בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה, שחשפה היקף פעילות דל במיוחד כנגד עברייני סביבתית בדרום – כחמישים דו"חות בלבד בשנה, וכמחציתם כלל לא נגבו
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה שהגשנו כנגד המשרד להגנת הסביבה שסירב למסור מידע במסגרת חופש מידע לגבי היקף הקנסות שהטיל המשרד על עברייני סביבה במחוז הדרום.
מחוז הדרום במשרד להגנת הסביבה משתרע מאשדוד ועד אילת, ומתגוררים בו מעל מיליון תושבים. בדרום ישנה כמות גדולה של מזבלות פיראטיות.
באוקטובר 2017 שיגרנו בקשת חופש מידע, לקבל את מספר הקנסות שהוטלו על ידי פקחי המשרד, וכן את סכום הקנסות ששולמו בפועל בין השנים 2015-2017, מאחר והיקף הקנסות מהווה כלי למדידת פעילות האכיפה. במשרד דחו שוב ושוב את מועד התשובה, ולאחר שהפסיקו להגיב לפניות, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט הורה למדינה להעביר את מלוא המידע, ומשזה הועבר התברר כי למשרד להגנת הסביבה כנראה היה מה להסתיר.
לאורך 3 שנים הוטלו 160 קנסות בלבד על סעיפי שמירת ניקיון (כ-50 בשנה!) בכל איזור הדרום, בסכום מצטבר של כ-400 אלף שקלים בלבד, אולם בפועל נגבו רק 107 קנסות בסך כ200 אלף שקלים בלבד.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון דראל קבע כי התנהלות המשרד להגנת הסביבה היתה לקויה, והטיל הוצאות משפט בסך 7000 שקלים. "לאחר עיון בעמדות הצדדים מדובר בעתירה שלא היה מנוס מהגשתה בשל התנהלותה של המשיבה", כתב השופט דראל. "הסכום שהוציאה העותרת בעין אינו בלתי סביר ואיני רואה סיבה שלא יושב לה".
הנתונים שנחשפו מסבירים היטב מדוע המשרד רצה להסתיר את התשובות. מספר זעום של הטלת קנסות על פגיעה סביבתית, זיהומי קרקע והשלכת פסולת פיראטית שמתוכם נגבו בפועל כ-50% בלבד. הרווח הכספי שגורף העבריין מול חוסר ההרתעה ואוזלת היד של הרשויות מהווה גורם משמעותי לפריחת העבריינות הסביבתית.
לא יתכן שבכל מחוז דרום מאשדוד עד אילת ישנם רק 5 פקחים של המשטרה הירוקה. אנו דורשים מהמשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות התקנים של הפקחים במחוז דרום בכדי לשמור על מרחבי הנגב כולו באופן אפקטיבי.