רבש"צ היישוב אבשלום, אנדרי דוסטוב, שנדקר בפיגוע חדירה מעזה שלשום, וחברו, ברט איזקסון רבש"צ היישוב שדה ניצן, קיבלו היום בחזרה לידיהם את כלי הנשק שהוחרמו מהם לפני כשנה.

לפני כשנה נלקח נשקו האישי של רבש"ץ היישוב אבשלום לאחר תלונת שווא שהגישו עבריינים בדואים כנגדו למח"ש. לאחר שפנה אלינו בבקשה לעזרה הגשנו ערר לבית המשפט שנדחה. שבוע שעבר נדקר הרבש"ץ על ידי מחבל שחדר מרצועת עזה והרבש"ץ נאלץ להסתער על המחשב בידיים חשופות ולמרות זאת הצליח למנוע אסון

מרגע שרכזי הביטחון פנו אלינו בבקשת עזרה להשבת נשקם, לא יכולנו לעמוד מנגד מול המחדל הגדול שאירע להם. בימים האחרונים הצלחנו להעיר את המדינה כולה, הצפנו בכל מקום אפשרי את העוול האיום שנגרם לשניים וכל אמצעי התקשורת עסקו במלחמה המשותפת שלנו ושל הרכזים להשבתם נשקם וביטחונם.

היום, בעקבות הצפת המקרה, הפעילות המשפטית שלנו ואף בעזרת התערבותו של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, שהורה לקצר את הליכי החזרת הנשק, השניים קיבלו בחזרה לידיהם את נשקם וכך הושב אליהם ביטחונם האישי. נסענו אחר הצהריים לדרום שם נפגשנו עם רכזי הביטחון, חילקנו להם תעודות הוקרה מאיתנו והבענו את תמיכתנו הכנה. אנחנו שמחים מאוד על הזכות שנפלה בחלקנו לסייע להם בהשבת נשקם וביטחונם. להם ולכל תושבי העוטף.

צפו בכתבה ששודרה בערוץ 12:

הרבש"ץ שנדקר בשעה שנאבק במחבל בידיים חשופות, שיגר בקשה לעיון חוזר בהחלטה על החרמת הנשק. רק היום הצהירה המשטרה שהתיק בנפתח במח"ש נסגר מחוסר אשמה. "שנה שלמה הסתובבנו עם עננה מעל הראש"

רבש"ץ מושב אבשלום אנדריי דוסטוב, שנדקר אתמול על ידי מחבל שחדר מרצועת עזה, פנה היום (שני) למשרד לביטחון פנים בבקשה לעיון מחדש בהחלטה על החרמת נשקו.

כזכור, כלי הנשק של רכזי הביטחון אנדריי דוסטוב וברט איזקסון, המשמשים כמתנדבים במשטרה במשך שנים ארוכות, נשלל מהם לפני כשנה בעקבות תלונת שווא של עבריינים מהפזורה הבדואית אותם עיכב צוות של שוטרים ומתנדבי משטרה בעקבות פעילות חשודה ליד בסיס צאלים.

לפני כשבוע דחה המשרד לבטחון פנים את הערר שהגישו דוסטוב ורבש"ץ נוסף באמצעות עורך הדין שלנו, בועז ארזי, בנימוק של "חשש לשלום הציבור". בשל כך, נאלץ דוסטוב להיאבק במחבל בידיים חשופות, ומנע בגופו פיגוע דקירה כנגד אזרחים.

הרבש"צים הופתעו לגלות היום בצהרים לראשונה, כי מתגובת המשטרה שפורסמה היום בתקשורת בנוגע להחרמת הנשק, עולה כי תיק החקירה שנוהל במח"ש, נסגר מחוסר אשמה.

"אחרי כמעט שנה אני שומע לראשונה שהתיק נסגר מחוסר אשמה", אמר ברט איזקסון. "לא ידענו את זה, אמרו לנו שהתיק הועבר להמשך חקירה במשטרה. תמיד היתה לנו עננה מעל הראש שאנחנו הולכים למשפט".

בעקבות הפיגוע והצהרת המשטרה, שלח עו"ד ארזי מהתנועה בקשה לעיון חוזר בערר שנדחה.

"העיון החוזר מתבקש נוכח הסיכון הכרוך בעבודה זו והצורך, האישי והציבורי, כי מרשיי יהיו חמושים בנשקם האישי – בכל שעות היממה. האירוע מאמש, אשר הסתיים בפציעה לא חמורה – ממחיש באופן הבולט ביותר את האבסורד שבשלילית רשיונו של מרשיי בעודם משרתים כאנשי ביטחון, מקבלים נשקים לשם ביצוע בפעילות התנדבותית במשטרה ובמסגרת שירות מילואים במרחב", כתב עו"ד ארזי.

"ברי לכל כי אם המחבל היה נתקל בנשים או בילדים – התוצאות היו הרות אסון. מרשי וחבריו מוכיחים בהתנהלותם, כי הינם דבקים במשימת ההגנה על חיי אזרחים והם השומרים על שלום הציבור- ולא "חשש לשלום הציבור".

ציר חדש ובלתי חוקי נפרץ בבקעת הירדן על ידי הרשות הפלסטינית במטרה לחבר בין העיירות טייסיר וטובאס שבשטחי B לרשת המקבצים הבלתי חוקיים בשטחי C. "הרשות הפלסטינית יוצרת רצף טריטוריאלי בבקעה ומדינת ישראל מאפשרת זאת"

ציר חדש ובלתי חוקי נפרץ בחודשים האחרונים על ידי הרשות הפלסטינית במטרה לחבר בין הכפרים הגדולים והמרכזיים טייסיר וטובאס שבמזרח השומרון לבין רשת המקבצים הבלתי חוקיים באזור היישובים רועי ובקעות ובסיסי צה"ל שבבקעת הירדן.

על פי תיעוד שערכנו, פריצת הציר הפיראטי על שטחי C החלה עוד בחודש נובמבר שנה שעברה. בתחילה, ערמות כורכר הונחו בשטח בזו אחר זו, וכעת, מספר חודשים לאחר מכן הן נכבשו לידי דרך עבירה לכל כלי רכב.

פנינו למנהל האזרחי ולרשויות כבר בתחילת העבודות, בדרישה שיבצעו אכיפה מאסיבית כנגד העבריינים. בפועל, עברייני הבניה הספיקו לכבוש את הציר ועל פי ההתנהלות האיטית של המנהל עד כה, ישנו חשש כי בקרוב הוא עלול להיסלל באספלט.

התרענו בפני המנהל והרשויות שינקטו בפעולות קונקרטיות במהירות אחרת העבודות ימשכו והמבנים הבלתי חוקיים ורשת המקבצים שהרשות הפלסטינית מטפחת – יחוברו לכפרים המרכזיים. אבל הם- לא עשו דבר. הרשות הפלסטינית פועלת בכל העת ליצירת רצף התיישבות פלסטיני ואינה מחכה לאף פקח מהמנהל שיבוא לעצור אותה. במודע או שלא, חוסר המעש של רשויות האכיפה ומדינת ישראל מאפשר לרשות הפלסטינית לקדם רצף טריטוריאלי בבקעת הירדן.

בשנים האחרונות מנוהלת בשמורת הטבע "יער ריחן" שבצפון השומרון תעשיה פיראטית לפירוק גרוטאות רכב, והנזק הסביבתי הולך ומחריף. "פשע מתמשך"

מגרטת רכבים פיראטית פועלת בשנים האחרונות בלב שמורת הטבע "יער ריחן" בסמוך ליישוב ריחן שבצפון השומרון ומגלגלת בתוכה תעשייה שלמה ומשומנת של סחר ושיווק חלפי רכב בשוק השחור. המגרטה המכילה אלפי גרוטאות ישנות פולשת אל תוך אדמות מדינה מוכרזות ומנוהלת בצורה עבריינית, רשלנית ואנטי סביבתית.

שמורת הטבע "יער ריחן" מהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב השומרון חסר היערות. ההכרזה על השמורה נעשתה כבר בתקופת המנדט הבריטי. השמירה על היער נאכפה בצורה קפדנית, הוקם בית שומר בלב היער ונאסרה רעיית צאן וכריתת עצים.

אלא שכשבעים שנה לאחר מכן, הטבע הולך ונפגע, ושמירתו מוטלת בספק.

עברייני המגרטה משליכים ומפרקים בשטח כלי רכב רבים לצורך הפקת מתכות יקרות וחלפי רכב, באופן בלתי מבוקר וללא כל היתר ובכך מסכנים את חיי האדם ויוצרים מפגע סביבתי ותברואתי חמור. פגיעה קשה זו משפיעה על פני הקרקע, על המרחב הנופי, הצמחייה ובעלי החיים באזור.

ממעקב מתמשך שניהלנו אחר מצבה של המגרטה ניתן לראות, כי במהלך השנים ישנה התפתחות דרמטית בשטחה והיא פולשת לאזורים נוספים בשמורת הטבע. בארגון פנו בתכתובות רבות למנהל האזרחי בכדי שינקוט בצעדים מחמירים כנגד העבריינים. אולם, לא ננקטו בכל העת הזו אף פעולות משמעותיות כנגדם וכנגד המגרטה.

בישראל לא חסרים גופים שאמורים לטפל בבעיה הזו. לא יכול להיות שבשנת 2021, שנים אחרי שהנושא הירוק עומד לנגד עינינו, הרשויות עוצמות עיניים ומחכות שהבעיה תיפטר מעצמה.

"קו גבול בלתי נראה עובר בין מדינת ישראל למדינת הנגב. קו גבול שמדרום לו נמצאת מדינה נוספת, שכנה, שאומנם הוקמה על ידי מדינת ישראל, אבל בשלב כלשהו נזנחה על ידה לחלוטין".

אם עוד לא הספקתם לקרוא את כתבתו של קלמן ליבסקינד במעריב על ההתנהלות המדאיגה בפזורות הבדואיות בנגב זה בדיוק הזמן. הונאת משרדי ממשלה, פרוטקשיין, העלמות מס, אי תשלום ארנונה, אלימות בכבישים, גניבות מבסיסי צה"ל ועוד ועוד ועוד.

אנו עדים ממזמן לחוסר המשילות המשתולל ברחבי הנגב. עכשיו, בפסקה אחר פסקה, ליבסקינד מסביר בפירוט כיצד החוסר הגדול מתבטא במציאות היומיומית. "מדינת ישראל בחרה עד היום בדרך של ויתור.. כך הוקמה בנגב מדינה עצמאית, עבריינית, רעה לתושביה ורעה לשכניהם, שאין לה שום קשר עם מדינת ישראל הריבונית. הגיעה העת לשנות כיוון".

קראו כאן: https://bit.ly/3tTtLW4

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה, שחשפה היקף פעילות דל במיוחד כנגד עברייני סביבתית בדרום – כחמישים דו"חות בלבד בשנה, וכמחציתם כלל לא נגבו

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה שסירב למסור מידע במסגרת חופש מידע לגבי היקף הקנסות שהטיל המשרד על עברייני סביבה במחוז הדרום.

מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה משתרע מאשדוד ועד אילת, ומתגוררים בו מעל מיליון תושבים. בדרום ישנה כמות גדולה של מזבלות פיראטיות.

באוקטובר 2017 שיגרנו בקשת חופש מידע, לקבל את מספר הקנסות שהוטלו על ידי פקחי המשרד, וכן את סכום הקנסות ששולמו בפועל בין השנים 2015-2017, מאחר והיקף הקנסות מהווה כלי למדידת פעילות האכיפה. במשרד דחו שוב ושוב את מועד התשובה, ולאחר שהפסיקו להגיב לפניות, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט הורה למדינה להעביר את מלוא המידע, ומשזה הועבר התברר כי למשרד להגנת הסביבה כנראה היה מה להסתיר.

לאורך 3 שנים הוטלו 160 קנסות בלבד על סעיפי שמירת ניקיון (כ-50 בשנה!) בכל איזור הדרום, בסכום מצטבר של כ-400 אלף שקלים בלבד, אולם בפועל נגבו רק 107 קנסות בסך כ200 אלף שקלים בלבד.

חלק מכמות הזבל שמשליכים בטבע

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון דראל קבע כי התנהלות המשרד להגנת הסביבה היתה לקויה, והטיל הוצאות משפט בסך 7000 שקלים. "לאחר עיון בעמדות הצדדים מדובר בעתירה שלא היה מנוס מהגשתה בשל התנהלותה של המשיבה", כתב השופט דראל. "הסכום שהוציאה העותרת בעין אינו בלתי סביר ואיני רואה סיבה שלא יושב לה".

הנתונים שנחשפו מסבירים היטב מדוע המשרד רצה להסתיר את התשובות. מספר זעום של הטלת קנסות על פגיעה סביבתית, זיהומי קרקע והשלכת פסולת פיראטית שמתוכם נגבו בפועל כ-50% בלבד. הרווח הכספי שגורף העבריין מול חוסר ההרתעה ואוזלת היד של הרשויות מהווה גורם משמעותי לפריחת העבריינות הסביבתית.

לא יתכן שבכל מחוז דרום מאשדוד עד אילת ישנם רק 5 פקחים של המשטרה הירוקה. אנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות התקנים של הפקחים במחוז דרום בכדי לשמור על מרחבי הנגב כולו באופן אפקטיבי.

אתרי ארכיאולוגיה ומורשת ביהודה ושומרון סובלים מפגיעה שיטתית של עבריינים פלשתינים. ללא התערבות משמעותית מצד הרשויות, ממצאים בני אלפי שנים עשויים להימחק במחי כף טרקטור

אתרי הארכיאולוגיה הפזורים באלפיהם ברחבי יהודה ושומרון, שרבים מהם טרם נחקרו כיאות, אוצרים בתוכם דרישות שלום מן העבר הרחוק – החל מתקופת ההתנחלות, עבור בימי המקדש הראשון והשני, וכלה בתקופות מאוחרות יותר עד לימינו אנו. המשמעות האדירה שקיימת לאתרים אלו מבחינה מדעית ומחקרית, מתגמדת מול המהות שהם מגלמים – עדות שקטה ובוטחת לחיים העתיקים של העם היהודי בארצו ולאתגרים שליוו אותו מאז ועד היום.

הסכמי אוסלו הותירו רבים וחשובים ממקומות אלו תחת שליטה מלאה של הרשות הפלשתינית, שמונעת את האפשרות מישראלים לבקר, לחקור ולסייר במקומות אלו.

אולם גם באיזור בו קיימת שליטה ישראלית חלקית (שטחי B) ואף מלאה (שטחי C) ישנה מגמה הולכת וגוברת של פגיעה מצד עבריינים פלשתינים באתרים הארכיאולוגיים, בעיקר כאלו הקשורים לתרבות הישראלית במרחב, וזאת מבלי שהעבריינים יובאו לדין ומבלי שיינקטו צעדי פיקוח ואכיפהיעילים ומשמעותיים כנגד התופעה.

במהלך נובמבר האחרון, השקיפו מטיילים ישראלים שהיו באלון מורה לעבר 'מזבח יהושע' שבהר עיבל. לחרדתם, מבעד למשקפת הם הבחינו בבאגר פלשתיני החוצב באין מפריע במרחק של מטרים ספורים מהמזבח, אחד מהממצאים הקדומים והמרכזיים ביותר שהשתמרו מתקופת ההתנחלות – לפני כ-3,300 שנים.

כח צה"ל שהובהל למקום עצר את העבודה, אך לא יכל להחרים את הכלי ההנדסי ולעצור את מפעילו – שיכול היה במחי כף, למחוק אתר בעל ערך היסטורי שלא יסולא בפז.

באופן סמלי למדי, ביום האחרון של חג החנוכה השנה, עלו באגרים פלשתינים ופגעו קשות במבצר החשמונאי הענק שנמצא ב'תל ארומה', ליד היישוב איתמר שבשומרון. במקום בוצעו עבודות עפר וכן ניטעו במקום עשרות שתילי עצים. בשנים האחרונות סבל המקום המרשים הזה, משלהי ימי בית שני, מהשחתה ערבית חוזרת ונשנית.

בארמונות החשמונאים ליד יריחו, באיזור שטרם נחפר כראוי, בוצעו לאחרונה עבודות גידור ובניה בלתי חוקית. אחת מרצפות הפסיפס העשירות והחשובות בארץ שהתגלתה בבית הכנסת העתיק בנערן, סובלת מהזנחה מכרסמת ופגיעה מתמשכת על ידי עבריינים פלשתינים.

הבניה הבלתי חוקית וההשחתה החמורה היא גם מנת חלקם של גבעון המקראית (ליד גבעון החדשה), ח'אן לובן (בין עלי למעלה לבונה), חורבת אטיבה, חורבת טוואני וחורבת זנוטא (הר חברון), חורבת כורקוש (מערב השומרון) ועוד עשרות אתרים מתקופות שונות.

ל"רוע מזלם" של האתרים המצויים בשטחי B, הרי שלשם נקיטת הליכי אכיפה ופיקוח בשטח זה, למרות שהן בסמכותו של המנהל האזרחי, דרוש אישור של ראשהמינהל האזרחי.

בעקבות הפגיעה האחרונה בתל ארומה והסכנה הקשה לאתר מזבח יהושע, פנתה תנועת רגבים בפניה דחופה לאלוף פיקוד המרכז, לראש המנהל האזרחי ולממונה על הפיקוח בתחום הארכיאולוגיה במנהל האזרחי.

אין ספק כי המינהל האזרחי בכלל, ורשות קמ"ט ארכיאולוגיה בפרט, צריכים לעשות כלמאמץ בכדי להתמודד עם תופעה זו ולהבהיר כי רשויות אכיפת החוק לא יעברו לסדר היוםאל מול השחתת האתרים והממצאים ביהודה ושומרון.

עשרות מגרשים לפירוק רכב פועלים ללא היתר ברחבי הגליל. מלבד המפגע הסביבתי, הקרקע מזדהמת באופן חמור בשל השמנים והדלקים המסולקים ללא פיקוח נאות. פנינו למשרד להגנת הסביבה ולוועדה המרחבית לתכנון ובניה בדרישה לנקוט הליכי אכיפה מרתיעים כנגד העבריינים

 בכל יום מפורקים ברחבי ישראל מאות ואלפי כלי רכב שהורדו מהכביש לאחר שיצאו מכלל שמישות. באיזור הגליל פועלים ללא רישיון וללא היתר עשרות מגרשים לפירוק רכבים, שרובם אף ממוקמים על קרקעות שלא נועדו לשם כך.

המגרטות הפיראטיות גורמות לפגיעה משמעותית בנוף וזיהום סביבתי חמור. הן אינן מקפידות על התקנות הסביבתיות הדורשות סילוק מותאם של חומרים שאינם מתכלים וטיפול מותאם בשמנים ודלקים, במטרה למנוע את חלחולם לקרקע וזיהום שכבות תת קרקעיות ומי תהום. בנוסף, גרוטאות הרכבים נותרות באתרים אלו לאורך שנים, תוך יצירת מפגע סביבתי מכוער וניתן אף להניח כי חלק מהרכבים מגיעים לשם בדרכים שאינם חוקיות בהכרח.

חלק מהעיסוק השוטף שלנו מתמקד בשמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע של ישראל,  באמצעות מעקב על פעילות פוגענית ומזהמת משאבי קרקע, ואוצרות טבע ונוף. לשם כך פנינו לאחרונה לוועדה המרחבית לתכנון ובניה בגליל המזרחי, ולמנהלת המחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה, דורית זיס, בדרישה כי ינקטו פעולות פיקוח ואכיפה כנגד פעילות המגרטות הבלתי חוקיות הפועלות ברחבי הגליל.

פעולות אלו כוללות נקיטת אמצעים פליליים כנגד העבריינים, והשבת המצב לקדמותו – ובכלל זה פינוי המגרטות ושיקום הקרקע. למכתב צורפו, כדוגמה, תמונות עדכניות ממגרטת רכב פיראטית הממוקמת מדרום לכפר עילבון. אנו נמשיך לעקוב ולעדכן.

אתר סילוק הפסולת ליד היישוב פסגות נסגר לפני כשבועיים לאחר תהליך ממושך. מאז הרשויות הערביות ובראשן עיריית אל בירה, פורקות ומציתות גלי אשפה בכניסה לאתר הסגור. פנינו בדחיפות למינהל האזרחי ולמשרד הביטחון בדרישה לנקוט צעדים החלטיים נגד העבריינים. 

בתחילת חודש אוגוסט 2013, בעקבות הנחיית רשויות המינהל האזרחי, הושלמה סגירתו של אתר סילוק הפסולת הסמוך ליישוב פסגות מכוון צפון. סגירת אתר סילוק הפסולת במקום לא היוותה  "הפתעה" – לא לרשויות המינהל האזרחי ולא לרשויות המוניציפליות הערביות בסביבה. אך אלו, ובראשן עיריית אל בירה, החלו מאז להשליך את הפסולת בסמוך לציר הגישה לאתר הסגור, באופן המהווה הפקרות מוחלטת תוך גרימת נזק סביבתי בל ישוער. 

כדי להוסיף חטא על פשע, הציתו מובילי האשפה את ערימות הזבל שהשליכו, ללא פיקוח או השגחה. הנזק הסביבתי המיידי, הריחות והעשן, מהווים מטרד של ממש לתושבי הסביבה בכלל ולתושבי היישוב פסגות בפרט. תנועת רגבים פנתה בדחיפות למינהל האזרחי, לאלוף הפיקוד ולשר הביטחון, בדרישה כי המינהל האזרחי ינקוט בפעולות מיידיות לשם הפסקת השלכת האשפה ושריפתה במקום והסרת המטרד הנגרם בשל אתר בלתי חוקי זה.

"הזלזול בהיבטים הסביבתיים הקשורים לפעולות המינהל האזרחי, החל באכיפת חוקי הניקיון והמפגעים הסביבתיים, עובר להיעדר האכיפה בנושאים תברואתיים וכלה בהיעדר אכיפה בנושאי מים וזיהומים  – הינו תופעה שאין להסכין עמה והנכם נדרשים למלא את חובותיכם בתחום זה", כתב עורך הדין שלנו בועז ארזי.

ארזי הוסיף כי בידי המינהל האזרחי מצויים מגוון כלים לטיפול בבעיה, כולל הטלת סנקציות כלכליות ופליליות נגד אלו הפועלים בעבריינות סביבתית.

פנינו לבג"צ בדרישה לצרף אותנו כמשיבה לעתירה שהוגשה על ידי עבריינים פלסטיניים שהקימו מאחז חדש בלתי חוקי סמוך למישור אדומים

הגשנו בקשה לבית המשפט הגבוה לצדק, לצרפנו במעמד של "ידיד בית המשפט" לעתירה שהגישו פלסטינים עבריינים בדרישה לבטל צו הריסה שהוצא נגד מאחז בלתי חוקי שהקימו.

מדובר בקבוצה של מבנים יבילים שהוקמו באחרונה בידי פלסטינים בפרק זמן קצר על אדמות מדינה, ללא היתר ובניגוד מוחלט לכל החוקים והתקנות, סמוך למישור אדומים. המבנים הוסתרו ביריעות ברזנט גדולות כדי שלא יתגלו.מבירור שערכנו עולה כי מדובר בפעילות של "הוועד נגד הריסת בתים", הרשות הפלסטינית ונציגים של האיחוד האירופי.

הזדרזנו לפנות לרשויות האכיפה ביו"ש על מנת שאלה יפעלו נגד המאחז הבלתי חוקי ונגד העבריינים. בסמוך לפניה, עתרו העבריינים הפלסטינים לבג"צ וקיבלו צו ביניים נגד פינוי המתחם.

כעת, אנחנו דורשים מבג"צ שלא לחזור על דפוס הפעולה שהיה נקוט עד כה במקרים דומים ביו"ש – ולטפל בעבירה ובעבריינים לאתר. בפנייתה לבית המשפט מוזכרת התחייבות המדינה בפני בג"צ להעביר את תשובתה ב-162 תיקים (!) שעומדים תלויים בנסיבות דומות למקרה המדובר.

מבדיקת שערכנו עלה כי בעשרות רבות של מקרים העבריינים הפלסטינים עותרים נגד צווי ההריסה המוצאים נגדם, ואילו המדינה  מצדה מושכת לאורך שנים את מתן תשובתה לבג"צ – מה שגורם בפועל לסגירת התיקים ולתבוסתו של שלטון החוק, בעוד העבריינים יוצאים נשכרים.