תגית: עתירה

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

בעתירה נטען כי יש צורך דחוף בהוצאת צו הריסה נגד הבית הסמוך לעיירה יטא שבדרום הר חברון, אשר בנייתו עומדת בפני סיום

עתרנו לבית המשפט הגבוה לצדק בדרישה שיוציא צו על תנאי, צו ביניים וצו עראי, נגד מבנה גדול שבנייתו הולכת ונשלמת בדרום הר חברון. מדובר במבנה מגורים שנמצא מחוץ לתחום השיפוט של הכפר ח'רבת א-דיראת – כפר שנבנה אף הוא בניגוד לחוק, אך הוכשר בדיעבד.

בעתירה מצוין כי הבית נבנה סמוך מאד לכביש הראשי, דבר המהווה סיכון ביטחוני ראשון במעלה לנוסעים היהודים בכביש. אנחנו דורשים מבג"צ להוציא צו שיורה למדינה לפעול להריסת הבית ולהעמדתם לדין של העבריינים, ובנוסף להוציא לאלתר צו שימנע את המשך העבודות במקום עד לקבלת החלטה סופית, וכן ימנע את אכלוסו של המבנה, שבנייתו כאמור עומדת בפני סיום.

בעתירה מוזכרת חשיבותה של פעולה מהירה של הרשויות בעניין, לפני שייכנסו לבית דיירים – דבר שיקשה על פעולת האכיפה. עוד מוזכרת בעתירה עמדתה העקרונית של המדינה ולפיה בראש סדר העדיפויות נמצא הטיפול בהפרות חוק המסכנות את ביטחון התושבים – דבר שבמקרה המדובר הוא מובהק ובלתי ניתן לערעור.

הגשנו עתירה לבג"צ בדרישה לחייב את המדינה לטפל במפחמות הבלתי חוקיות הפוגעות באיכות הסביבה ובבריאות התושבים, הדיון – בקרוב

בתום כשנתיים של התכתבות עם רשויות אכיפת החוק הגשנו לבג"צ בקשה להוצאת צווים בעניינן של המפחמות (אתרים לשריפת גזמי עצים לטובת תעשיית הפחם) הפועלות בצפון השומרון סמוך לוואדי ערא.

מדובר ב-15 מפחמות פלסטיניות הפועלות בלא רישיון ובאין מפריע, כשרובן מערבית לגדר הביטחון.
את החומר למפחמות מספקות עשרות משאיות המגיעות מישראל, מאחר ובאזור אין עצי הדר. באחרונה החלה פעולת הדלקת המפחמות, על מנת לייצר את הפחמים לעונה הקרובה. תיעדנו את הפעילות העבריינית המזהמת, והצילומים צורפו לעתירה.

בעתירתה דרשנו להוציא צו ביניים נגד המשך פעולת השריפה במקום, וכן צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע היא מגלה אוזלת יד בטיפולה במפחמות. לעתירה צירפנו חלופת מכתבים עם המנהל האזרחי, המתפרשת, כאמור, על פני כשנתיים.

לאורך התקופה ביקשה הפרקליטות שוב ושוב מבית המשפט להאריך את תוקפם של צווי הביניים שהוצאו, אולם היא נמנעה מלהגיש את תגובתה – מה שמעלה חשד לניסיון "מריחה" שיביא לביטול הצווים כליל.
בדיקות מקצועיות שנערכו באזור גילו נתונים חמורים ומדאיגים בנוגע לזיהום האוויר ולתפוצת החלקיקים הנשימתיים המסוכנים. הדבר פוגע הן באוכלוסיה היהודית והן באוכלוסיה הערבית בסביבה.
התושבים מדווחים גם על ריח בלתי נסבל, כשהיישוב היהודי העיקרי הנפגע מהמפחמות הוא היישוב ריחן הסמוך שגם הצטרף לעתירה.

בג"צ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע אינה נוקטת צעדים כלפי המפחמות המזהמות והבלתי חוקיות, ובעליהן.

פנינו לבג"צ בדרישה לצרף אותנו כמשיבה לעתירה שהוגשה על ידי עבריינים פלסטיניים שהקימו מאחז חדש בלתי חוקי סמוך למישור אדומים

הגשנו בקשה לבית המשפט הגבוה לצדק, לצרפנו במעמד של "ידיד בית המשפט" לעתירה שהגישו פלסטינים עבריינים בדרישה לבטל צו הריסה שהוצא נגד מאחז בלתי חוקי שהקימו.

מדובר בקבוצה של מבנים יבילים שהוקמו באחרונה בידי פלסטינים בפרק זמן קצר על אדמות מדינה, ללא היתר ובניגוד מוחלט לכל החוקים והתקנות, סמוך למישור אדומים. המבנים הוסתרו ביריעות ברזנט גדולות כדי שלא יתגלו.מבירור שערכנו עולה כי מדובר בפעילות של "הוועד נגד הריסת בתים", הרשות הפלסטינית ונציגים של האיחוד האירופי.

הזדרזנו לפנות לרשויות האכיפה ביו"ש על מנת שאלה יפעלו נגד המאחז הבלתי חוקי ונגד העבריינים. בסמוך לפניה, עתרו העבריינים הפלסטינים לבג"צ וקיבלו צו ביניים נגד פינוי המתחם.

כעת, אנחנו דורשים מבג"צ שלא לחזור על דפוס הפעולה שהיה נקוט עד כה במקרים דומים ביו"ש – ולטפל בעבירה ובעבריינים לאתר. בפנייתה לבית המשפט מוזכרת התחייבות המדינה בפני בג"צ להעביר את תשובתה ב-162 תיקים (!) שעומדים תלויים בנסיבות דומות למקרה המדובר.

מבדיקת שערכנו עלה כי בעשרות רבות של מקרים העבריינים הפלסטינים עותרים נגד צווי ההריסה המוצאים נגדם, ואילו המדינה  מצדה מושכת לאורך שנים את מתן תשובתה לבג"צ – מה שגורם בפועל לסגירת התיקים ולתבוסתו של שלטון החוק, בעוד העבריינים יוצאים נשכרים. 

בעקבות פניות חוזרות ונשנות שלנו למדינה, הרסה הועדה המחוזית שני מבנים בלתי חוקיים בנגב, כנגד מבנה שלישי נפתחו הליכים משפטיים.

סגן מנהל תחום פיקוח מחוזי ביחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים, יוסף יונה, הודיע לנו כי לאור פניותינו בחודשים האחרונים כנגד שלושה מבנים שנבנו ללא היתר ובניגוד לחוק בשטחים פתוחים שבנגב, הוציאה הוועדה המחוזית צווי הריסה כנגד שניים מהמבנים. מהמכתב עולה כי שני הצווים בוצעו בשטח, והמבנים המדוברים נהרסו בימים האחרונים בידי פקחי משרד הפנים.

לדברי יונה, כנגד המבנה השלישי, אשר עליו דיווחנו שנבנה בניגוד לחוק, נפתחו הליכים משפטיים, כמקובל במקרים של בנייה ללא היתר. משרד הפנים אף העביר למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה את תיק החקירה, בצירוף המלצה להגשת כתבי אישום כנגד העבריינים.

כאמור, החלטת המדינה לפעול בנושא התקבלה בעקבות הלחץ שהפעלנו במהלך החודשים האחרונים ובעקבות העבר כל החומר שאספנו לגורמים הרלוונטים, בצירוף תמונות, מסמכים ונקודות ציון מדויקות של המבנים המדוברים.

בימים האחרונים פורסמה באתר YNET טיוטת תכנית ממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הטיוטה שפורסמה נכתבה על ידי צוות יישום שפעל במשרד רה"מ בשנה וחצי האחרונות ועמל על הפיכת דו"ח גולדברג לתכנית עבודה ממשלתית. עמדת רגבים היא שיש למנוע את הבאת התוכנית, במתכונתה הנוכחית, לממשלה

כמי שעוסקים רבות בסוגיה, על צדדיה השונים, למדנו ברגבים את המתווה שהציע כב' השופט אליעזר גולדברג ואת עבודת צוות היישום. ניהלנו דיאלוג מעמיק עם גורמים המעורבים בגיבוש התכנית ועם אישים רבים הנוגעים לעניין.

מהיכרותנו המעמיקה עם המתווה שמציע צוות היישום אנחנו יכולים לקבוע לצערנו כי התכנית כפי שהיא היא תכנית רעה שתצמיח יותר נזק מתועלת.

בראש ובראשונה התוכנית לא יוצרת מאזן של רווח והפסד מול הבדואים, כך שרבים מהם גם יקבלו קרקעות מדינה וגם יקבלו כספים רבים, אך הם ימשיכו להתיישב באופן לא חוקי ולהשתלט על אדמות המדינה. אין בתוכנית שום מרכיב הקובע סנקציות או אכיפה משמעותית כלפי מי שלא ישתף איתה פעולה או כלפי מי שימשיך לאחר קבלתה לבנות באופן המנוגד לחוק.

לוח הזמנים שנקבע ליישום התכנית לא יפחת מעשר שנים. בשיטה הפוליטית הנהוגה כיום בישראל, שבמסגרתה אין רציפות שלטונית וממשלות מתחלפות מידי כמה שנים, טרנדים פוליטיים עולים ויורדים, כוכבים וראשי ממשלה מפציעים בשמי הפוליטיקה לרגע, ורגע אחרי נעלמים – היכולת ליישם תוכנית כזו היא מועטה. במקרה כזה מדינת ישראל תחל בביצוע התוכנית, תעניק לבדואים את ההטבות האמורות, אך לאחר מכן, כאשר הבדואים יידרשו למלא את חלקם, לא תמצא הממשלה שתהיה מספיק אמיצה ונחושה כדי לפעול לקידום מהלך הפינוי המורכב.

מבחינה מהותית, המתווה לוקה בעמימות באשר לעקרונות התכנון והמודל התכנוני ולא נקבעה בו מפת אינטרסים מחייבת. מרחב התמרון התכנוני הרב מידי ינוצל, לאור ניסיון החיים והדינאמיקה בישראל, לרעה ולא לטובה. התוצאה תהיה רצף בדווי בכל מרכז הנגב – מסירת כל המרחב של משולש באר שבע-ערד-דימונה לידי הבדווים. זו מציאות שהנגב אינו יכול לחיות איתה.

בנוסף, מבוסס התכנון של ישובי הקבע על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרות על תביעות הבעלות. התבססות על קרקעות שיתפנו במסגרת הליכי הפשרה משקפת כשל בהבנת המנטאליות הבדווית. התנהלות הבדווים עד כה בסוגיה זו מלמדת שגם לאחר שנחתם הסכם הוא לא מכובד בפועל והקרקע שהתפנתה לא ניתנת לניצול.

זאת ועוד, אף שהתכנית מתיימרת להציג פתרון כולל היא לא עוסקת בסוגיות 'הליבה' (נאמנות למדינה מול השפעת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ריבוי נישואין, פשיעה, כלכלה שחורה וכד') והמעטפת (חינוך, השכלה, תעסוקה, תרבות וכד'). כל תכנית שלא תיתן מענה גם לסוגיות אלו תיכשל, כזו היא גם התכנית הזו.
ולסיום, ניסיון העבר מול בג"צ כמו גם העמדות המסורתיות של משרד המשפטים בסוגיות הנוגעות לאיזון בין אינטרסים לאומיים לזכויות הפרט 'מבטיחות' התערבות שיפוטית שלילית, עיכובים, דחיות, ושינויים כפויים נוספים בתכנית.

עמדת רגבים היא כי במצב זה אין להביא בשום אופן את התכנית לממשלה ויש לערוך בה שינויים רבים הנדרשים כדי שהיא תהיה טובה לנגב וראויה לכותרת של "תוכנית לאומית".
רגבים פועלת ותמשיך לפעול בעניין מול שרי הממשלה וחברי הכנסת בכדי לשמור על עתידו היהודי של הנגב.

בקרב הבדואים בנגב התפתחה כלכלה שחורה ממוסדת ומסודרת. מאות ואלפי בתי עסק לא יודעים כלל מהו ניהול ספרים ואיך נראים דו"חות מס. על קופה רושמת לא שמעו שם בכלל, ובעצם – שמעו והחליטו לצפצף.

כאזרחים פשוטים החפצים להתפרנס בכבוד מיגיע כפיהם, כולנו בוודאי מכירים את מסכת הייסורים וההיתרים הנדרשים בדרך להקמת עסק משפחתי פשוט. יהיה זה מוסך, חנות מכולת או עסק למתן שירותים, בדרך להקמתו נידרש לעבור מסלול רישוי לא פשוט וגם לא זול. היתרי בניה, רישיון עסק, תעודות ביטוח, אישורים על ניהול ספרים ותשלומי מיסים, אלו רק חלק מן האישורים שיהיה עלינו להנפיק בטרם נקבל לידינו את רישיון העסק המיוחל. וכמובן, איך שכחנו, תשלומי אגרה, ועוד אגרה, ועוד אגרה… העיסוק הבירוקראטי ימשיך ללוות אותנו במשך כל חייו של העסק – קופה רושמת, דיווחים חודשיים לרשויות המס ולמע"מ, דו"ח של רו"ח, וכמובן, תשלומי המס, המקדמות, שומות קדימה ושומות אחורה, אגרה שנתית לרשם החברות ועוד ועוד.

אין ספק, לא פשוט להתפרנס היום במדינה היהודית. לא פשוט? אלא אם כן אתה בדואוי.

בעוד מיליוני אזרחי המדינה נאנקים תחת עולן של המערכות הבירוקראטיות ומפרישים חלק נכבד מהכנסתם לתשלומי מיסים נהנים תושבי הפזורה הבדווית מחיים קלים ונוחים בהרבה. בשביל לפתוח עסק בפזורה כל שנדרש הוא מיקום מתאים, מעט חומרי בניה וידיים עובדות, והופ, בתוך ימים יש לך עסק פורח ומשגשג. אצל הבדווים בנגב אין צורך בניירת, זה פשוט מיותר. רוצים לחסוך שם כנראה בכריתת העצים לייצור נייר ולכן לא יודעים שם מהו רישיון ואך נראה טופס. מיסים? אגרות? מה זה בכלל?! מה פתאום שמישהו בנגב יתחלק איתנו, כלל אזרחי המדינה, ברווחיו?! בישראל, יודע כל בעל עסק מתחיל כי אם יש רשות שלא כדאי להתעסק איתה, הלא זו רשות המיסים. איך אומרים אצלנו – "מי שמתחיל איתם לא גומר". אז זהו, שהגיבורים הגדולים האלה נאלמים דום לנוכח עבירות מיסוי בקנה מידה חסר תקדים המבוצעות בנגב.

בקרב הבדווים בנגב התפתחה כלכלה שחורה ממוסדת ומסודרת. מאות ואלפי בתי עסק לא יודעים כלל מהו ניהול ספרים ואיך נראים דו"חות מס. על קופה רושמת לא שמעו שם בכלל, ובעצם – שמעו והחליטו לצפצף. ובעצם, מדוע לא? אם אין אכיפה מדוע לשלם? אם אין פיקוח ואין חקירות מדוע להיות פראייר ולוותר על מחצית ההכנסה?

הבעיה והנזק הכלכלי למדינה לא מסתיימים באי תשלום מיסים. כשהעסק לא רשום וכך גם לא הכנסותיו הרי שעל פי רישומי המדינה בעליו לא מתפרנס. במדינת הרווחה הישראלית מי שאינו מתפרנס נחשב עני ומי שנחשב עני מקבל קצבאות, והרבה. הבנתם את זה?!

אנחנו הבנו את זה ולכן החליטו פקחי הדרום של התנועה לעזור לרשויות המס לבצע את מלאכתן. בתוך ימים מופו ללא כל קושי 77 בתי עסק מדגמיים הפועלים בניגוד לחוק בפזורה הבדווית בנגב. בתי העסק צולמו והעסקים בהם תועדו בפרוטרוט. המיפוי הועבר לרשויות המס, המע"מ והביטוח הלאומי בצירוף תמונות תקריב ונתונים נוספים. כעת, סברנו לתומנו, יזדרזו הרשויות, יפשטו על בתי העסק, יחקרו, יפתחו תיקים, יגבו מיסים ויסגרו את בתי העסק.

האמת שכאן ובשונה מהבניה הבלתי חוקית הרבה שאנחנו מטפלים בה באמת האמנו שהרשויות יפעלו. חשבנו שכשמדובר בכסף, והרבה כסף, הרשויות יעשו את המוטל עליהן ויחסכו לקופת המדינה ולמשלם המיסים הישראלי הפראייר מאות מיליוני שקלים בשנה. אבל גם כאן, למרבה ההפתעה עד כה לא בוצע דבר. חודשים שוכבות הפניות על שולחנם של הממונים ומעש אַין.