על רקע ההתנגדויות של ארגונים ציוניים וסביבתיים, שהובלנו, דחתה ועדת המשנה להתנגדויות של המנהל האזרחי את התכנית להקמת אתר סילוק הפסולת "ראמון". התכנית ביזמת הרשות הפלשתינית ובמימון הבנק הגרמני, איימה על שמורת הטבע "נחל מכוך" ואף אסרה שימוש ישראלי במקום
לאחר חודשים ארוכים של דיונים והתייעצויות, פרסמה בתחילת השבוע ועדת המשנה להתנגדויות במנהל האזרחי את החלטתה שלא לאשר את התכנית להקמת אתר סילוק פסולת "ראמון". התכנית שנהגתה על ידי גורמים ברשות הפלשתינית וזכתה למימון גרמני נדיב, היתה להקים אתר הטמנה עבור הפסולת של תושבי רמאללה ואל-בירא בשטח הסמוך לישוב רימונים שבבנימין.
כבר מתחילתה התכנית היתה שנויה במחלוקת וזכתה להתנגדות רבה, הן מהצד הישראלי והן מהצד הפלשתיני. אנשי סביבה ישראליים מתחו ביקורת על הבחירה במיקום האתר הנושק לשמורת טבע "נחל מכוך". אותם גורמים הביעו חשש מזיהום הקרקע והמים הצפוי לאור הטמנת הפסולת באזור הזה.
במקביל, אנחנו ומספר גופים נוספים, הגשנו התנגדות חריפה להקמתו בשל מדיניות האפליה של מנהלי האתר. לפי התכניות שהוגשו למועצת התכנון, הטיפול וההטמנה נועדו לשרת אך ורק את האוכלוסייה הפלשתינית וחל איסור גורף להכנסת פסולת של הישובים הישראלים שבבנימין.
מנגד, הוגשה גם התנגדות של פלשתינים שטענו שהקרקע בה אמור לקום אתר "ראמון" שייכת להם. לטענתם, על אף שגורמים ברשות הפלשתינית הפעילו עליהם לחץ, הם מתנגדים להקמת אתר פסולת בשטח המתוכנן שלדבריהם נמצא בבעלותם.
בהחלטת הוועדה עולה החשש מפגיעה סביבתית של האתר בנוסף ל"כלל הפגמים" הקיימים בה. "החשש שמא אישורה של התכנית תוביל לפגיעה סביבתית קשה באתר, חזק מדי לדידנו מכדי שנשליך יהבנו ואמוננו על המנגנונים המוצעים בתכנית ובתסקיר ההשפעה על הסביבה." אומר יו"ר הוועדה מיכאל בן שבת, מנהל אגף במנהל האזרחי.
לדבריו "הצורך בקיומו של אתר סילוק פסולת, אשר ישרת את התושבים במרחב זה, אינו מוטל בספק כלל וכלל. יחד עם זאת, נדמה, כי טוב יעשה לו ימצא מיקום אחר, פחות מסוכן לסביבה מזה שהוצג לנו בתכנית זאת".
לאור הבעיות החמורות שהתעוררו בתכנון והקמת אתר "ראמון" דחיית התכנית היא הדבר הנכון והמתבקש. לא סביר שמדינת ישראל תקצה שטח שבאחריותה לפעילות גזענית ומפלה כנגד אזרחים ישראלים. אנחנו בתנועת רגבים רואים חשיבות רבה בהקמת אתר סילוק פסולת ביהודה ושומרון ולכן הצענו חלופה שתיתן מענה לכלל האוכלוסיות במיקום אלטרנטיבי שלא יפגע בסביבה ובמרקם החיים.
מאחז בדואי שהוקם על אדמה פרטית וללא היתר, זכה ל"חסינות" מטעם המנהל האזרחי שהתחייב לראשי השבט לא להרוס עשרות מבנים שהוקמו במקום, ואף הקים במקום בית ספר עבור הפולשים – על קרקע פרטית וללא היתרי בניה
בניגוד לחוק ולכל כללי המנהל התקין, אישר המנהל האזרחי הקמת מאחז בדואי לא חוקי בו מתגוררות עשרות משפחות על קרקע פרטית פלשתינית, ואף בנה עבורם בית ספר במקום. כך עולה מעתירה שהגשנו נגד ראש הממשלה, שר הביטחון, אלוף פיקוד המרכז ומפקד המנהל האזרחי, שנידונה לאחרונה בבג"ץ. במסגרת ההסכם אישר המנהל האזרחי את פלישת בני השבט לאדמה פרטית פלשתינית באזור בנימין.
עתירה זו הוגשה לאחרונה לאחר שתוקנה, כאשר השופטים הורו למנהל האזרחי לחשוף את פרטיהם המדויקים של בני השבט הבדואי כעבנה, המתגוררים במאחז הממוקם בין הכפר דיר דיבוואן והיישוב מעלה מכמש, ולאפשר לרגבים לצרפם כמשיבים בעתירה.
בעתירה התבקש בית המשפט להוציא צו ביניים שיאסור על בני השבט לבצע עבודות בנייה ופיתוח במקום, וכן לדרוש מהמדינה לנמק מדוע לא תפתח לאלתר הליכי פיקוח והריסה נגד עשרות הבתים שנבנו בניגוד לחוק על קרקע לא להם.
חסינות מתמיהה מהליכי פיקוח
בעוד שממשלת ישראל והמנהל האזרחי מצהירים השכם והערב כי בראש סדרי העדיפויות של גורמי האכיפה עומד הטיפול בבניה ללא היתר על אדמות פרטיות, התברר לרגבים כי במסגרת ההסכם התחייב המנהל לאפשר לפולשים להקים מבני קבע במאחז, להימנע מלנקוט בפעולות אכיפה כלשהן כנגד המבנים, שהוקמו על אדמה פרטית פלשתינית וללא היתרי בניה כדין. בהמשך לכך המנהל אף הקים בעצמו מבנה חינוך במקום ללא היתרי בניה, תוך שהוא מבצע בעצמו פלישה לאדמות פרטיות פלשתיניות.
להגשת העתירה קדמה תכתובת שקיימנו מול המנהל האזרחי, לאחר שלפני כשנתיים הבחנו כי מקבץ של עשרות מבנים באזור בנימין, נעדר משכבת המידע הדיגיטלית המתעדת את כל תיקי הפיקוח שמקיים המנהל האזרחי נגד עבירות בניה. במכתב שנשלח למנהל האזרחי תהינו מדוע זוכה המאחז הפלשתיני "לחסינות" מצד גורמי האכיפה, וכיצד לא נפתח תיק פיקוח כנגד אף מבנה מאלו המצויים במקום. בשלב זה לא ידעו ברגבים כי המאחז הוקם על קרקע פרטית פלשתינית.
בתחילה השיבו במנהל האזרחי כי בני השבט יושבו במקום באישור הדרג המדיני, לאחר שפונו משטחי אש של צה"ל, ובמסגרת ההסכם שנכרת עם ראשי השבט ניתנו רק אישורים ספציפיים להקמת מבנים ללא היתר בשטח המאחז. במנהל הוסיפו וטענו כי נציגיו מקיימים מעקב כנגד חריגות בניה שלא אושרו במסגרת אותו הסכם, וכי אף נהרסו מבנים והוחרמו כלים שונים.
בעקבות תגובה זו, ביצענו בדיקה בה התברר לתדהמתה כי המאחז הוקם על אדמות פרטיות של פלשתינים. שבנו ופנינו למנהל בבקשה לקבל על פי חוק חופש המידע, את ההסכם שנכרת לכאורה עם ראשי השבט וכן לדעת אם הקמת המאחז נעשתה לאחר קבלת הרשאה מבעלי הקרקע.
במנהל האזרחי השיבו כי ההסכמות בין המדינה וראשי השבט עוגנו במסגרת ההליכים בבג"ץ 7912/96 (געלה נגד מפקד כוחות צה"ל). במנהל הוסיפו כי אכן "לא הוצאו היתרי בניה בעבור המבנים במקבץ". ביחס לשאלה העקרונית כיצד אפשר המנהל לאנשי השבט לפלוש ולבנות על אדמות בבעלות פרטית, הסתפקו במנהל בתשובה כי "אין בידינו כל מידע על תלונות בעלי הקרקע".
תגובת המדינה מלמדת – מהעלמת עין עבר המנהל להשתתפות פעילה בפלישה
במרץ 2013, לאחר שבמנהל האזרחי התעלמו שוב ושוב מדרישתנו לעיין בפרטי ההסכם, עתרנו לבג"ץ (2031/13). רק באוגוסט דאשתקד, לאחר סדרת בקשות אורכה חוזרות ונשנות, הגיש המנהל את תגובתו המקדמית לעתירה. בתגובה צויין כי העובדות שפורטו בתכתובת שקדמה לעתירה, התייחסה למעשה למאחז בדואי אחר שהוקם ליד היישוב רימונים.
במנהל תיקנו את תשובתם וציינו כי העובדות בנוגע למאחז בשטח נשוא העתירה הן כי בני השבט החלו להתגורר במקום בקביעות בשנת 1985 ובראשית שנות ה 90 התגבש הסכם בין ראש המנהל לבני השבט לפיה בני השבט ימשיכו להתגורר במקום. בהמשך לכך פעל שר הביטחון להצבת מבנה חינוכי במאחז, אשר הוצב אף הוא כמובן ללא היתר בתוך שטח האדמות הפלשתיניות הפרטיות.
במנהל הוסיפו וטענו בתגובתם כי "ננקטו פעילות אכיפה נגד בניה החורגת מתחומי המקבץ", וכי "בהתאם למידע שבידי יחידת הפיקוח תושבי המקבץ נוהגים לשלם לבעלי הקרקע דמי שכירות וזאת תוך הסכמת הבעלים לשהותם במקום".
לאחר קבלת תגובת המדינה המקדמית פנינו וביקשה לעיין בפרטי המחזיקים הנכונים, וכן לקבל סימוכין לטענת יחידת הפיקוח כי תושבי המקום מחזיקים במקום בהסכמת בעלי הקרקע ומשלמים להם דמי שכירות.
לפני כחודש, לאחר התחמקויות חוזרות ונשנות, הוגשה תגובה נוספת מטעם המדינה בה נמסר כי המנהל מסרב להעביר את פרטי המחזיקים שבידו לידינו וכי הטיעון המהותי והמרכזי שהשמיעו בדיון הקודם, לפיה משלמים התושבים דמי שכירות לבעל הקרקע אינו ידוע למנהל ממקור ומבוסס, ומקורו בסך הכל בטענות שאמר אחד מהפולשים המתגוררים במאחז לפקח המנהל האזרחי…
ביום 18.6.14 התקיים דיון בעתירה, בפתחה תהה בית המשפט מדוע המינהל מסרב למסור את פרטי המחזיקים שבידו ולאפשר את צירופם כמשיבים לעתירה. משכך, הודיע המנהל כי ימסור פרטים אלו לידינו, לאחר שהגשנו את העתירה המתוקנת, בה צורפו פרטי הפולשים כמשיבים לעתירה.
כך, בחסות המנהל האזרחי, האמון על שלטון החוק באזור, ובסיועו הפעיל, הוקם לו מאחז בדואי בלתי חוקי על אדמות פלשתיניות פרטיות, תוך התעלמות מזכויות הקניין של בעלי האדמות, מדיני התכנון והבניה, משלטון החוק, מכללי מינהל תקין ומהזכות לשוויון בפני החוק.
עורך הדין עמיר פישר ציין בעתירה כי ההסכם שקיימה המדינה עם בני השבט עומד בניגוד לחוק, לכללי המשפט ולזכויות הקניין ולפיכך דינו להתבטל. "אין מדובר באי אכיפה, כתוצאה ממשאבים מוגבלים, אלא במדיניות אי אכיפה מאושרת, מוסכמת ומוצהרת. מה שהחל כמחדל אכיפה הפך עד מהרה לשותפות פעילה בהסגת גבול ובביצוע מעשים פליליים, כאשר המנהל הקים בעצמו עבור הפולשים מבנה ללא היתר על אדמה פרטית".
פישר הוסיף כי בשורה של פסיקות בג"ץ ואף מתגובות המדינה בעתירות שונות, עלה כי עבירות בניה בלתי חוקית שבוצעו תוך פלישה לקרקע פרטית הינן בראש סדר העדיפויות לאכיפה. לאור זאת על המדינה היה להעמיד את הריסת מבני מאחז זה בראש סדרי העדיפויות של רשויות האכיפה ולפעול לפתיחת תיקי פיקוח ולהוצאה ומימוש של צווי הריסה ביחס לכלל המבנים במאחז.
המנהל האזרחי מבקש לאשר לרשות הפלסטינית הקמת אתר להטמנת פסולת בלב שטח C אך לשימוש ערבי בלבד. מיקום האתר יהווה פגיעה בלתי נמנעת באקוויפר המזרחי ובנופים ייחודים של שמורת טבע מדברית
סמוך לצומת רימונים שבבנימין, מתכננת הרש"פ לפתוח אתר להטמנת פסולת, הנחשבת כשיטה הנחותה ביותר לסילוק פסולת, מאחר והיא גורמת לזיהום חמור של הקרקע ויוצרת נזקים בלתי הפיכים. באופן אבסורדי, הבנק הגרמני אמור לממן את הקמת האתר, בשעה ששיטת ההטמנה המזהמת, נאסרה לשימוש בכל רחבי גרמניה.
למרות שרוב הפסולת המיועדת מגיעה משטחי A ו- B, בחרה הרשות הפלשתינית להקים את האתר האמור דווקא בשטח C שהינו בשליטה ישראלית מלאה. המנהל האזרחי מתכונן להקצות עבור הרשות את השטח, וזאת על אף שהרשות הצהירה שהאתר המתוכנן ישמש אך ורק את האוכלוסייה הערבית.
גבולו הדרומי של האתר גובל בשמורת הטבע "נחל מכוך" המתאפיינת במסלע קרסטי מחלחל ומשמעות הדבר היא איום משמעותי על האקוויפר המזרחי המשמש לשאיבת מי שתייה. בשבועות האחרונים הגשנו למועצת התכנון של המנהל האזרחי התנגדות חריפה לקידום התכנית, לצד התנגדויות נוספות שהוגשו, בהן גם החברה להגנת הטבע המתריעה מפני הפגיעה הצפויה בנופיה הייחודיים של שמורת נחל מכוך, באתרים הארכיאולוגיים ובאוכלוסיית החי והצומח.
