משפחה ערבית פלשה לאתר ארכיאולוגי בצפון השומרון והפכו אותו לבית מגורים. פנינו למנהל האזרחי, בדרישה לסילוק מיידי של הפולשים

סמוך ליישוב חרמש שבצפון השומרון, קיים אתר ארכיאולוגי מוכרז בשם 'חורבת פארסין', המשמר את השם המקראי 'פרש' (מצאצאי מנשה) ואת השם התלמודי 'כפר פרשאי'.
באתר זה התגלו לאורך השנים שרידי יישוב גדול מתקופת הברזל, התגלו בו שרידים כמו מקווה טהרה מערות קבורה ומערכות תת קרקעיות מימי בית שני, וכן מבנים מרשימים מהתקופה העות'מאנית. אתר מרשים זה הצטרף לאחרונה לשורה של אתרי עתיקות הסובלים מפגיעה והרס.

לפני כחודשיים וחצי פלש ערבי לאתר ונכנס לגור באחד המבנים עם בני משפחתו, תוך ביצוע של עבודות בניה במקום, ופגיעה בממצאים עתיקים הגודשים את האתר.

פנינו למנהל האזרחי בדרישה לסילוק הפולש ועצירת העבודות הבלתי חוקיות במקום. במנהל השיבן כי סיירו במקום, ומסרו לידי הפולש "צו הפסקת הרס עתיקות".

לאור העובדה כי הפולשים נותרו בשטח, תוך שהם ממשיכים לפגוע בעתיקות במקום, פנינו בשנית בדרישה לביצוע אכיפה מיידית. פקחי המנהל הגיעו למקום והחרימו חלק מציוד הבניה ועצים שניטעו בשטח, אך לא פינו את הפולש ומשפחתו מהאתר.

לא מספיק להדביק צו וללכת – צריך לוודא שהוא אכן נאכף. אנו מברכים על התחלת פעולות האכיפה במקום, אך הדרך להשבת שלטון החוק וההרתעה עוד ארוכה. יש לסלק מיידית את הפולשים מהמתחם, ולמצות את חומרת הדין עם הפולשים ובכך להעביר מסר מרתיע לעבריינים נוספים.

שופטי בג"צ קבעו כי המפחמות אכן מזהמות את הסביבה ומסכנות את בריאותם של תושבי האזור, אולם דחו את העתירות שדרשו להרוס אותן באופן מיידי

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט הגבוה לצדק, בראשותה של המשנה לנשיאת בית המשפט השופטת מרים נאור, מסר את הכרעתו בעתירות שהגשנו יחד עם ישובי צפון השומרון ו-ודאי ערה נגד המשך פעילותן של המפחמות הפלסטיניות הבלתי חוקיות הפועלות בצפון השומרון (בשטח C), מזהמות את האוויר וגורמות לתחלואה.

השופטים נמנעו מלהורות על סגירת המפחמות, אך במקביל הסכימו פה אחד עם עמדת המדינה, ולפיה יש להמשיך ולהחרים את גזמי העץ, אף אם הם בוערים, וכן לעצור את המשאיות המעבירות לשטח המפחמות גזמי עץ.
 
בפסק הדין מודגש כי על המדינה להמשיך ולטפל במפגע, וכן כי על התושבים לפנות למינהל האזרחי במידה והמפחמות חוזרות לפעול.
 
לאחר מספר שנים בהן תושבי נחל עירון וחדרה סבלו מזיהום אוויר קיצוני שסיכן את חייהם של אלפי תושבי האזור, ומאחר והניסיונות להפסיק את פעילות המפחמות בדרכים מנהלתיות, לא עלו יפה, נאלצנו לפנות לבג"צ בעניין, יחד עם הישוב ריחן. "אנו שמחים שהצלחנו, יחד עם תושבי האזור, להביא לשינוי קיצוני בהתנהלות המדינה בעניין, ולהביא לביטולם של צווי הביניים אשר מנעו מהמדינה לאכוף את החוק במקום למעלה משנתיים.

אנו מקווים שתושבי האזור יוכלו לשוב בהקדם לשגרת חיים בריאה, ואנו נמשיך במעקב על מנת לוודא שהעבריינים המזהמים לא ישובו לזהם את האוויר של כולנו.

לצד הפרת החוק וזיהום הסביבה, גילינו כי מפעילי המפחמות הפיראטיות בצפון השומרון מסכנים את חיי הילדים הפלסטינים העובדים בהן

פנינו לפרקליטות המדינה, וכן ל"אגודה לזכויות האזרח" ולארגון "רופאים לזכויות אדם", והסבנו את תשומת לבם לכך שהילדים הפלסטינים, בגילאי 12-16, העובדים במפחמות הבלתי חוקיות הפזורות בצפון השומרון, חשופים לרעלים אשר מסכנים את חייהם באופן ישיר ועלולים לגרום להם – בסיכויים גבוהים מאד – לחלות בסרטן.

במכתבם לפרקליטות ציינו כי דו"ח מקצועי של הפרופ' אליהו ריכטר מצא שהחומר פורמאלדהיד הנפלט מהגזם השרוף במפחמות הוא חומר הגורם למחלת הסרטן ב"אופן ודאי". נתון זה, מעיד על רמת הסיכון הבלתי נסבלת אליה נחשפים הילדים והנערים שנאלצים לעבוד במפחמות, וכלל אינם מודעים לסכנה הגדולה בה הם שרויים בכל רגע ורגע כשהם שואפים את העשן המזוהם.

במכתבנו לפרקליטות ביקשנו לקחת עניין מהותי זה בחשבון בבואם לגבש עמדה בנוגע לטיפול במפחמות. כאמור, במכתב מקביל ששיגרנו ל"אגודה לזכויות האזרח" ול"רופאים לזכויות אדם", הצענו לפעול בשיתוף פעולה על מנת לטפל בתופעה.

הגשנו עתירה לבג"צ בדרישה לחייב את המדינה לטפל במפחמות הבלתי חוקיות הפוגעות באיכות הסביבה ובבריאות התושבים, הדיון – בקרוב

בתום כשנתיים של התכתבות עם רשויות אכיפת החוק הגשנו לבג"צ בקשה להוצאת צווים בעניינן של המפחמות (אתרים לשריפת גזמי עצים לטובת תעשיית הפחם) הפועלות בצפון השומרון סמוך לוואדי ערא.

מדובר ב-15 מפחמות פלסטיניות הפועלות בלא רישיון ובאין מפריע, כשרובן מערבית לגדר הביטחון.
את החומר למפחמות מספקות עשרות משאיות המגיעות מישראל, מאחר ובאזור אין עצי הדר. באחרונה החלה פעולת הדלקת המפחמות, על מנת לייצר את הפחמים לעונה הקרובה. תיעדנו את הפעילות העבריינית המזהמת, והצילומים צורפו לעתירה.

בעתירתה דרשנו להוציא צו ביניים נגד המשך פעולת השריפה במקום, וכן צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע היא מגלה אוזלת יד בטיפולה במפחמות. לעתירה צירפנו חלופת מכתבים עם המנהל האזרחי, המתפרשת, כאמור, על פני כשנתיים.

לאורך התקופה ביקשה הפרקליטות שוב ושוב מבית המשפט להאריך את תוקפם של צווי הביניים שהוצאו, אולם היא נמנעה מלהגיש את תגובתה – מה שמעלה חשד לניסיון "מריחה" שיביא לביטול הצווים כליל.
בדיקות מקצועיות שנערכו באזור גילו נתונים חמורים ומדאיגים בנוגע לזיהום האוויר ולתפוצת החלקיקים הנשימתיים המסוכנים. הדבר פוגע הן באוכלוסיה היהודית והן באוכלוסיה הערבית בסביבה.
התושבים מדווחים גם על ריח בלתי נסבל, כשהיישוב היהודי העיקרי הנפגע מהמפחמות הוא היישוב ריחן הסמוך שגם הצטרף לעתירה.

בג"צ הוציא צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע אינה נוקטת צעדים כלפי המפחמות המזהמות והבלתי חוקיות, ובעליהן.