תגית: רוואבי

המולטי-מיליונר הפלשתיני שעומד מאחורי הקמת העיר רוואבי, סירב לקבל עתירה שהוגשה נגדו לבג"ץ. מאבטחיו איימו על השליח הערבי שיצא מטעמנו ו'המליצו' לו שלא לחזור למקום

בשאר אלמסרי, היזם והמולטי-מיליונר הפלשתיני שעומד מאחורי הקמת העיר רוואבי, מסרב לקבל עתירה שהוגשה לבג"ץ נגדו, לאחר שהתברר כי כביש הגישה לעיר רוואבי נסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים, מבלי שאלו נתנו את הסכמתם לכך.

במסגרת הליך משפטי אחר שניהלנו נגד חברת רוואבי, חשפה תשובת המדינה כי מקטעים ארוכים בכביש הגישה לעיר, נסללו על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים.

העיר רוואבי עצמה ממוקמת בשטח A שהינו תחת שליטת הרשות הפלשתינית, אולם כביש הגישה לעיר נמצא בשטח בשליטה ישראלית מלאה, ולפיכך המנהל האזרחי אמון על אכיפת החוק במקום. בשל כך, אם יוכשר הכביש על ידי בג"ץ, צפויות לכך השלכות רבות גם על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות.

עוד התברר מתשובת המדינה, כי לפני מספר שנים המנהל האזרחי הוציא היתר זמני לסלילת הכביש אולם היתר זה איננו חוקי בעליל, שכן מדובר בקרקעות בבעלות פרטית.

כפי הנדרש, צירפנו כמשיבה לעתירה (בג"ץ 6294/17) את חברת רוואבי באמצעות עו"ד ישראלי שייצג את רוואבי בסוגיית הכביש בהליכים שהתקיימו במנהל האזרחי וכן בעתירות קודמות. לאחר שעורך הדין טען בפני בג"ץ כי כבר איננו מייצג את חברת רוואבי, הורה בית המשפט להגיש את העתירה לידי בשאר אל מסרי עצמו.

מאחר והעיר רוואבי ממוקמת בשטח A שאסור לכניסת ישראלים, שכרה תנועת רגבים את שירותיה של חברת שליחויות ששיגרה לפני מספר שבועות שליח בן מיעוטים לבצע את מסירת העתירה היישר לידיו של אל מסרי.

השליח, באסם מ', הגיע למשרדו של אל מסרי בבניין המנהלה של חברת רוואבי הממוקם בקניון שנבנה בעיר. מאבטחיו של אל מסרי חסמו את השליח בפתח הבנין, ואף מנעו ממנו להשאיר את כתב העתירה במקום, תוך שהם מאיימים עליו כי לא כדאי לו להגיע למקום בשנית.

"במקום נכח איש בטחון שאסר עלי להיכנס", ציין באסם בתצהיר המשפטי שהוגש לבג"ץ בעקבות האירוע. "לאחר שהמתנתי, אותו איש חזר והודיע לי כי עלי לעזוב את המקום. את המסמכים שבידי הוא הורה לי למסור למנהל האזרחי. יידעתי אותו כי אלו מסמכים לחברת רוואבי עצמה, ועלי למסור אותם לידי בשאר אלמסרי, אך האיש הודיע באופן ברור וחד משמעי כי עלי לעזוב את המקום עם המסמכים בידי".

השליח הוסיף וציין, כי מאבטחיו של אל מסרי איימו עליו שלא לחזור למקום. "אנשי ביטחון ליוו אותי בדרך החוצה לוודא כי איני משאיר את המסמכים בשום מקום. הם הורו בצורה תקיפה וברורה כי אין עלי לשוב למקום עם החומר המשפטי".

התנהלותם הבריונית של אלמסרי ומאבטחיו מדברת בעד עצמה. בשנים האחרונות בג"ץ נקט קו מחמיר מאוד והורה על הריסת מבנים ודרכים שבנו יהודים על קרקעות פרטיות של פלשתינים, ולכן גם במקרה זה, לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקל ראש בזכויות בעלי הקרקע. אם אלמסרי ימשיך בקו של זלזול ואיומים, נפנה לבג"ץ בדרישה לקנוס את אלמסרי בהתאם לפקודת ביזיון בית המשפט.

עתרנו לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים. באם יוכשר הכביש, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות. "לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקבע מדיניות של איפה ואיפה"

פנינו לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר רוואבי שנסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים. העובדה כי כביש הגישה לעיר נסלל על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים, נחשפה במהלך עתירה קודמת שלנו, לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר איזור התעשיה המתוכנן של העיר, תוך זליגה לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.

בשנה שעברה, במהלך הדיון בבג"ץ על העובדה כי הכביש לאיזור התעשיה נסלל ללא היתר בניה, הודתה המדינה כי הבעיה במערך הדרכים של העיר רוואבי מהותית הרבה יותר.

בתשובתה לבג"ץ ציינה המדינה, כי "הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית". בכך למעשה נחשפה העובדה כי מקטעים ארוכים בכביש הגישה לעיר, נסללו על קרקעות פרטיות ללא הסכמת הבעלים.

לאחרונה, לאחר שהתברר כי לא נוצר שינוי של ממש במצב, הגישו עורכי הדין שלנו, יעל סינמון ואבי סגל, עתירה חדשה לבג"ץ, הדורשת להרוס את כביש הגישה הנוכחי לעיר הממוקם על קרקעות פרטיות של פלשתינים. עוד התברר כי לפני מספר שנים המנהל האזרחי הוציא היתר זמני לסלילת הדרך, וזאת באופן בלתי חוקי בעליל, שכן מדובר בקרקעות בבעלות פרטית. באם יוכשר הכביש על ידי בג"ץ, צפויות לכך השלכות רבות על יישובים ישראליים ביו"ש בהם אותרו בעיות דומות.

המדינה הצהירה בעבר בפני בית המשפט, כי כביש הגישה הזמני לעיר פולש למעשה לקרקעות פרטיות של פלשתינים, שכמובן לא נתנו את הסכמתם לכך. בשנים האחרונות בג"ץ נקט קו מחמיר מאוד והורה על הריסת מבנים ודרכים שבנו יהודים על קרקעות פרטיות של פלשתינים, ולכן גם במקרה זה, לא מתקבל על הדעת שבג"ץ יקל ראש בזכויות בעלי הקרקע.

תוואי כביש הגישה לעיר רוואבי נסלל בחלקו על קרקעות פרטיות – וללא הסכמת הבעלים. כך עולה מתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון בעתירה שהגשנו. בעקבות הדיון הקציב בית המשפט חצי שנה לחברת רוואבי להוכיח את בעלותה על הקרקעות

לפני כשנתיים עתרנו לבג"ץ כנגד המנהל האזרחי, משרד הבטחון וחברת 'רוואבי' לאחר שבמסגרת העבודות על בניית העיר הממוקמת בשטח שבשליטת הרשות הפלשתינית, החלה חברת רוואבי בהכשרות קרקע וסלילת כביש לעבר אחת משכונות העיר. העבודות התבצעו תוך זליגה מתחומי העיר לאיזור הנמצא בשליטה ישראלית מלאה לכיוון היישוב היהודי הסמוך עטרת.

רק בעקבות הגשת העתירה הופסקה הסלילה הבלתי חוקית של הכביש, ובמהלך הדיון הקודם בבג"ץ שהתקיים בסוף ינואר, הצהירה חברת רוואבי בפני בית המשפט כי העבודות לא יחודשו עד לאישור התוכניות.

אלא שכעת, בתגובה מעדכנת מטעם המדינה לקראת הדיון, ציינה המדינה כי חברת רוואבי טרם סיימה את השלמת ההיבטים התכנוניים של הכביש, כלומר, מעבר לעובדה שהיא החלה את סלילתו לפני קבלת היתר כנדרש בחוק, הרי שחלק מהכביש הבלתי חוקי שמצוי על אדמות בבעלות פרטית, החל להיסלל ללא הסכמת הבעלים.

"המסמכים אשר הוגשו על ידי המשיבה 4 (חברת רוואבי) נבדקו על ידי לשכת התכנון. הבדיקה העלתה כי המדובר במסמכי בעלות אשר אין בהם כדי למלא את הדרישות בהיבט זה. בין היתר, לנוכח העובדה שחלק מהדרך מצוי במקרקעין מוסדרים אשר לא הושגה הסכמת הבעלים ביחס למקטע המצוי בהם… המסמכים שהועברו אינם פותרים את הבעיה הקניינית".

המדינה הוסיפה בתשובתה לעתירה, כי "ללא הסדרת קבע של דרך הגישה לעיר, לא יהיה ניתן לאשר את הדרך מושא העתירה באופן סופי", וכי בימים אלו מתקיימים דיונים במנהל האזרחי לבחינת הצעות שהועלו להסדרת הדרך לעיר.

במהלך הדיון בעתירה הורה בית המשפט לחברת רוואבי להוכיח לאלתר את הבעלות הקניינית על החלקות הפרטיות שעליהן נסלל הכביש לעיר. הנשיאה נאור העירה במהלך הדיון כי בעתירות מקבילות שהוגשו נגד דרכים המובילות להתיישבות הישראלית , קצב בית המשפט פרק זמן של כשנה, לבחון את הסדרת הכביש או הריסתו, וכך ראוי להיות גם במקרה זה. בעוד חצי שנה יתקיים דיון המשך בו ייבחן האם השלימה חברת רוואבי את רכישת הקרקעות והשלמת הליך ההסדרה של הדרך.

כזכור, פעולות האכיפה נגד סלילת הכביש הבלתי חוקי החלו רק לאחר פניות חוזרות ונשנות מטעמנו. בתחילת ההליך המנהל האזרחי אף סירב לפתוח בהליכים נגד הכביש בטענה כי העבודות מתבצעות בשטח שאיננו בשליטה ישראלית. כל ההתנהלות בפרשה מלמדת על התנערות של הרשויות מחובתן לאכוף את החוק, ולכן אנו סבורים כי החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה. המדינה לא יכולה לשבת יותר על הגדר, ועליה להחליט אם להפקיע את הקרקע לצורך סלילת הכביש, או להורות על הריסתו.