חמישי האחרון פורסם כי לפיד ובנט נכנעו לדרישת רע"מ להקמת עוד חמישה יישובים בתמורה להישארות רע"מ בממשלה. ממשלת בנט כבר הקימה חמישה יישובים, ביניהם – חאשם זאנה, עבדה ורחמה, זאת בנוסף לאחד עשר יישובים שהוקמו בממשלות אולמרט ושרון ושבע העיירות שהוקמו בשנות ה-70, כולם במטרה אחת ברורה: להסדיר את הפזורה הבדואית בנגב ולהכניס את תושבי הפזורה אל תוך יישובים חוקיים ומוסדרים.

בפועל, אף יישוב לא הוכיח את עצמו ואף בדואי לא עבר מהפזורה ליישוב חוקי.

כל פעם ההבטחה היא שיקימו יישוב והפזורה תתכנס, דבר שמעולם לא קרה.המציאות כיום בנגב מציירת תמונה ברורה של אפליה על רקע גזעני, כאשר 330,000 יהודים מתגוררים בישובים חוקיים בשטח המשתרע על 55,000 דונם, בעוד 200,000 בדואים גרים ביישובים חוקיים המשתרעים על 135,000 דונם, פי 2.5 שטח. כל זאת בלי לדבר על 100,000 בדואים תושבי הפזורה שהשתלטו על שטח של כ650,000 דונם.

מדיניות הלבנת יישובים לא חוקיים לבדואים היא גזענית ואבסורדית. אין מנדט לשום ממשלה להעניק שטחים נוספים להתיישבות בדואית ואין הצדקה להלבנת ההשתלטות הלא חוקית על הנגב במטרה להלבין את המבצר הלא חוקי ברעננה.

אחרי שהגשנו עתירה לביטול חוק איסור מכירה לזרים, המונע מיהודים לקנות קרקע ביהודה ושומרון, הודיע שר הביטחון גנץ כי אינו מתכנן לשנות או לבטל את החוק הגזעני.

שר הביטחון גנץ הצהיר בתגובה לעתירה שהגשנו כי החליט שלא לבטל את החוק הירדני הגזעני שחל עדיין ביהודה ושומרון, האוסר על מכירת קרקע ליהודים בלבד. החלטת גנץ היא בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון, ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.

ב2019 הוציא משרד הביטחון חוות דעת משפטית התומכת בביטול החוק האוסר על יהודים לערוך עסקאות מקרקעין פרטיות ביהודה ושומרון. רכישות הקרקעות שביצעו יהודים נעשו אך ורק באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי.

המצב הקיים מהווה מגבלה חמורה וכמובן פגיעה בזכויות יסוד בסיסיות מה שגרם לנו לעתור ליישום המלצות משרד הביטחון.

ההחלטה של גנץ להקפיא את תיקון החוק, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, ולעמדת שרי הביטחון הקודמים, מדאיגה ביותר. החלטה זו של מצטרפת להחלטה של ממשלת ירדן מהשבועות האחרונים האוסרת על עורכי דין ירדנים להשתתף בעסקאות למכירת קרקע ביהודה ושומרון ליהודים בלבד. החוק הקיים כיום הינו חוק גזעני הקיים רק במקום אחד בעולם, כאן בישראל.

משרד החוץ הודיע כי המדינה תבקש מבג"ץ ארכה נוספת בת חצי שנה לפינוי המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר. הסיבה – "חוות דעת מדינית של משרד החוץ".

משרד החוץ הודיע כי המדינה תבקש מבג"ץ ארכה נוספת למרות שבג"ץ פסק "לא עוד". הערב הוגשה לבג"ץ התשובה של המדינה בעניין העתירה שהגשנו כנגד המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר. בתשובת המדינה נכתב כי היא תבקש פרק זמן נוסף של חצי שנה להגשת עמדת המדינה, במהלכה יוצגו מסמך חסוי שיפרט את מכלול השיקולים העומדים בפני המדינה בעניין אכיפת צווי ההריסה במקום.

מיומה הראשון של הממשלה הנוכחית, אמרנו שהממשלה תיבחן במעשיה ולא בהצהרותיה. היום אנחנו רואים שבניגוד להצהרות, הממשלה הנוכחית ממשיכה את הקו המסוכן של קודמתה, ומנהלת את מערך אכיפת החוק שלה על פי גחמות של מדינות זרות.

הבסיס לאנרכיה הוא אכיפת חוק באופן בררני וסלקטיבי. לא ייתכן שיש קבוצת אוכלוסיה הזוכה לחסינות מאכיפת החוק בגלל לחץ בינלאומי, בשעה שהחוק נאכף מול אוכלוסיה אחרת.בעבר טענה המדינה בבג"ץ, כי תדחה את אכיפת החוק בחאן אל אחמר, מחשש שהדבר יניע הליך בבית הדין הבינלאומי בהאג. בהתנהלות הזו, משדרת מדינת ישראל כי היא אורחת בשטח, כאשר למעשה היא שולטת במרחב יהודה ושומרון פרק זמן ארוך יותר משל המנדט הבריטי והכיבוש הירדני גם יחד. הגיע הזמן לנהוג בשטח כבעלי הבית וכגורם הריבוני האחראי על אכיפת החוק במרחב, הן על פי הדין הבינלאומי, והן בהתאם לזכות ההיסטורית של מדינת ישראל על חבלי יהודה ושומרון.

צפו במאיר דויטש, מנכ"ל רגבים, בראיון לקלמן ליבסקינד

פנינו לשר הביטחון בנט בבקשה שיורה כי פקחי האכיפה של המנהל האזרחי ישובו לעבודתם באופן סדיר, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות

פנינו לשר הביטחון בנט בבקשה שיורה כי פקחי האכיפה של המנהל האזרחי ישובו לעבודתם באופן סדיר, תוך הקפדה על הוראות משרד הבריאות. בימים האחרונים התברר לתנועת רגבים כי עבודתם של פקחי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, האחראים לבצע פעולות אכיפה נגד בניה בלתי חוקית בשטחי C, צומצמה בעקבות משבר הקורונה ל-30% מהפעילות הרגילה שלהם.

אנחנו רואים חשיבות עליונה בהמשך פעילות הפקחים כחלק מהמאבק האסטרטגי בהשתלטות הרשות הפלסטינית על שטחים עצומים בשטחי C באמצעות בניה בלתי חוקית.

בניה לא חוקית חדשה – בחסות משבר הקורונה

כזכור, לפני מספר חודשים רסמנו את דו"ח מלחמת ההתשה העוסק בבחינה של תוצאותיה "תכנית פיאד" אליה יצאה הרשות לפני כעשור, ובו תכנית אסטרטגית להשתלטות על שטחי C. בדו"ח הראנו כי בעשור האחרון נבנו עשרות אלפי בתים לא חוקיים בשטחי C, בנוסף על השתלטות חקלאית על אלפי דונמים. בעקבות פרסום הנתונים, הגדיר שר הביטחון את הטיפול בבעיה כאסטרטגי ומינה יועץ מיוחד שירכז את פעילות הצבא והמנהל האזרחי כנגד הבניה החוקית.

אנחנו חוששים כי בחסות הירידה בהיקף הפיקוח, תחזור הרשות להשתלט על שטחים נרחבים בשטחי C, באופן בו יהיה בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו בתום המשבר. בסיורים שלנו בשטח בשבועיים האחרונים, אנו עדים לחזרה לדפוסים של בנייה מסיבית בשטחי C. צמצום הפיקוח בימים אלו, על אף משבר הקורונה, יהיה בכיה לדורות ובשטח ייגרמו נזקים אדירים שיהיה קשה לתקן אחר כך.

אחרי שאיימו בצעדי תגובה להצהרות על החלת הריבונות, באיחוד האירופי שולפים את פנקס הצ'קים לטובת בניה בלתי חוקית במאחזי הרשות הפלסטינית בשטחי C. תנועת רגבים: "התנהלות האיחוד – אנטישמיות במעטה הומניטרי"

פחות מיממה לאחר האיום מצד שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, כי "ייאלצו להגיב" להצהרות על החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, מתממשים הדברים גם בתגובה מעשית ראשונה.

האיחוד האירופי הודיע על מענק מיוחד בסך 16 מיליון אירו שיועברו למאחזים הלא חוקיים שהקימה הרשות הפלסטינית בשטחי C, אשר משמשים אותה ככלי אסטרטגי לאחיזה בשטח.

בהודעה מיוחדת שפרסם האיחוד האירופי בשעות הצהרים, נכתב כי האיחוד האירופי וממשלת דנמרק יעבירו חבילת סיוע מיוחדת, להקמת תשתיות ב-15 מקבצים לא חוקיים של הרשות הפלסטינית בשטחי C. הפרויקטים הממומנים כוללים בתי ספר, כבישים, בניינים רב-תכליתיים, רשתות חלוקת מים, מאגרי מים ושיקום רשתות חשמל.

בהודעת האיחוד נאמר כי "האיחוד האירופי ומדינותיו החברות, מספקות סיוע המונטרי לקהילות מוחלשות ונצרכות בשטח C, בהתאם לצו ההומינטארי. במקביל, האיחוד האירופי פועל עם הרשות הפלסטינית לפיתוח שטח C ותומך בנוכחות הפלסטינית במקום".

עוד נכתב בהודעת האיחוד, כי "אזור C הינו חלק חשוב מהשטח הפלסטיני הכבוש, ופיתוחו החברתי והכלכלי נצרך לקיום של מדינה פלסטינית ברת קיימא ובעלת רצף טריטוראלי". כזכור, בורל הצהיר אמש כי "האיחוד האירופי לא מכיר בשטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967", וכי "צעדים לקראת סיפוח, אם ייושמו, לא יוכלו לעבור ללא מענה".

אנחנו קוראים לשר הביטחון נפתלי בנט, לבחון את הקפאת הכספים המשמשים במוצהר לפעילות בלתי חוקית. מי שטוען שבית אל, חברון, משכן שילה, ארמונות החשמונאים, ההרודיון, ומערכות המים שהובילו מים לבית המקדש הם שטח שהיהודים כבשו מידי הפלסטינים, האנטישמיות פשוט מבצבצת מתחת לתחפושת החסודה.

האנטישמיות הזו היא שגרמה לאיחוד האירופי לפעול באופן חד צדדי לסייע לפלסטינים להשתלט בניגוד לחוק על אלפי דונמים ולבנות אלפי מבנים לא חוקיים. בניגוד לחוק הישראלי, בניגוד לחוק הבין לאומי ובניגוד להסכמי אוסלו הסיוע הכספי שהאירופאים מעבירים לפלסטינים נועד להשתלט על השטח שנמצא תחת האחריות הבלעדית של ישראל.

אוכלוסיות ערביות אחרות שחיות בנגב, בגליל, בסיני, בירדן, בעירק ובסוריה, לא מקבלות את הסיוע הזה, ואפילו לא אלו שגרים בשטחים שנמצאים באחריות הרשות הפלסטינית. אנו שמחים שבריטניה הוציאה עצמה מארגון אנטישמי זה ומקווים שגם מדינות אחרות יתעוררו ויודיעו על עזיבתם.

במקביל להודעה של שר הביטחון בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביו"ש, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד הרשות הפלסטינית – שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת טבע בשליטה ישראלית

במקביל להודעת שר הביטחון נפתלי בנט על ההכרזה על שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הרשות הפלסטינית, שהקימה בית ספר לא חוקי בתוך שמורת הטבע נחל מכוך, על אדמות מדינה.

השמורה משתרעת על פני כ-18,000 דונם בצפון מדבר יהודה. מאזור הר בעל חצור בואכה הירדן וים המלח. צומחים בה צמחים נדירים כמו אירוס שחום וצבעוני ההרים, ומקננים בה דורסי יום רבים.

השלט שהוצב על גבי בית הספר, שנבנה בעזרת מימון של האיחוד האירופי וקרנות זרות נוספות, מציין כי המבנה הינו בבעלות ובחזקת "מדינת פלסטין – משרד החינוך וההשכלה הגבוהה". לעתירה צורף צילום מתוך אתר מיפוי רשמי של הרשות הפלסטינית, המוכיח כי היא מודעת היטב למעמד הקרקע: אדמות מדינה ישראליות בלב שמורת טבע.

העתירה הוגשה מחדש לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאור הנחיית בית המשפט העליון מהשבוע שעבר, כי יש לקיים את ההליך בבית משפט לעניינים מנהליים, לאור הצהרת המדינה כי בחודש פברואר הוצא צו הריסה למבנה. בעתירה החדשה מודגשת התפרקותם של רשויות האכיפה מאחריות – לאור העובדה כי בזמן שחלף מאז הוצאת צווי ההריסה חלפה שנה תמימה, במהלכה הספיקה הרשות הפלסטינית להשלים את הקמת המבנה ולאכלסו בתלמידים בשנת הלימודים החדשה.

בכתב העתירה נתבעת הרשות הפלסטינית על הפרת חוקי הגנת הסביבה, פלישה לאדמות מדינה, והפרת חוקי התכנון והבניה.

ההודעה של שר הביטחון נפתלי בנט על הכרזת שמורות טבע חדשות ביהודה ושומרון, הינה צעד מבורך וראוי שלא בוצע מזה שנים. הכיוון המרענן שמוביל בנט בשמירה על שטחי C, מראה שיש פה שינוי תפיסתי חשוב ומשמעות. לצד זאת, העתירה ממחישה בדיוק כמה חשובה השמירה בפועל על שטחי שמורות הטבע, ומה המשמעות האסטרטגית שמייחסת הרשות הפלסטינית להשתלטות על שמורות הטבע ולשאיפה שלה לעשות בהן ככל העולה על רוחה. האכיפה צריכה להיראות ולהיעשות, ויפה שעה אחת קודם.