על אף שהמנהל האזרחי הפסיק את העבודות לפני כחודש, ממשיכים תושבי הכפר נבי סלאח להשתלט בצורה לא חוקית על קרקעות סמוך לישוב נווה צוף

לפני כחודשיים מספר תושבים מהכפר נבי סלאח, השתלטו באופן לא חוקי על קרקעות הנמצאות סמוך לישוב נווה צוף. תחילה בתיחום האזור ואח"כ בהכשרת הקרקע לעבודה חקלאית. לאחר תלונה שלנו הפסיק המנהל האזרחי את העבודות במקום.

ואולם, בתחילת השבוע התברר כי הפולשים חידשו את העבודות במקום ואף הגבירו את קצב הכשרות הקרקע. בדיקה שלנו מעלה כי מדובר באדמת טרשים אשר לא עובדה מעולם שנעשית ללא היתר מאף גורם מוסמך. ההערכה היא כי מדובר בהמשך מגמת ההשתלטות הפלסטינית בשטחי C בחבל בנימין.

כזכור, שטחי c נמצאים באחריות מלאה (ביטחונית ואזרחית) של מדינת ישראל, ומשרד הביטחון באמצעות המנהל האזרחי אחראים על שמירת החוק במקום. בעקבות כך פנה עו"ד בועז ארזי, בשם תנועת רגבים למנהל האזרחי בדרישה לבצע פעילות אכיפה ופיקוח כנגד העבריינים.

עבודות בסדר גודל שכזה מצריכות היתר בניה כדת וכדין. ובהיעדר היתר שכזה – דינן של הכשרות הקרקע הוא הפסקת עבודה מיידית והשבת המצב לקדמותו. אין ספק כי מדובר במעשה מכוון אשר נועד להשתלט על הקרקע ולפגוע בביטחון ובתחושת הביטחון של תושבי היישוב, ולכן יש לנקוט בצעדי אכיפה ופיקוח כנגד מבצעי העבודות תוך הפסקת העבודה, השבת המצב לקדמותו ונקיטה של הליכים פליליים כנגד העבריינים.

לאחר שבג"ץ מחק עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף, הגשנו השבוע בקשה לעיון חוזר בתיק, מאחר וההחלטה שניתנה בתיק מנוגדת להתנהלות עקבית של בג"ץ בתיקים דומים

לפני כשנה עתרנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכימה רגבים למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

עו"ד שלנו, בועז ארזי, סקר בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף – סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה. במקרה זה נדונהעתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

למרות ההשוואה הברורה החליטו שופטי בג"ץ למחוק את עתירת רגבים, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

על פי חוק בתי המשפט, "אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון… יש מקום לדיון נוסף".

בדברי הנימוק בבקשה שהוגשה השבוע לעיון חוזר בהחלטה, מנמקת תנועת רגבים, כי פסק דינו של בית המשפט בעתירה 3232/13, עומדת בניגוד לפרקטיקה המקובלת בבית משפט זה, המהווה "הלכה מכללא", ויש בכך כדי להוות סתירה להלכה קודמת".

עו"ד בועז ארזי פירט בבקשה שש עתירות שונות שהגישו ערבים וארגוני שמאל בטענה על בניה יהודית בלתי חוקית (כאשר בכל העתירות מדובר בבניה על אדמות מדינה), בהם החליט בג"ץ להותיר את העתירות פתוחות ותחת פיקוחו, למרות שהחלו בעניינן הליכים תכנוניים שונים.

"על פי הפרקטיקה אשר ננקטה על ידי בית המשפט הנכבד, הותרת העתירות פתוחות נעשתה למרות שהעתירות מיצו את עצמן מפאת הטיעון המנהלי (לאור נקיטת הליכי פיקוח על ידי רשויות המינהל האזרחי), ולמעשה בית השמפט העדיף להמתין עם דחיית העתירת או מחיקתן, עד למצב בו הסתיימו ההליכים התכנוניים, תוך שבית המשפט מתעדכן מעת לעת על מצב ההליכים התכנוניים", כתב עו"ד ארזי.

ארזי חזר והדגיש כי "בהתנהלותו העקבית כמתואר, קבע בית המשפט "הלכה מכללא", המהווה הלכה שיפוטית לכל דבר וענין".

בג"ץ דחה עתירה שהגשנו נגד בניה ערבית בלתי חוקית ליד נווה צוף. אנו רואים בהחלטת בג"ץ פגיעה קשה במראית פני הצדק

לפני כשנה עתנו לבג"ץ, נגד בית ערבי שנבנה בניגוד לחוק מצפון לישוב נווה צוף שבבנימין, סמוך לכפר דיר ניזאם. רק לאחר הגשת העתירה הגיע למקום פקח המינהל האזרחי ונתן למבנה צו הפסקת עבודה. לאור דברי המינהל האזרחי בתשובתם לעתירה כי נקטו בהליכים נגד המבנה האמור, הסכנו למחיקת העתירה.

לאחר כחצי שנה ביקר במקום רכז השטח שלנו וגילה כי לא בלבד שלא ננקטו כל צעדים מעשיים נגד הבית, אלא שלצידו נבנו מספר בתים נוספים. לאחר פניות חוזרות ונשנות למינהל האזרחי שלא נענו, עתרנו לבג"ץ בשנית (3232/13).

הפעם בחרו במינהל האזרחי להשיב לבג"ץ, כי מאחר ומחזיקי הבתים החלו לקדם הליכים תכנוניים, מדובר בעתירה מוקדמת שדינה להימחק.

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בבג"ץ, סקר עורך הדין שלנו, בועז ארזי, בפני שופטי בית המשפט העליון, שורה של עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל נגד בניה יהודית ביהודה ושומרון, בהם עקבו שופטי בג"ץ וליוו את התהליך המינהלי כדי לוודא שהמינהל האזרחי עושה את עבודתו נאמנה. 

כדוגמה בולטת הציג עו"ד ארזי עתירה (3899/09) שהגיש ארגון השמאל 'שלום עכשיו' בשנת 2009, נגד שכונה שנבנתה על אדמות מדינה ביישוב נווה צוף –  סמוך ונראה לבניה הערבית שנידונה בעתירה שלנו. במקרה זה נדונה עתירת 'שלום עכשיו' על ידי בית המשפט במקביל לקיומם של הליכי הסדרה תכנונית ובמקביל לנקיטת הליכים פליליים, ונמחקה לפני שבועות ספורים, רק לאחר סיום ההסדרה התכנונית וקיומה של חקירה פלילית.

עו"ד ארזי ציין, כי באותו אופן פעל בג"ץ בנוגע לעתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בניה ביישובים עלי, כוכב יעקב ומצפה דני, וכן לגבי עתירת 'שלום עכשיו' בעתירת 'צווי התיחום' כנגד שישה מאחזים. בעתירה זו (7891/07) בה נתן לאחרונה בג"ץ פסק דין חלקי, בנוגע למבנים שנבנו על גבי קרקע פרטית, אולם בהתייחס לאלו מהמבנים שנכללו בעתירה ואשר לא הוקמו על מקרקעין פרטיים  העתירה נותרה תלויה ועומדת במקביל לקיומם של הליכי הסדרה.

למרות ההשוואה הברורה החליטו החליטו שופטי בג"ץ, הנשיא אשר גרוניס, והשופטים פוגלמן וזילברטל, למחוק את העתירה שלנו, בהסתמך על טענת המינהל האזרחי כי נקט בהליכי אכיפה וכי מחזיקי הבתים החלו בהליכים תכנוניים.

לטעמנו החלטת בג"ץ ראויה לביקורת חריפה. לא ניתן להתעלם מהתחושה החריפה, ומאווירת איפה ואיפה השוררת באולם בג"ץ. בית המשפט יכול להורות על מחיקתם של כל העתירות נגדם הגיש המינהל צווי הריסה, או ללוות את כולן את להשלמת הליך המינהלי, אך לא ניתן לנהל מדיניות שונה ונפרדת המפלה לרעה את יהודי יהודה ושומרון.

עצם הטענה שהעלו נציגי הפרקליטות, לפיה לא ניתן לקיים הליכי אכיפה, נגד מי שהגיש בקשה בדיעבד להסדיר בניה בלתי חוקית, מהווה 'מתן חסינות אוטומטית' פסולה לעברייני בנייה.