הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) כי הקואליציה תתמוך בקריאה טרומית בחוק החשמל של מפלגת רע"מ, על פי מתווה שסוכם בין רע"מ לשרת הפנים שקד.
חיבור של מבנים לא חוקיים לחשמל הינו פגיעה בשלטון החוק ומתן פרס לעבריינים. מצד שני, אסור למדינה לשקר לעצמה. ובמקום שהמדינה מחליטה להסדיר ומשכך גם לא להרוס את המבנים – יש אינטרס למדינה שהתושבים יהיו מחוברים לחשמל באופן מסודר ומוסדר כדי למנוע סכנה לחיי אדם ולאפשר פיקוח וגביה נאותים.
בשבועות האחרונים העברנו לשרי הממשלה רשימה ובה חמישה תנאים, כתנאי שיאפשרו לחבר לחשמל מבנים ללא היתר.
שתי הדרישות העיקריות , לפיהן יחוברו רק מבנים שניבנו לפני חוק קמיניץ ושיחוברו רק מבנים שנמצאים במקום בו המדינה הגישה תכנית הסדרה – התקבלו.
שתי דרישות נוספות התקבלו באופן חלקי – הפקדת ערבות בנקאית וההתניה כי מבנים שיש עליהן צו שיפוטי לא יהיו חלק מהמתווה.
הדרישה החמישית – כי עד לקבלת היתר בניה יחוברו המבנים לחיבור חשמל זמני ולא קבוע – לא התקבלה.
בסופו של תהליך, השרה איילת שקד הייתה השרה היחידה בממשלה שהתעקשה על 5 הדרישות שלנו. וההצלחה שלה היא חשובה אך חלקית. בשורה התחתונה, המתווה הוא ממש לא פסגת החלומות שלנו, אך בנסיבות העניין הוא מיישם את ההמלצות העיקריות שהגשנו. אנו מברכים את השרה שקד על העמידה על התנאים העיקריים אך מצרים על כך שלא כל הדרישות התקבלו.
חודש אחרי תקיפת הפקחים והשוטרים בהתפרעות ההמונית סמוך לבית ג'אן, אנחנו דורשים למנוע את מסמוס הפרשה. "אסור שהפרשה תטויח כמו שקרה ב'פרעות פקיעין'"
פנינו למשטרת ישראל בבקשה על פי חוק חופש המידע לקבל את פירוט פעולות האכיפה שבוצעו בעקבות אירוע התקיפה, ההתפרעות והשחתת רכוש בבית ג'אן בחודש שעבר.
כזכור, לפני כחודש התרחש בסמוך לבית ג'אן אירוע חמור של תקיפת פקחי רשות שמורות הטבע והגנים, שהגיעו בליווי משטרתי לתלות צווי אכיפה כנגד בניה בלתי חוקית בשמורת הר מירון. הפקחים הותקפו על ידי המון פרוע, ובמהלך האירוע, אשר תיעוד מצולם שלו פורסם בכלי התקשורת – הוצת רכבם של הפקחים.
אנחנו פועלים שנים רבות בתחום הפיקוח והמעקב אחר תופעת הבניה הבלתי חוקית ומבקשים להבין האם בוצעו הליכי חקירה לאיתור התוקפים והמתפרעים, והאם מי מהחשודים בתקיפה או בהצתה נעצר ביום האירוע או בתקופה שחלפה מאז. עוד נשאלה המשטרה, האם הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים באירוע, ומהם האישומים.
כזכור, בשנת 2007 התרחשו "פרעות פקיעין", סדרת אירועים אלימים שכללו הצתות, פציעת שוטרים וחטיפת שוטרת שהסתיימו ללא הגשת כתבי אישום. המונים, חלקם רעולי פנים, צבאו על בתי התושבים היהודיים בפקיעין, יידו אבנים, בלוקים, רימוני גז, הלם ועשן, פגעו ברכוש, בבתים ובאנשי כוחות הביטחון שנחלצו להגנת התושבים היהודים, תקפו שוטרים, פצעו כ-40 מהם, חלקם באורח קשה ואף לקחו שוטרת מג"ב בשבי תוך ניהול מו"מ לשחרורה.
גם אז ביקשנו לקבל מידע מהמשטרה על פתיחת התיקים והגשת כתבי אישום בפרשה.
באוגוסט 2011, ארבע שנים אחרי האירועים, התקבלה החלטה בפרקליטות המדינה לסגור את כל הפרשה בלי להגיש ולו כתב אישום אחד. עתרנו לבג"ץ שקבע בפסק הדין בחודש יוני 2015, כי "מחלקת העררים תבחן באופן יסודי את חומר הראיות ותיתן החלטה חדשה".
שלחנו שוב ושוב פניות למחלקת העררים בפרקליטות בניסיון להבין כיצד מיושם פסק דין בג"ץ. רק באוגוסט אשתקד, השיבה מחלקת העררים מכתב תגובה, לפיו כל העררים נדחו, וכי כל תיקי החקירה שנפתחו בפרשת פקיעין, נסגרו מבלי הגשת כתב אישום, בעילה של "עבריין לא נודע".
כדי לוודא שפרשת בית ג'אן לא תהפוך למחדל דומה בסגנון אירועי פקיעין, אנו מתכוונים לבצע מעקב צמוד אחר פעילות המשטרה בעניין. האירוע כולו תועד ופורסם בזמן אמת כך שהפעם לא ניתן יהיה להיתלות בקנה קש של "עבריין בלתי נודע".
לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לשלם לנו הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "המשיבה התעלמה מפניות העותרת והחלה לפעול רק בעקבות העתירה" נכתב בהחלטה
בית המשפט העליון הורה לרשות מקרקעי ישראל לשלם לנו 10,000 ₪ הוצאות משפט, לאחר שהתעלמה באופן עקבי מפניותנו.
העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2017, בדרישה לפנות מתחם חקלאי שהוקם באופן בלתי חוקי תוך פלישה לאדמות מדינה בסמוך שבצפון הארץ. המתחם נבנה על ידי משפחה ידועה לשמצה בקרב חקלאי הגליל התחתון, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות.
פניות חוזרות ונשנות שלנו לרשות מקרקעי ישראל החל משנת 2012 בדרישה לאכוף את החוק ולקבל את סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה לא נענו. לאחר שנים בהן המתחם הלך וגדל באין מפריע, עתרה רגבים לבג"ץ.
בעקבות העתירה, לאחר הצהרת המדינה כי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה בחודש אוגוסט 2019, משכנו את העתירה. בית המשפט קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "מן החומר שלפני עולה כי בטרם הגשת העתירה שלחה העותרת למשיבה ארבעה מכתבים שונים בנוגע למושא העתירה, אף לא אחת מפניות אלו נענו על ידי המשיבה", כתב רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין. "המשיבה בחרה להתעלם מפניות העותרת. רק בדיעבד, לאחר הגשת העתירה, התברר כי המשיבה החלה לנקוט פעולות אכיפה שונות וזאת בעקבות הפניות הנזכרות של העותרת".
אנחנו מחכים ליום בו הרשויות יצעדו איתנו יד ביד, יפעלו תחילה ויאכפו את החוק נגד בניה בלתי חוקית על אדמות המדינה, ללא צורך שנגיע לבית המשפט. העתירה לבג"ץ הוגשה רק לאחר שהפניות שלנו לא נענו באופן עקבי. פסיקת ההוצאות שקבע בג"ץ מדברת בעד עצמה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מכך שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה בסטנדרטים הבסיסיים של חופש מידע ודרישה לאכיפת החוק.
המאבק המשפטי במגרטות הרכב הפיראטיות בצפון הארץ יוצא לדרך. עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד מגרטת ענק בבקעת בית הכרם בצפון, הפועלת ללא היתרים וגורמת לזיהום סביבתי
מחריפים את המאבק בתופעת מגרטות הרכב הפיראטיות בצפון הארץ. מאות דונמים שהיו פעם מטעים וכרמים הפכו להיות משחטות רכב ואתרי סחר בחלקי חילוף. בצידי הכבישים ניתן לראות עשרות אלפי שלדי רכב הרוסים ואכולי חלודה ההורסים את הנוף ומהווים מפגע בטיחותי וסביבתי כמו זיהום הקרקע ומי התהום ומכירת חלפים בלתי תקינים.
אחת מהמגרטות הגדולות בצפון פועלת סמוך לכפר ראמה, ובה מאות כלי רכב מושבתים, גרוטאות ועוד מיני מזהמים אחרים. מספר פניות ששלחנו לועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות המקומית לא נענו. לאחר כשנתיים דרשנו לקיים אכיפה במקום, ולאחר שלא נעשתה שום פעולת אכיפה כנגד המגרטה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המועצה המקומית ראמה. בעתירה ביקשנו מבית המשפט להוציא צו לסגירת המגרטה שפועלת ללא היתר בניה, ללא רישיון עסק וללא שאר ההיתרים הנדרשים להפעלת עסק מסוג זה.
בניגוד לתקנים המחמירים שדורש המשרד להגנת הסביבה מהעסקים החוקיים לגריטת כלי רכב, הרי שבמגרטות הפיראטיות אין זכר לכל הדרישות הסביבתיות המחמירות, ואין מי שיפקח כי עסקים אלו שומרים על החוק ואינם פוגעים בסביבה. ההפקרות בצפון חוגגת ואין מי שיאכוף את החוק.
מאות דונמים ירוקים הפכו לבתי קברות לעשרות אלפי רכבים, וכל אדם המעוניין להקים עסק מקים את העסק איפה שהוא רוצה ובאיזו דרך שנראית לו. בלי אישורים, בלי עמידה בתקנים ובטח בלי פיקוח בסיסי. אנחנו בעד הקמת עסקים כשרים שיפתחו את הצפון ויעסיקו עוד עובדים אך אי אפשר לקבל את המצב הנוכחי בו הם עובדים בניגוד לחוק תוך פגיעה סביבתית אדירה.
היחידה הארצית לפיקוח ובניה מנהלת חקירה כנגד עורך הדין בוראק מסאלחה המועסק במשרה בכירה במשרד מבקר המדינה. מאז שנת 2003 הוא מתחמק מביצוע צו הריסה שהוציא בית המשפט כנגד הבניה, ולאחרונה השלים את הבניה שבוצעה על קרקע בבעלות משותפת של המדינה ומתגורר שם עם משפחתו.
עו"ד בוראק מסאלחה עובד כסגן מנהל אגף במשרד מבקר המדינה. הבוקר חשף אבישי גרינצייג בעיתון מעריב, כי אחרי שנים של סחבת משפטית, מתנהלת חקירה כנגד עובד המדינה הבכיר, בחשד לביצוע עבירות בניה חמורות ומתמשכות.
הפרשה החלה בשנת 2001 אז החלה בנית וילה בכפר קרע על קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות משותפת של המדינה יחד עם אביו של מסאלחה ואזרחים נוספים.
כבר בשנת 2001 אסר בית משפט השלום בחיפה את המשך הבניה, אלא שהעבודות נמשכו ללא הפסקה. באוקטובר 2003, לאחר שהעבודות נמשכו והושלמה קומה שנייה למבנה, הוציא בית משפט המחוזי בחיפה צו הריסה לקומה השניה.
עו"ד מסאלחה הצליח לעכב את הריסת המבנה באמצעות ערעור לבית המשפט העליון, אולם בשנת 2004 דחה בית המשפט העליון את הערעור, וקבע כי "הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין ואת צו ההריסה נדחית".
למרות החלטות בתי המשפט, ההריסה לא יצאה לפועל, ובמשך מספר שנים המבנה עמד ריק אלא שבשנת 2016, למרות צווי ההריסה החלוטים, חודשה הבניה, והבית אוכלס בתחילת 2017.
בית מסאלחה בכפר קרע. נבנה באופן לא חוקי על קרקע בבעלות משותפת של המדינה (צילום: תנועת רגבים)
ביקורת של היחידה הארצית לפיקוח ובניה של משרד האוצר העלתה, כי עו"ד מסאלחה עצמו, הוא זה שמתגורר במבנה עם משפחתו. מסאלחה זומן פעמיים לחקירה במשרדי היחידה אך לטענת גורם הבקי בפרשה, מסאלחה התחמק ולא הגיע אליהם. בסיורים נוספים שבוצעו על ידי היחידה נראה עו"ד מסאלחה יוצא מביתו עם אישתו בשעות הבוקר, דבר שהוכיח לכאורה את שימושו במבנה.
החל משנת 2017 שלחנו מספר פניות ליחידה הארצית לפיקוח במשרד האוצר, בהן דרשנו את מימוש צו ההריסה השיפוטי, תוך הדגשה כי ההתנהלות החמקמקה בפרשה חמורה שבעתיים מאחר ומסאלחה הינו עובד מדינה בכיר במשרד האמון על מנהל תקין.
מבקר המדינה אחראי לוודא שגורמי המדינה השונים מתנהלים כחוק ובהתאם לכללי המנהל התקין. לכן בלתי מתקבל על הדעת שעובד בכיר במשרד המבקר פלש למעשה לאדמות מדינה, ובנה שם את ביתו באופן בלתי חוקי, תוך ניהול מלחמת התשה משפטית נגד שלטון החוק. אין בסיסי מכך ששומרי הסף של המנהל התקין ושלטון החוק, יפעלו בהתאם לערכים אלו.
בעקבות התלונה השיבו במשרד המבקר כי בשל החקירה שנפתחה כנגד מסאלחה, "נאסר עליו לעסוק בתחום תכנון ובניה".
מטעמו של מבקר המדינה נמסר כי לפני מספר חודשים דיווח עו"ד בוראק מסאלחה למנהליו, על התנהלות ההליכים ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה.
עו"ד מסאלחה עצמו עומד על כך שהמבנה אינו בבעלותו ואין הוא משתמש בו, וכי באמצעות בא כוחו הוא מקיים שיתוף פעולה מלא עם הוועדה
בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ, חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת נאלץ לפנות את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת – בתוך בניין בלתי חוקי באום אל פאחם שבית המשפט הורה על הריסתו. אנו תמהים שחבר הכנסת לא החזיר מיוזמתו את הכספים שקיבל שלא כדין
חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, פינה בחודשים האחרונים את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת בעיר אום אל פאחם, זאת בעקבות פניות מצד תנועת רגבים כי הלשכה פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.
על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לתנועת רגבים כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012. בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד.
בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק. העתירה לבג"ץ הוגשה לאחר שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, ובשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.
צו הריסה וצו איסור שימוש – על הבניין של לשכת ג'בארין במימון הכנסת
יו"ר הכנסת העביר את הטיפול לועדת האתיקה, שהבהירה לג'בארין כי עליו לפנות את הלשכה, אולם קבעה כי אינו צריך להחזיר את דמי השכירות לקופת הכנסת.
בפסק הדין שניתן היום בבג"ץ קבע הרכב השופטים פוגלמן, סולברג ומינץ, כי העתירה השיגה את מטרתה בכך שהופסק השימוש הפרלמנטרי במבנה הבלתי חוקי. עם זאת, דחה בג"ץ את בקשתנו כי חבר הכנסת ג'בארין ישיב את דמי השכירות שמימנה הכנסת שלא על פי דין.
לשכתו של ג'בארין (צילום: תנועת רגבים)
מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינו מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה. צר לנו שבית המשפט לא מצא לנכון לחייב את השבת הכספים שניתנו שלא כדין, ואנו תמהים על חבר הכנסת ג'בארין, שלא מצא לנכון לעשות זאת מיוזמתו.
ההשתלטות של ראש מועצת פוריידיס על קרקע ציבורית הסמוכה לביתו נמשכת כבר שנים ארוכות, אולם הפעם נעשה הדבר בחסות המועצה שבראשה הוא עומד || צפו בחשיפה שלנו בערוץ 2:
כבר שנים ארוכות מנסה ראש מועצת פרדיס, יונס מרעי, להשתלט על קרקע ציבורית הסמוכה לביתו. היתר הבניה המקורי על המבנה עומד על 95 מטרים רבועים בלבד, אולם עם השנים צמח הבית לחמש קומות ולמימדים מפלצתיים של 550 מ"ר.
ראש המועצה, הגורם האחראי בין השאר על חוקי התכנון והבנייה ביישובו, לא הסתפק בתוספות הבניה הבלתי חוקית, אלא אף הוסיף ופלש למגרש הסמוך – קרקע ציבורית בבעלות מנהל מקרקעי ישראל.
לפני 3 שנים הורה בית המשפט למרעי לפנות את הקרקע ולהרוס את הבניה שעליה, וכך אכן נעשה, אלא שלאחרונה השטח 'נכבש' מחדש. על גבי הקרקע הציבורית נבנו חניה מקורה ושני צימרים, אלא שהפעם נעשה הדבר בחסות המועצה שבראשה הוא עומד.
תכנית שהופקדה לאחרונה מטעם ועדה המקומית לתכנון ובניה (שכלל עובדיה כפופים לראש המועצה) אמורה לאפשר את הפלישה ולתת לה גושפנקה חוקית, במידה והיא תאושר.
בדרך כלל יש תכנון ואחר כך בניה, ופה יש בניה ואחר כך תכנון. בן אדם עושה כל מה שהוא רוצה בניגוד לחוק, ואר כך מנסה להלבין בדיעבד את הדברים. ככה לא מתנהלת מדינה נורמלית. היוזמה של המועצה להלבין את הבניה הלא חוקית היא ביזוי שלטון החוק והמנהל התקין.
סכסוכי שכנים, פלישה לאדמות מדינה, בניה בלתי חוקית ובעיות תכנוניות הם רק חלק מהבעיות סביב חוסר הסדרת המקרקעין באיזור הכפרים הדרוזים בגולן. אנחנו קוראים להשלים את ההליך שיקדם את כלל האיזור
רוב מוחלט של המקרקעין במדינת ישראל (לא כולל אזור יהודה ושומרון), הוסדרו לאורך השנים במרשם המקרקעין, ונרשמו על שם בעליהן: אדמות בבעלות המדינה (93%) ואדמות בבעלות פרטית (6.6%).
אחוזונים בודדים המתרכזים ברובם בשני גושים, טרם הוסדרו: באיזור משולש באר שבע-ערד-דימונה, מתנהלת עדיין המחלוקת המוכרת בין חלק מהבדואים למדינת ישראל, סביב כ-650,000 דונמים שטרם הוסדרו. בצפון רמת הגולן, הסיפור מוכר הרבה פחות וגם פשוט יותר לפתרון.
בשנת 1981 סיפחה מדינת ישראל לשטחה את הגולן, והחילה עליו את ריבונותה וחוקיה. מאז מופו רוב המקרקעין ברמה, וכמקובל, סומנו ונרשמו באמצעות גושים וחלקות. רישום המקרקעין נעצר במרחק מה מהתחום הסובב את מג'דל שמס, מסעדה, עין קינייה ובוקעתא, שלא רצו לשתף פעולה עם השלטון הישראלי גם בהיבט זה.
חלוקת גושים וחלקות בגולן – עד תחומי הכפרים הדרוזים
התפוררותה הכמעט סופית של שכנתנו הצפונית, סוריה, הציף מחדש לאחרונה את סוגיית הכפרים הדרוזים ברמת הגולן. בניגוד לרוב הגדול של בני העדה הדרוזית, השומר על קשר אמיץ עם מדינת ישראל ומוסדותיה, הדרוזים תושבי הגולן, המונים כ-22,000 נפש, מקיימים מאז מלחמת ששת הימים מערכת יחסים מתוחה עם מדינת ישראל. בבסיסה עמד הערפל המדיני ששרר במשך עשרות שנים מעל רמת הגולן, והחשש כי בכל הסדר מדיני בין המדינות, יימסרו שטחים אלו לידי סוריה שתפגע בהם על נאמנותם לישראל.
היום כבר ברור גם לכל מי שפקפק בכך בעבר, כי ארבעת הכפרים הדרוזים יישארו בריבונות ישראלית. עובדה זו מעלה את הצורך לבצע לאלתר את הליך הסדרת המקרקעין באיזור.
צעד קריטי לקידום האיזור
לבד מהדרישה הבסיסית, המתחייבת מכללי המנהל התקין, לפיה יש לקיים את דרישות חוק המקרקעין בכל שטחי מדינת ישראל באופן שיוויוני ומקצועי, הרי שהעדר הסדר מקרקעין באזור זה גורם לשורת בעיות: סכסוכים פנימיים בקרב התושבים בנוגע לבעלות על קרקעות; פגיעה אפשרית של מדינת ישראל בזכות הקניין של תושבים; תופעת פלישה למקרקעין לא מוסדרים, או לאדמות מדינה; בניה לא חוקית על אדמות מדינה; פלישה לשטחי יער ושמורות טבע ועוד.חוסר הבהירות בנוגע לבעלות על קרקעות מהווה כר נרחב להתפתחות סכסוכים משפטיים ותביעות בעלות, שדורשים את זמנה היקר של מערכת המשפט.
המשך המצב הקיים מהווה גם מקור בלתי נדלה לבעיות תכנוניות בתוך היישובים הדרוזים בשל סכסוכי קרקעות, ולבנייה חסרת אופק תכנוני. מצב זה פוגע בראש ובראשונה בתושבים עצמם ובזכותם לקבלת שירותים, ורק יחריף ככל שיעבור הזמן.
בשלהי דצמבר 2013, קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מספר 1052 העוסקת בקידום תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן לשנים 2014 – 2017. התוכנית גובשה במשרד ראש הממשלה, ובשיתוף עם משרדי הפנים, האוצר, החינוך, התחבורה, הרווחה, הבריאות, השיכון, הכלכלה והתיירות, ועלותה הכוללת עומדת על כ-210 מליון ₪.
השנים הקרובות, עתידות להוות 'זריקת מרץ' עבור היישובים הדרוזים בגולן. העצמתם המתבקשת, בפרט בתחום התכנון, הבניה והפיתוח, דורשת באופן טבעי לקדם לאלתר השלמה מהירה ועקבית של הסדרת המקרקעין במרחב.
המצב כפי שהוא כיום מהווה קטסטרופה של ממש, הפוגעת גם בתושבים עצמם. אנו קוראים לממשלה לממש את ריבונותה בשטח, 35 שנה לאחר שהחליטה על כך. יש לפעול בהקדם כדי לסיים את המציאות הקיימת בצפון הרמה, ולקדם את תהליך ההסדר והרישום, כנדרש.
הטמעה מלאה של הנורמות המקובלות במדינת ישראל בתחום חוקי הבניה והתכנון ביישובים הדרוזיים בגולן, יאפשרו את הסדרת התשתית הציבוריות במקומות אלו לרווחת תושביהן, ויקדמו את פיתוחם והפיכתם ליישובים צומחים ומשגשגים.
חשיפה: עשרות צימרים הוקמו בניגוד לחוק בשטחים חקלאיים של כפרי הדרוזים למרגלות החרמון. למרות פניות חוזרות ונשנות מטעם רגבים לרשויות האכיפה, הבניה בשטח נמשכת. על רישוי עסק, ופיקוח בטיחותי ותברואתי, בכלל אין מה לדבר.
צימר פסטורלי בתוך מטע מלבלב למרגלות החרמון, יכול להשמע כמו פתרון מצוין עבור מי שמחפש חופשה שקטה עם נוף מדהים, אולם לא כל מי שמגיע לכפר הצימרים ב'עמק היעפורי' הפסטורלי מודע לכך שהצימרים שצצו במקום כפטריות אחרי הגשם, נבנו בניגוד לחוקי התכנון והבניה.
לפני כשנה פנה עורך הדין שלנו, בועז ארזי, לוועדה המקומית לתכנון ובניה 'מעלה חרמון', בדרישה לנקוט צעדי אכיפה והרתעה כנגד עברייני בנייה מהכפרים הדרוזים, שביקשו לעשות הון קל ובנו צימרים על אדמה חקלאית בניגוד לחוק.
צימר לא חוקי בעמק היעפורי (צילום: תנועת רגבים)
מעבר לעובדה כי מדובר בהפרה בוטה של דיני התכנון והבניה, הרי שמאחר ומדובר בבית עסק, והואיל ולא ניתן להפעיל עסק במבנים לא חוקיים – ברור היה כי מדובר גם בעבירה על חקיקת רישוי העסקים. בנוסף, רישיון העסק – שאיננו קיים – מצביע על היעדרם של תנאי בטיחות ותברואה הנדרשים מאתרי לינה ואירוח, לשם שמירה על ביטחונם של המתארחים במקום.
צפו בכתבה ששודרה בחדשות מבט של הערוץ הראשון:
מעבר לבעיה הנקודתית של הפרת החוק הבוטה בבניית הצימרים מחוץ לגבולות תכנית המתאר של היישוב מג'דל שמס, הרי שהבניה הבלתי חוקית הנפוצה בכפרי הדרוזים ברמת הגולן, מהווה תמרור אזהרה של אובדן הריבונות וסממן של מסמוס שלטון החוק באיזור.
נייר העמדה "עולים רמה" שפירסמנו לפני כעשרה חודשים, מלמד על העובדה כי עשרות אלפי דונמים בסביבת היישובים הדרוזיים בגולן לא עברו מעולם רישום מקרקעין. שוב ושוב מולידה מציאות זו כאוס תכנוני, מעצימה סכסוכי קרקעות בין התושבים, מגבירה את הבנייה הבלתי חוקית ואת הפלישות לאדמות מדינה.
בעקבות פניה שלנו – מפעילי אתר פסולת שהוקם בניגוד לחוק סמוך לצומת פלך שבגליל והיווה מפגע בטיחותי ותברואתי, צפויים בפני הגשת כתב אישום וקנס כספי
מפעיליה של תחנת מעבר לפסולת שהוקמה בניגוד לחוק ושימשה את מועצת דיר אל אסד שבגליל, צפויים לעמוד לדין פלילי בעקבות ההתערבות שלנו.
לפני כשנה ביצעה המועצה המקומית דיר אל אסד שבגליל, מכרז לפינוי אשפה מתחומי המועצה. הזכיינית במכרז, חברת "העוף המובחר" בבעלות אחמד ומוחמד ג'מאל, הקימה בניגוד לחוק וללא רישיון תחנת מעבר לפסולת, בכביש המוביל ליישוב פלך שבמועצה האיזורית משגב. האתר נועד לשמש לאחסנת האשפה עד להצטברות כמות גדולה לפינוי.
בסמיכות מסוכנת לכביש (צילום: רגבים)
בתחילה נשפך הזבל בשטח חקלאי פתוח הנמצא במרחק של מטרים ספורים מהכביש, אולם לאחר מספר חודשים גודרו מאות מטרים של אדמה חקלאית ונוצק משטח בטון, מעבר לסכנה הבטיחותית, היווה האתר שהוקם כאמור ללא רישיון גם סכנה תברואתית, מאחר ולמקום פונו גם פגרי בעלי חיים.
מעבר לכך שמדובר במפגע תברואתי הפוגע בכל האזור, התחנה סמוכה לכביש במרחק של מטרים ספורים, והמשאיות שפורקות את הזבל במקום פונות בצורה לא חוקית ובכך מסכנות את הנהגים האחרים בכביש.
לאחר הפניה שלנו אל הוועדה לתכנון ובנייה של בקעת בית הכרם, הוציאה הוועדה לאתר הפיראטי צו הפסקת בנייה וערכה במקום סיור משותף עם יחידת הפיצוח במשרד החקלאות, משטרת ישראל ונציגים מהיחידה הארצית לפיקוח במשרד הפנים במחוז הצפון.
בכתבה שהתפרסמה לאחרונה באתר Ynet, נמסר מהוועדה לתכנון ובניה, כי בימים הקרובים יועבר תיק הפיקוח לתובע להמשך הטיפול נגד החשודים שיסייע בגיבוש התשתית הראייתית ובהגשת כתב אישום נגד החשודים המעורבים.
בנוסף, לאחרונה החליטו במחלקת התברואה של מועצת דיר אל אסד להפסיק את חוזה ההתקשרות בסוף חודש פברואר עם האחים ג'מאל. מאחר והמועצה מהווה את הלקוח המרכזי של התחנה לסילוק הפסולת, מדובר במכה קשה עבור העבריינים.
