תגית: רשויות החוק

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. למרות האכיפה המוצדקת, לא היססו במגזר הערבי להגיב באופן שדרש הקצאת כוחות אדירה, על מנת לגדוע את מוטיבציית הרשויות להמשיך באכיפת החוק 

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. מדובר היה במבנה בלתי חוקי בין שתי קומות שנבנה לפני כשלושים ושבע שנים בצומת קציר שבוואדי ערה ומאז היווה סמל לשימוש הציני שניתן לעשות בהליכי משפט. עשרות הליכים משפטיים נקטו בעליו של הבית לאורך השנים כשהם מתעתעים פעם אחר פעם במערכות האכיפה, ממתינים למבצע מתוכנן ומסכלים אותו בפנייה של הדקה השעים לבית המשפט, וחוזר חלילה.

סוף סוף, אחרי שלושים ושבע שנים, אין ספור דחיות (והתערבות שלנו…) הרסו רשויות האכיפה את המבנה. במבצע ההריסה עצמו השתתפו מאות רבות של שוטרים וכוחות הבטחה, ובימים שלאחריו 'בער' אזור וואדי ערה כולו – מוסדות החינוך והעסקים הושבתו, טכסי אבל וקבלת תנחומים בוימו, צירים נחסמו ואבנים הושלכו. קולות הזעקה ויללות הזעם של מנהיגי הציבור הערבי מספרים את הסיפור כולו. הם הרי יודעים היטב שההריסה הזו היתה מוצדקת מאין כמוה ושדבר אין לה עם אפליה או קיפוח, אבל הם גם יודעים שזו השיטה הטובה ביותר למנוע את המבצע הבא.

כשכל הריסה דורשת במהלכה ובימים שלאחריה הקצאת משאבי אכיפה בסדר גודל כזה ונצרבת בתודעה כטראומה כה גדולה לא פלא שלאף אחד אין מוטיבציית יתר ליזום עוד ועוד מבצעים כאלה. בעברית פשוטה קוראים לזה 'תג מחיר' והחשש ארוך השנים של הרשויות מלהתעמת עם הציבור הערבי ולאכוף עליו את ריבונותה של המדינה מוכיח שככל שמדובר בערביי ישראל ה'שיטה' הזו עובדת. מעניין אם כששרת המשפטים ביקשה להגדיר את 'תג מחיר' כפעילות טרור היא התכוונה גם לזה… כך או כך, העובדה שהבית נהרס והשמיים לא נפלו תעודד, כך יש לקוות, את הרשויות להמשיך ולפעול למימוש ריבונותה של המדינה ולאכוף את חוקיה.

"כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים במשך למעלה מ-33 שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף?" – כך תהה השופט ריבלין בדיון בעניין מבנה בלתי חוקי בצפון. מאז חלפה כשנה וחצי ועדיין הבית עומד על תילו

פנינו לאחרונה לגורמי אכיפת החוק, הן במחוז חיפה והן בפרקליטות, בדרישה לפעול ברוח הביקורת הנחרצת שהשמיע השופט אליעזר ריבלין בפסק הדין המורה למדינה להרוס בית בצומת קציר בצפון, אשר נבנה בניגוד לחוק לפני כ-34 שנים!

"ניתן היה לצפות כי לאור דברים כה ברורים וחד-משמעיים של בית המשפט העליון ימהרו רשויות האכיפה באזור, יממשו סוף-סוף את צו ההריסה השיפוטי המדובר וישימו בכך סוף, גם אם מאוחר, לביזיון של בית המשפט ושל שלטון החוק כולו", לשון המכתב.

במכתב מוזכר כי אין דרך להכשיר את המבנה משום שהאזור מיועד לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי.

אנחנו דורשים מהרשויות לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ולהרוס את המבנה העומד על תילו למעלה משנות דור באופן מתריס אשר שם ללעג ולקלס את שלטון החוק במדינת ישראל ואת בית המשפט העליון.

באחרונה אף נשלח מכתב ליוסף משלב, הממונה על מחוז הצפון המשרד הפנים, ובו בקשה להסבר על תגובתו בעניין, אשר מטילה את האחריות על אי-ביצוע צו ההריסה על המשטרה. במכתב מוזכר כי המשטרה אמורה רק לאבטח את מבצע ההריסה, ואילו האחריות על ביצוע המשימה מוטלת על משרד הפנים. אנחנו דורשים ממשלב ליישם את הצו, או לחילופין לדווח האם המשטרה מערימה קשיים בנושא אבטחת הפקחים.

יהודי שביתו בפקיעין שבגליל העליון הוצת בידי פורעים מקומיים ונשרף כליל, נדרש כעת להרוס את הבית או לשפצו – וזאת, מבלי שהמדינה הכירה במעשה כפעולה לאומנית המצדיקה פיצוי

אשר חזן, שרכש לפני כ-16 שנה בית בפקיעין שהיה בבעלות יהודית מדורי דורות, נדהם באחרונה לגלות כי המועצה המקומית דורשת ממנו להרוס את הבית שהוצת לפני כארבעה חודשים, או לשפצו בעלות של כ-300 אלף שקל, מאחר והוא מהווה סכנה בטיחותית.

המציתים לא נתפסו עד היום, ולדברי חזן המשטרה גם אינה עושה דבר בשביל ללכוד אותם, וזאת כדי לא לעורר את חמתם של התושבים הדרוזים במקום. חזן חושד כי ההצתה קשורה לבית תפילה דרוזי הנמצא בסמוך, אשר נכבדיו ניסו בעבר, ללא הצלחה, לפתותו למכור את המבנה על מנת להרחיב את המתחם. המשטרה מתעקשת להגדיר את השריפה כ"סכסוך שכנים" ולא כאירוע לאומני, מה שמונע מחזן מלקבל פיצויים ממס רכוש. 

אשר חזן, שבסך הכל רצה לגור בבית שהיה שנים ארוכות בבעלות יהודית, ולנהל יחסי שכנות טובים עם התושבים הדרוזים, נאלץ כעת להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית – מצד אחד מרחפת מעל המבנה סכנת הריסה, וכך יירד רכושו לטמיון, ומצד שני אין באפשרותו לממן שיפוץ כה יקר.

התגייסנו על מנת לעזור לאשר חזן, ופנינו לגורמים השונים כדי להביא לפתרון הבעיה. אנחנו דורשים מהמשטרה לחקור את ההצתה, ללכוד את הפושעים ולהעמידם לדין, ובמקביל להכיר בשריפה כאירוע לאומני לכל הדבר, וכך לאפשר לחזן פיצוי הולם על הנזק האדיר ועל עוגמת הנפש שנגרמה לו.

עברייני בניה מבצעים עבודות בניה ופיתוח בהיקפים עצומים, תוך השחתת שמורת הטבע הר מירון שבגליל העליון והכל ללא היתרים כדין ובאופן בלתי חוקי.

רכז צפון שלנו גילה לתדהמתו בסיור שגרתי, כי בשמורת הטבע הר מירון מתבצעות, על אדמות מדינה, עבודות בניה ופיתוח בהיקפים נרחבים והכל ללא היתרי בניה, ללא תוכניות מתאר ובניגוד לחוק. עבודות הבניה והפיתוח כוללות בניית בתי פאר, סלילת דרכים וכבישים, הכשרת קרקעות והכנת תשתיות שישמשו להמשך הפגיעה הנרחבת בחורש הטבעי בתחומי שמורת הטבע.

אם בכך לא די, הרי שעברייני הבניה אינם חסים אף על צמחיית השמורה, ומכניסים את עדריהם למרעה בתוך השמורה ובכך גורמים לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בצמחייה הטבעית.

על אף הפרת החוק החמורה, הרשויות האמונות על אכיפת החוק באזור אינן עושות דבר ומאפשרות, למעשה, לעבריינים לעשות במקום כבתוך שלהם.

עם גילוי הממצאים החמורים, פנינו לרשויות הרלוונטיות בדרישה כי יפעילו את סמכותם ע"פ החוק וינקטו בהליכי פיקוח ואכיפה ובכלל זה הוצאת צווי הריסה ומימושם המיידי וכן הגשת כתבי אישום כנגד כל המעורבים בעבודות הבניה והפיתוח ובהרס השמורה.