עומד מאחורי הפרויקט? תחקיר של אתר הקול היהודי העלה כי מי שתרם את צריחי המסגדים, הוא השייח' עלי סולימאן אבו־סבית, איש התנועה האסלאמית ומהלל טרור

ב'שומר החומות' כתב: ש"טילים מעזה ירדו כגשם על המדינה שאנו נלחמים נגדה". בפוסט אחר ייחל כי "מהר, מישור ועמק יצוצו דור הגיבורים והחופשיים. דור מגיני אל־אקצה. מהמשולש, הגליל ופלסטין. כולם פלסטינים. לא מופרדים בגבולות גיאוגרפים, נשק או צבא, מאוחדים סביב הנכבה שאינשאללה תחלוף בקרוב"

העובדה שאותו גורם עומד מאחורי בניית אותם מסגדים זהים, מלמדת על המגמה שמאחוריהם. ברור שמדובר בפעילות שעיקר מטרתה היא יצירת רצף וחיבור בין הבדואים בנגב לבדואים הפלסטינים בהר חברון. ולא רק בהקשר הגאוגרפי, אלא הרבה יותר מזה

בחברה הבדואית יש פלח הולך וגדל של כאלו הרואים בעצמם 'פלסטינים'. רק לפני כשנה ראינו צעירים בדואים יוצאים לכבישים ותוקפים יהודים במהלך 'שומר החומות'. 'חומה ומסגד' ממחיש את הפלסטיניזציה והאיסלמיזציה הגוברת בחברה הבדואית.

קראו עוד בתחקיר שחשפנו במקור ראשון: https://bit.ly/3PmwgtW

מינהל התכנון דן הבוקר בתכנית להגדלת העיר כסייפה בנגב ב10,000 דונם. "הלבנת מבנים לא חוקיים והענקת שטחים לכסייפה שמתנגדת להסדרה היא פרס לעבריינות"

הועדה המחוזית לתכנון ובניה התכנסה הבוקר לדיון באישור תכנית מיתאר חדשה לעיר כסייפה, הכוללת תוספת של כ 10,000 דונם לשטח העיר, מהלך שיגדיל את שטחה ל 24,000 דונם ויקרב אותה עד גדרות בסיס חיל האוויר נבטים.

העיר כסייפה ממוקמת צמוד לצומת הכבישים 31 ו- 80, עורקי תנועה מרכזיים בנגב המחברים בין הר חברון ודימונה ובין ערד לבאר שבע. בתוך גבולות הקו הכחול הקיים של כסייפה, כמו בעיירות בדואיות נוספות בנגב, קיימים שטחים לא מאוכלסים בשל תביעות בעלות המונעות תהליכי פיתוח.

הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים מתנגדת לתכנית בטענה כי עיריית כסייפה אינה משתפת פעולה עם נסיונות ההסדרה הכוללים קליטת פזורה בדואית בגבולותיה והסדרת בניה בלתי חוקית בתחומה על ידי אישור תב"עות ובניה מתוכננת ומאושרת.

הרחבת העיר כסייפה טומנת בחובה שתי תופעות בעייתיות: הראשונה – סיפוח קרקעות שיש עליהן תביעות בעלות, כך שגם אם יתבצע בהן פיתוח הן יעמדו שוממות. השניה, הכשרת פזורה בדואית והכללה שלה בתוך תחומי העיר ללא הסדרה. כלומר, תושבי הפזורה שבנו את בתיהם באופן בלתי חוקי יקבלו מעמד של תושבים, חיבור לתשתיות ושירותי חינוך ובריאות, אך לא ישלמו ארנונה וימשיכו לגור במבנים ללא היתר בניה, טופס 4 וללא כל הליך תכנוני.

הממשלה באמצעות מינהל התכנון נותנת פרס לעבריינים ותמריץ לבדואים להמשיך ולעבור על החוק. במקום לאכוף את החוק על ידי  ביצוע הריסה ומתן קנסות, המדינה מעניקה שטחים עצומים ומלבינה מאות מבנים לא חוקיים, ולמעשה מעודדת באופן אקטיבי חוסר שיתוף פעולה ועבירה על החוק.

אנחנו שמחים שבעקבות הפניות והלחץ הציבורי שהפעלנו השרה שקד פעלה כדי לעצור את התוכנית ושהיא לא תקודם בוועדה המחוזית, נכון לרגע זה.

בג"ץ דחה אתמול עתירה שהגישה עיריית רהט נגד החלטת המדינה לשווק מגרשים בשכונה חדשה לטובת קליטת שבט אבו קוידר היושב על קרקע פרטית יהודית באופן לא חוקי, כמובן.

למעלה משלושה עשורים חלפו מאז שנחתמו ההסכמים בין הרשות להסדרת הבדואים ובין נציגי שבט אבו קוידר למעבר כל השבט ליישוב קבע ברהט וכבר אז עיריית רהט התנגדה למהלך בטענה כי הם זקוקים לשטחים לצורך ריבוי טבעי וההחלטה מפלה לרעה את צעירי העיר.

בנסיונות הגישור והפשרה לאורך השנים, הורחב שטחה של העיר תוך גריעת שטח מהמועצה האזורית בני שמעון השכנה והוכשרו מגרשים לריבוי טבעי במאות מיליוני שקלים.בפסק הדין שלל בג"ץ את טענת רהט להפליה וחוסר שוויון וקבע כי הפעולות שנוקטת הרשות להסדרת הבדואים הן תחת סמכותה והיא רשאית להפעיל את שיקול דעתה בעניין.

הרכב השופטים בראשות השופט חאלד כבוב קבע כי לא השתכנע שפעילות הרשויות גובלות בחוסר מידתיות הדורש את התערבותו. לעומת זאת, קיבל בית המשפט את טענת המדינה על כך שישנם מספיק שטחים לעיר רהט לטובת גידול טבעי בעשורים הקרובים.

כבר לפני עשור עתרנו לבג"ץ יחד עם בעליה החוקיים של הקרקע באל זרנוג ובתום תהליך משפטי שארך שנים רבות, קבע בית המשפט כי אכן יש לפנות את הפלישה ולהשיב את הקרקע הגזולה לבעליה, אך לא התערב בפעולות המדינה שהתעכבו, כאמור, בשל המכשול שהציבה עיריית רהט.כעת, משהוסר המכשול, נקווה לראות בקרוב את הקרקע באל זרנוג שבה לידי בעליה החוקיים.

חמישי האחרון פורסם כי לפיד ובנט נכנעו לדרישת רע"מ להקמת עוד חמישה יישובים בתמורה להישארות רע"מ בממשלה. ממשלת בנט כבר הקימה חמישה יישובים, ביניהם – חאשם זאנה, עבדה ורחמה, זאת בנוסף לאחד עשר יישובים שהוקמו בממשלות אולמרט ושרון ושבע העיירות שהוקמו בשנות ה-70, כולם במטרה אחת ברורה: להסדיר את הפזורה הבדואית בנגב ולהכניס את תושבי הפזורה אל תוך יישובים חוקיים ומוסדרים.

בפועל, אף יישוב לא הוכיח את עצמו ואף בדואי לא עבר מהפזורה ליישוב חוקי.

כל פעם ההבטחה היא שיקימו יישוב והפזורה תתכנס, דבר שמעולם לא קרה.המציאות כיום בנגב מציירת תמונה ברורה של אפליה על רקע גזעני, כאשר 330,000 יהודים מתגוררים בישובים חוקיים בשטח המשתרע על 55,000 דונם, בעוד 200,000 בדואים גרים ביישובים חוקיים המשתרעים על 135,000 דונם, פי 2.5 שטח. כל זאת בלי לדבר על 100,000 בדואים תושבי הפזורה שהשתלטו על שטח של כ650,000 דונם.

מדיניות הלבנת יישובים לא חוקיים לבדואים היא גזענית ואבסורדית. אין מנדט לשום ממשלה להעניק שטחים נוספים להתיישבות בדואית ואין הצדקה להלבנת ההשתלטות הלא חוקית על הנגב במטרה להלבין את המבצר הלא חוקי ברעננה.