תגית: צו הריסה

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר (רביעי) בעשרות וילות בלתי חוקיות שהוקמו בנגב לפני למעלה מעשור, בתי המשפט הוציאו כנגדן צווי הריסה, וגם בית המשפט העליון ביקר בחריפות את המצב – אך רשויות החוק לא ביצעו.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ידון מחר בעתירה שהגשנו כנגד אי מימוש של צווי הריסה שהוציאו בתי המשפט כנגד עשרות מבנים בלתי חוקיים ביישובי המועצות נווה מדבר ואל קסום

העתירה מתמקדת בכמה עשרות מבנים שנבנו לפני עשור ויותר ובתי המשפט הוציאו צווי הריסה שיפוטיים בעניינם בשנים האחרונות, אך אלו אינם נאכפים.

מבנים אלו, נידונו בעתירה שהגשנו כבר בשנת 2009, סמוך להתחלת הקמתם. בעקבות העתירה הורה אז בית המשפט המחוזי על הריסת כלל המבנים בתוך שנה.

המועצה ערערה לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן במאי 2013 ביטל בית המשפט העליון את הקצבת הזמן לאכיפה בתוך שנה עליו הורה המחוזי, אך קבע כי יש לנקוט בהליכי אכיפה נגד המבנים וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.

מאז החלטת בית המשפט העליון חלפו מעל שבע שנים, ורובם המוחלט של המבנים שהיו אז בהליכי בניה ראשוניים, לא רק שלא נהרסו במסגרת ההליכים המנהליים, אלא אף אוכלסו והתרחבו. במהלך השנים הוצאו גם צווי הריסה שיפוטיים לעשרות מבין המבנים הללו, אך פסקי הדין לא יושמו.

הסיפור הזה ממחיש את חוסר הנכונות המוצהר של המועצות לאכוף את החוק בתחומיהן. זו תמונת מצב עגומה שלא יכולה להתקיים באף רשות מקומית במדינת ישראל, בטח לא אחרי פסיקה ברורה של בית המשפט העליון.

היחידה הארצית לפיקוח ובניה מנהלת חקירה כנגד עורך הדין בוראק מסאלחה המועסק במשרה בכירה במשרד מבקר המדינה. מאז שנת 2003 הוא מתחמק מביצוע צו הריסה שהוציא בית המשפט כנגד הבניה, ולאחרונה השלים את הבניה שבוצעה על קרקע בבעלות משותפת של המדינה ומתגורר שם עם משפחתו.

עו"ד בוראק מסאלחה עובד כסגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה. הבוקר חשף אבישי גרינצייג בעיתון מעריב, כי אחרי שנים של סחבת משפטית, מתנהלת חקירה כנגד עובד המדינה הבכיר, בחשד לביצוע עבירות בניה חמורות ומתמשכות.

הפרשה החלה בשנת 2001 אז החלה בנית וילה בכפר קרע על קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות משותפת של המדינה יחד עם אביו של מסאלחה ואזרחים נוספים.

כבר בשנת 2001 אסר בית משפט השלום בחיפה את המשך הבניה, אלא שהעבודות נמשכו ללא הפסקה. באוקטובר 2003, לאחר שהעבודות נמשכו והושלמה קומה שנייה למבנה, הוציא בית משפט המחוזי בחיפה צו הריסה לקומה השניה.

עו"ד מסאלחה הצליח לעכב את הריסת המבנה באמצעות ערעור לבית המשפט העליון, אולם בשנת 2004 דחה בית המשפט העליון את הערעור, וקבע כי "הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת צו ההריסה נדחית".

למרות החלטות בתי המשפט, ההריסה לא יצאה לפועל, ובמשך מספר שנים המבנה עמד ריק אלא שבשנת 2016, למרות צווי ההריסה החלוטים, חודשה הבניה, והבית אוכלס בתחילת 2017.

ביקורת של היחידה הארצית לפיקוח ובניה של משרד האוצר העלתה, כי עו"ד מסאלחה עצמו, הוא זה שמתגורר במבנה עם משפחתו. מסאלחה זומן פעמיים לחקירה במשרדי היחידה אך לטענת גורם הבקי בפרשה, מסאלחה התחמק ולא הגיע אליהם. בסיורים נוספים שבוצעו על ידי היחידה נראה עו"ד מסאלחה יוצא מביתו עם אישתו בשעות הבוקר, דבר שהוכיח לכאורה את שימושו במבנה.

החל משנת 2017 שלחנו מספר פניות ליחידה הארצית לפיקוח במשרד האוצר, בהן דרשנו את מימוש צו ההריסה השיפוטי, תוך הדגשה כי ההתנהלות החמקמקה בפרשה חמורה שבעתיים מאחר ומסאלחה הינו עובד מדינה בכיר במשרד האמון על מנהל תקין.

מבקר המדינה אחראי לוודא שגורמי המדינה השונים מתנהלים כחוק ובהתאם לכללי המנהל התקין. לכן בלתי מתקבל על הדעת שעובד בכיר במשרד המבקר פלש למעשה לאדמות מדינה, ובנה שם את ביתו באופן בלתי חוקי, תוך ניהול מלחמת התשה משפטית נגד שלטון החוק. אין בסיסי מכך ששומרי הסף של המנהל התקין ושלטון החוק, יפעלו בהתאם לערכים אלו.

בעקבות התלונה השיבו במשרד המבקר כי בשל החקירה שנפתחה כנגד מסאלחה, "נאסר עליו לעסוק בתחום תכנון ובניה".

מטעמו של מבקר המדינה נמסר כי לפני מספר חודשים דיווח עו"ד בוראק מסאלחה למנהליו, על התנהלות ההליכים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה.

עו"ד מסאלחה עצמו עומד על כך שהמבנה אינו בבעלותו ואין הוא משתמש בו, וכי באמצעות בא כוחו הוא מקיים שיתוף פעולה מלא עם הוועדה

מאז שנתניהו דחה את יישום החלטת בג"ץ על הריסת מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא – נמשכה הבניה במקום, ואוכלסו מבנים חדשים

הבניה במאחז הערבי ליד סוסיא, נמשכת, למרות הנחיית בג"ץ להרוס מספר מבנים במקום. לפני שבועיים החליט ראש הממשלה נתניהו לדחות את המבצע שתוכנן ליישום החלטת בג"ץ במאחז נוואג'עה שהקימה הרשות הפלשתינית ליד היישוב סוסיא, זאת עקב ביקורם של היועץ הבכיר ג'ארד קושנר, והנציג המיוחד למו"מ בינלאומי ג'ייסון גרינבלט, שהגיעו לסבב שיחות בישראל וברשות הפלשתינית.

מסתבר שדחיית הפינוי, נתנה רוח גבית לתנופת בניה נוספת במקום. מאז הוקם מבנה מגורים חדש במקום, ובנוסף אוכלסו מספר צריפי מגורים שנבנו בחודש שעבר. כזכור, עד להחלטה הסופית על עתיד כל המאחז, הורה בג"ץ על הריסת חלק מהמבנים במאחז שהוקמו בניגוד לצו הביניים שאסר על המשך הבניה.

כזכור, המאחז הבלתי חוקי נבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה. תנועת רגבים עתרה בשנת 2011 בדרישה לממש את צווי ההריסה. הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

גם שר הבטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, צייץ לאחרונה בחשבון הטוויטר שלו, כי מאחז נוואג'עה הוא פרוייקט מוצהר של האיחוד האירופי. "הבניה הבלתי חוקית של הבדואים-הפלסטינים בסוסיא, בוצעה והתרחבה בתמיכת ומימון גורמי האיחוד האירופי, הפועלים בצביעות ובאפלייה. היו ניסיונות לפינוי בהסכמה, ולאחר שמוצו ללא הצלחה, צריך לפנותם".

הקמת המבנים החדשים בשבוע בו נדחה הפינוי, היא התרסה מכוונת. אי אפשר לבוא בטענות לרשות הפלשתינית ולאיחוד האירופי שמושכים בחוטים מאחורי נוואג'עה – הם פועלים למען האינטרס שלהם, וקובעים עובדות בשטח באופן בלתי חוקי. השאלה צריכה להיות מופנית לראש הממשלה נתניהו ולשר הבטחון ליברמן – שמפגינים אזלת יד ואפס מעשה ומאפשרים לדבר הזה לקרות, וכל זאת זמן קצר לאחר מימוש צווי ההריסה בשכונת נתיב האבות ותפוח מערב.

בג"ץ קבע כי המדינה תוכל להרוס מיידית שלושה מבנים במאחז נוואג'עה הסמוך לסוסיא, אחרי שעתרנו בדרישה להורסו. המדינה תעדכן בתוך שלושה חודשים, את עמדתה לגבי עתיד המאחז כולו

בג"ץ נתן "אור ירוק" להריסה מיידית של שלושה מבנים במאחז נוואגעה לאחר שהוכח בפניו כי שלושת המבנים הוקמו לאחר צו ביניים שאסר על המשך הבניה במקום.

ההליך המשפטי המלווה את המקום מתנהל כבר משנת 2011, אז עתרנו לראשונה בדרישה להרוס את המאחז הבלתי חוקי שנבנה בין היישוב הישראלי סוסיא לגן הלאומי של סוסיא הקדומה.

הפלשתינים המתגוררים במקום שהגישו עתירה נגדית בשנת 2014, המשיכו בבניה בלתי חוקית תוך שהם מנצלים לרעה את ההליך המשפטי, ואף דרשו להקצות עבורם שטח של 1500 דונם ולהסדיר את המאחז במקומו הנוכחי ולהכיר בו כ"שכונה" של העיירה יאטה.

מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי דחתה את התכנית, מאחר והעיירה יאטה מרוחקת מס' ק"מ מהמאחז. המדינה הציעה להסדיר את המאחז על אדמות מדינה המוגדרות "צמודות דופן" שנמצאות בסמיכות לעיירה יאטה.

במקביל להחלטה על הריסת שלושת המבנים, הוציא בג"ץ צו ביניים חלקי שימנע, לעת עתה, את הריסתם של חמישה מבנים נוספים וזאת עד להחלטה בסוגיית פינוי המאחז כולו, וזאת במקביל להמשך בירור רשויות האכיפה ביחס ל- 14 מבנים נוספים שהוקמו בניגוד לצווים השיפוטיים.

יצוין כי המדינה הדגישה בהודעתה הקודמת כי אין היא מתחייבת להסדיר את המקבץ הבלתי חוקי במקומו הנוכחי, ובנוסף איננה מתחייבת לערוך את התכנית עבור המקבץ, אלא תאפשר להם להגיש תכנית על חשבונם למוסדות התכנון. עוד ציינה המדינה כי אישורה של תכנית זו, במידה ותוגש, תלוי באישור הדרג המדיני.

ההחלטה של בג"ץ לאפשר הריסה לאלתר של חלק מהמבנים היתה מתבקשת, מאחר ולכל אורך ההליך המשפטי, שימשו תושבי מאחז נוואג'עה כדוגמה חסרת תקדים לזלזול בבית המשפט העליון, כשהמשיכו בבניה בלתי חוקית תוך הפרה חוזרת ונשנית של הוראות בג"ץ. עם זאת אין די בכך. אנו מצפים כי המדינה תוסיף ותודיע כי בכוונתה לפנות את המאחז כולו בהתאם לדברים שאמר בעבר שר הבטחון אביגדור ליברמן, ולא תכנע ללחץ חיצוני פסול.

עתרנו לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת, מאחר ולא עצר את מימון הכנסת ללשכה הפרלמנטרית של ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת. זו פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הורה להרוס. "לא ייתכן שהכנסת תממן ותעודד עבריינות בניה"

עתרננו לבג"ץ כנגד הכנסת, מאחר וזו מימנה לשכה פרלמנטרית עבור ג'בארין בעיר אום אל פאחם, למרות שהתברר כי היא פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לנו כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012.

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק.

בנוסף התבקש יו"ר הכנסת להשעות את ג'בארין מחברותו בוועדת האתיקה של הכנסת עד לבירור העניין, וככל שיימצא כי אכן העובדות נכונות – אף להדיחו מן הוועדה.

מעבר לכך שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, בשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

בכתב העתירה, מודגש כי "החלטת שכר חברי הכנסת (הוראות ותשלומים)", קובעות במפורש כי הכנסת לא תאשר את שכירות הלשכה הפרלמנטרית "אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין". בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד. "ככל שהוגש תצהיר כזה על ידי חבר הכנסת ג'בארין – יהיה על ועדת האתיקה לדון גם במשמעויות הנובעות מכך", נכתב בעתירה.

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינה מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה.

צו הריסה שניתן לבית לא-חוקי בוואדי ערה לפני כ-8 שנים, עומד לפקוע בעוד ימים ספורים. בית המשפט ופרקליט המדינה תקפו את המשטרה שדחתה את מימוש הצו כבר ארבע פעמים. אנחנו יוצאים בעתירה דחופה לבג"ץ בדרישה לממש את ההריסה לאלתר 

בשנת 2007 הוצא צו שיפוטי המורה להרוס בית מגורים שנבנה בניגוד לחוק בקצה שכונת עין אל איברהים באום אל פאחם. בעליו, עבד אגבאריה, בנה את הבית רחב הידיים באדמה חקלאית, מחוץ לתחומי תכנית המתאר של העיר.

אגבאריה קיבל מבית המשפט ארכה בת 18 חודשים למימוש עצמי של צו ההריסה, והודגש כי אם לא יבצע את ההריסה בעצמו, יבצעו אותה רשויות האכיפה בתוך שלושה חודשים. לאגבאריה לא אצה הדרך לבצע את הצו השיפוטי, אולם מסתבר שגם משטרת ישראל החליטה להמנע מביצוע האכיפה ולמשוך את הזמן שוב ושוב, עד ימים אלו.

לאחר שאגבאריה לא הרס את המבנה בפרק הזמן שהוקצב לו, הוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירה של אי קיום הצו. בשלהי 2010 שוב הורה בית המשפט כי אגבאריה יהרוס את המבנה בעצמו עד מאי 2011, וכי אם לא יעשה כן – יבצעו זאת רשויות האכיפה.

אגבאריה מצידו הוסיף ונקט את כל המהלכים האפשריים כדי למשוך את הזמן. אחרי שורת עתירות מנהליות שנדחו, הוא המשיך לשים את רשויות החוק ללעג וקלס ועתר לעיון מחדש בפסק הדין – שהוגדר כבר פעמיים כמוחלט וסופי. עתירה זו נדחתה אף היא, תוך שבית המשפט תקף בחריפות את התנהלות הצדדים. "לא ניתן שלא להשתאות נוכח עזות המצח של העותרים מחד גיסא, וקוצר, או שמא רפיון ידן של רשויות המדינה מאידך גיסא". 

הכדור הגיע לידיה של המשטרה, אך זו ביקשה שוב ושוב מבית המשפט לדחות את ביצוע הריסת המבנה. כתמיד, נימקה המשטרה את אי ההריסה בטיעונים כלליים של שיקולי בטחון, ובצורך להיערכות כוחות משטרה בהיקף נרחב מחשש לשלום הציבור.

בסוף דצמבר 2014 נענה בית משפט השלום בחיפה לבקשת המשטרה, והאריך בפעם הרביעית את המועד לביצוע ההריסה, תוך שהוא קוצב את ביצוע ההריסה עד לתאריך ה-1 למרץ 2015. בהחלטה מתח השופט ביקורת קשה על המשטרה. "משהוטלה משימת ההריסה גם על כתפי המאשימה על פי בקשתה, היה עליה להיערך כראוי לביצוע ההריסה תוך זמן סיבר. יש לזכור שאי ביצוע צו הריסה שיפוטי במשך שנים רבות מהווה פגיעה בשלטון החוק, ויש בו משום זילות הוראת בית המשפט. ככל שמתארכת התקופה בה לא מבוצע הצו השיפוט, הפגיעה בשלטון החוק גדלה ומתעצמת. פגיעה זו, נוכח השתלשלות האירועים, הפכה לנחלתם של שני הצדדים להליך הנוכחי".

במכתב חריף ששיגר פרקליט המדינה שי ניצן למפכ"ל המשטרה, גולל ניצן את השתלשלות האירועים בסיומו ציין כי "לא ניתן להפריז בחשיבות ביצעו של הצו, אשר הפך לאבן בוחן ליכולתנו לשמור ולהגן על שלטון החוק, ולאכוף את הדין ללא מורא ומשוא פנים". ניצן דחק במפכ"ל להנחות את הגורמים המתאימים לתת סיוע משטרתי לביצוע ההריסה בהקדם האפשרי, עוד טרם פקיעת מועד הצו. "לא ניתן להבטיח כי מועד זה יוארך פעם נוספת על ידי ביהמ"ש. אם הצו לא יבוצע עד למועד זה ועקב כך יפקע הצו, יהיה זה בגדר "בזיון" לשלטון החוק!", הוסיף ניצן.

לפני כשלושה שבועות פנינו במכתב דחוף למפקד מחוז חוף במשטרה, ניצב חגי דותן (שהודח בשבוע שעבר) בדרישה להעמיד את הסיוע הדרוש לשם ביצוע האכיפה בהתאם ללוח הזמנים שנקבע עלידי בית המשפט.

מאחר ופניה זו לא נענתה נעתור לבג"ץ בדרישה לאכוף על המשטרה לממש לאלתר את צו ההריסה ולסיים את הסאגה הממושכת, ששמה ללעג ולקלס את שלטון החוק במשך שנים כה רבות.