תגית: עתירה

לאחר עתירה שהגשנו לבית המשפט הרסו עיירית ירושלים וכוחות הביטחון את מתחם העסקים הלא חוקי שנבנה בסמוך לכפר חיזמה ומנע את הרחבת הכביש

עיריית ירושלים וכוחות הביטחון הרסו הבוקר את מתחם העסקים הפיראטי בכניסה הצפונית לירושלים. בעקבות העתירה שלנו בדרישה לפנות את המתחם, כעת ניתן יהיה סוף סוף להרחיב את הכביש ולשים סוף לפקקים הבלתי נגמרים במקום.

המתחם הפיראטי שכן למרגלות הציר הראשי המחבר בין חבל בנימין לירושלים וגרם לעומסי תנועה רבים מדי יום שהעמידו את תושבי האזור, יהודים וערבים כאחד, בפקקי ענק. אם לא די בעומסי התנועה, המתחם גרם לסכנות ביטחוניות, בטיחותיות וסביבתיות בשל התנהלותו הרשלנית וקרבתו לגדר ההפרדה במקום.

ממש לא מזמן, בית המשפט המחוזי בירושלים החליט למחוק את העתירה שלנו כיוון שהמדינה הראתה את נכונותה לאכיפת החוק במקום והציגה בפני בית המשפט תכנית מסווגת לאכיפה כשמחק בית המשפט את העתירה התרשמנו כי הוא אכן התעמק בתכנית ולכן נענינו למחיקת העתירה, אך דרשנו בכל תוקף שהאכיפה במקום אכן תתבצע, ובמהירות האפשרית.

הבוקר, המדינה סוף סוף קיימה את הבטחותיה והרסה חלק משמעותי במתחם העסקים הפיראטי.

חבל אמנם שהיינו צריכים לגשת עד לכותלי בית המשפט בכדי לעורר את המדינה לאכוף את החוק במקום, אך אנו שמחים על התוצאה ועל ההצלחה שלנו. כעת מועצה איזורית מטה בנימין יכולה להמשיך לקדם את התכנית להרחבת הכביש, לשים סוף לצוואר הבקבוק ולשפר את איכות חייהם של כלל תושבי האזור.

קראו עוד בכתבה שהתפרסמה במקור ראשון: https://bit.ly/3jXEb3h

בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין הבניה הלא חוקית ברכס פדואל אך נזף במנהל האזרחי על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי, ומתח ביקורת חריפה נגדם בפסק הדין

בשבוע שעבר בית המשפט דחה את העתירה שהגשנו בעניין ההשתלטות הפלסטינית הבלתי חוקית ברכס פדואל. על פניו פסק הדין לא לטובתנו – השופט דחה את העתירה בטענה כי לא יתערב בשיקולים המנהליים של המנהל, אך יחד עם זאת, הוא לא נמנע מלהעיר להם על התנהלותם הלקויה לכל אורך ההליך המשפטי ואף מתח ביקורת חריפה כנגדם בפסק הדין.

לפני יותר משנה עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים בעקבות 5 מבנים בלתי חוקיים שנבנו בסמוך ליישוב פדואל בשומרון בשטח C. בעקבות העתירה בית המשפט הורה למנהל האזרחי להוציא צווי הפסקת עבודה. המנהל אכן הוציא את הצווים המדוברים ותלה אותם על המבנים הבלתי חוקיים, אך הוא מעולם לא דאג לממש אותם בפועל, והבניה הבלתי חוקית רק הלכה והתרחבה.

למרות שבית המשפט החליט בסוף לדחות את העתירה שלנו, השופט הצהיר כי במקרה הנוכחי המנהל האזרחי אכן לא ביצע אכיפה מספקת במקום וטען טענות סותרות לאורך ההליך המשפטי. בעבר היו פעמים נוספות בהן בתי המשפט ביקרו את המנהל האזרחי, אך כעת, הביקורת בפסק הדין חמורה בהרבה, מה גם שהערות השופט כנגד המנהל ליוו את המשפט לכל אורכו.

הביקורת החריפה מהווה למעשה כרטיס צהוב למנהל האזרחי ולכל הנוגע להתנהלותו באכיפת החוק ביהודה ושומרון. הערות השופט לכל אורך ההליך המשפטי נועדו להבהיר שאין לקבל את המציאות הנוכחית שגורמי האכיפה מסתפקים בתליית צווים ואינם מוודאים כי הם אכן נאכפים או שהבניה הבלתי חוקית נפסקת ונהרסת.

עתירה חדשה: כבר תקופה ארוכה שתושבי הכפר הערבי א סאוויה מרחיבים את הכפר בצורה בלתי חוקית במסווה של פריצות דרכים חקלאיות ובניית עשרות בתים בלתי חוקיים. כולם על אדמות סקר, במטרה להטות את בחינת הקרקעות ולהכריז עליהן כאדמות פרטיות.

בשנים האחרונות, הרשות הפלסטינית והאיחוד האירופי, מנהלות בקפידה מערכה שלמה להשתלטות על שטחי C והשטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. כך למשל, הכפר א-סאוויה, שנמצא בשולי ההרים של העיר אריאל שבשומרון, מרחיב את גבולותיו באופן בלתי חוקי, כל פעם עוד קצת.

לפני מספר שנים עברייני הכפר א-סאוויה פרצו באופן פיראטי דרכים "חקלאיות" חדשות בין הכפר לשטחים החקלאיים שברשותם, בעזרת התקציב האירופאי שממן את החקלאות ברשות הפלסטינית. דרכים חדשות שעוברות בדיוק על אדמות סקר (כאלה המיועדות להסדרה כאדמות מדינה). משראו העבריינים כי המנהל האזרחי והרשויות אוכפות את הבניה, הם החלו בבניית מבנים בלתי חוקיים על אותן הדרכים "החקלאיות". המבנים נבנו במרחק של למעלה מ-200 מטרים מהכפר, בדיוק הדרך להרחבת גבולותיו.

עוד מרגע בניית המבנים, פנינו בשישה מכתבים שונים למנהל האזרחי, בכדי שישתמשו "בצו לסילוק מבנים חדשים" ויצמצמו את השתלטות הכפר. אלא שכל פעם מחדש, לא נעננו בתשובה כלל, או שנעננו בתשובה מביכה ואינה מספקת. משראינו כי הישועה לא תגיע במקרה הזה מהרשויות ומיצינו את כלל ההליכים, החלטנו לעתור לבג"ץ.

בעתירה זו אנו דורשים מבג"ץ שיחייב את הרשויות לפעול עוד עכשיו להריסת המבנים והצירים שנפרצו על רכס ההר. הריסה זו הייתה צריכה להיעשות עוד מרגע פריצות הצירים. במידה ואכיפה משמעותית לא תעשה בקרוב במרחב – הכפר הערבי יתרחב ויחנוק את ההתיישבות היהודית במקום ומדינת ישראל תאבד -עוד- משטחיה. הרשות הפלסטינית מתכננת בקפידה את צעדיה. אבל אנחנו משתדלים להיות שם צעד אחד לפניה.

המדינה חוקקה צו אכיפה אפקטיבי כנגד ההשתלטות הפלסטינית ביהודה ושומרון, אך המנהל האזרחי נמנע מלעשות בו שימוש – חרף אישור בג"ץ. כעת אנחנו עותרים יחד עם מועצת שומרון בדרישה להפעיל את הצו מול פלישה לאתר ארכיאולוגי בשומרון

במהלך החודשים האחרונים מתבצעת פלישה מתמשכת מאיזור הכפר בורקין, הממוקם בתחומי הרשות הפלסטינית, לעבר איזור התעשיה של העיר אריאל, בשטחי C הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

איזור ההשתלטות נמצא בפאתי אתר עתיקות בשם חירבת כורקוש, בו נמצאו מאוזולאום קבורה מפואר מהתקופה ההלנית, וממצאים נוספים מתקופת הברזל ועד לימי הביניים.

שלבי ההשתלטות החלו בפריצת דרכים, נמשכו בעבודות פיתוח קרקע ובנטיעת עצי זית בוגרים, וכעת מסתיימת הקמתו של מבנה גדול שחובר לתשתית חשמל, במרחק ניכר מהכפר. איזור ההשתלטות מוגדר כקרקעות סקר – אדמות מדינה שרישומן טרם הושלם.

בכתב העתירה מודגש כי הוגשו שש פניות שונות לרשויות בדרישה לאכיפת החוק בכל שלב של הפלישה, אך העבריינים המשיכו בשלהם, ובשטח לא נראו כל פעולות אכיפה נראות לעין.

הרשות הפלסטינית ושותפיהם באיחוד האירופי, ניצלו במשך שנים רבות את החסמים הבירוקרטיים והמשפטיים על מנת למנוע את אכיפת החוק נגד השתלטות בלתי חוקית.

בשנת 2018 נחקק ה"צו לסילוק מבנים חדשים" שגובש על ידי מערכת הביטחון ובפרקליטות במסגרת "המערכה על שטחי C", המתיר להרוס מבנים חדשים שנבנו בלא היתר בתוך חצי שנה מבנייתם, בתוך 96 שעות ממתן צו פינוי.

צו זה מהווה כלי אכיפה יעיל המאפשר לקצר את הליכי האכיפה, באופן המקשה על העבריינים לקבוע עובדות בשטח באמצעות ניצול ההליך השיפוטי לרעה.

לאחר חקיקת הצו, עתרו נגדו עמותות שמאל, אולם בג"ץ דחה את העתירה והתיר את השימוש בו. למרות החלטת בג"ץ, עד היום המדינה עשתה שימוש מזערי בצו זה, למרות שהוכח ככלי יעיל ואפקטיבי ביותר במסגרת המאבק בבניה בלתי חוקית.

בכתב העתירה שהגשנו יחד עם מועצה אזורית שומרון ביקשו עורכי הדין אבי סגל ויעל סינמון, כי בג"ץ יורה לרשויות לעשות שימוש ב"צו לסילוק מבנים חדשים" כנגד הפלישה בחירבת כורקוש.

"מדובר במקרה הממחיש את ההשתלטות המערכתית, המתוקצבת והמתוכננת של הרש"פ על שטחי C, המבקשת להעתיק את מרכז הכובד של פיתוח היישובים משטח B לשטח C, במטרה לקבוע עובדות בשטח ולצמצם את חופש הפעולה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל בשטחי C אסטרטגיים, לרבות במסגרת הסכמים עתידיים", נכתב בעתירה.

צפו: