תגית: שחיתות

הגשנו תלונה למשרד החינוך בדרישה לחקור תקציבי ענק שנועדו לשמירה על מוסדות החינוך במועצות הבדואיות בנגב, למרות שבפועל אין במוסדות שמירה כלל. "מיליוני שקלים שנעלמים כנראה לטובת פרוטקשן ורעות אחרות"

שיגרנו תלונה חריפה לשר החינוך, רפי פרץ ולמנכ"ל המשרד שמואל אבוהב, בדרישה לחקור את העברתם של תקציבי ענק שנועדו לשמירה על מוסדות החינוך במועצות הבדואיות בנגב, למרות שבפועל במוסדות אלו אין שמירה כלל.

המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קאסום שבנגב משלמות לאורך השנים מיליוני שקלים מתקציבי משרד החינוך לשמירות והגנה על מוסדות החינוך שבתחומן, אבל במוסדות אלו כלל לא מתבצעת שמירה.

תחקיר שלנו שנחשף בשבועות האחרונים בערוץ 12 הוכיח, כי למרות תקציבי העתק, במוסדות אלו אין שמירה, לא במשך היום ואף לא בלילה. מה שמלמד כי על פניו כי המועצות מעבירות את התשלומים במלואם לטובת "פרוטקשין" לגורמים כאלו ואחרים וזאת בניגוד לדין, בחוסר תום לב תוך מעילה עצומה בתפקידם ובאמון הציבור.

התחקיר גילה, כי מועצת נווה מדבר השקיעה בשנת 2016 ובשנת 2017 כמעט 7 מיליון שקלים באבטחת לילה של מוסדות החינוך. בשנת 2018 טיפס הסכום ל-7 מיליון ו-200 אלף שקלים. במועצת אל קסום השקיעו בשנת 2016 בשמירת לילה יותר מ-9 מיליון שקלים, ובשנים 2017-2018 זינק הסכום ליותר מ-10 מיליון שקלים.

מעיון בתקציבי השמירה עולה כי כל בית ספר בתחום המועצה מקבל תקציב ממוצע של כ30,000 שקלים בחודש. תקציב עתק שלא נמצא לו דומה בכל מועצה אזורית אחרת באזור וזאת למרות שמלכתחילה בכלל לא נדרשת שמירה כזאת בבתי הספר.

בעקבות כך הגשנו למשרד החינוך תלונה בדרישה לפתוח בחקירה של המקרה ולנקוט בכל ההליכים הנדרשים כנגד המועצות ובעלי התפקידים שפעלו בניגוד לדין.

לא ייתכן שרשויות מקומיות משתמשות בכספי ציבור בתקציבי ענק לטובת תשלומי "פרוטקשיין" ורעות חולות אחרות. על משרד החינוך למנוע את הכאוס הזה ולעצור את הזרמת הכסף. בנוסף יש לברר עד תום להיכן הגיע הכסף, ולמצות את הדין עם ראשי המועצות ובעלי התפקידים שפעלו בניגוד לדין

הארץ המ(א)ובטחת • עתירה שהגשנו חשפה: המועצות הבדואיות בדרום מעבירות מדי שנה תקציבים מנופחים של מיליוני שקלים ל"אבטחת מוסדות חינוך" – כשבתי הספר כלל לא מאובטחים

מעקב משפטי סבוך שהובלנו והסתיים בבית המשפט, אילץ את המועצות הבדואיות בדרום לחשוף כי מדי שנה 'נעלמים' מיליוני שקלים המוגדרים כ"אבטחת מוסדות חינוך" – כאשר השמירה איננה מתרחשת בפועל, ולמעשה, הכסף עובר לידיים פרטיות כתשלום 'פרוטקשן' – דמי חסות. כך פרסם לראשונה יוסי מזרחי בכתבת תחקיר במהדורת חדשות 12.

אז לאיפה הולך הכסף? אחוז קטן מהמגזר הבדואי טוען לבעלות עתיקת יומין על מאות אלפי דונמים בדרום. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי פעמים רבות לאורך השנים, אך שטחים נרחבים המיועדים לבנייה בתוך תחומי היישובים הבדואים, נשארים שוממים במשך שנים רבות, מחשש לפגיעה פיזית מצד תובעי הבעלות.

בדיקה שלנו העלתה חשד, כי למרות שהמדינה איננה מכירה רשמית בטענות הבעלות, כאשר הרשויות המקומיות מעוניינות להקים מבני ציבור כגון בתי ספר, גני ילדים ומרפאות, הן עושות זאת על גבי שטחים של תביעות בעלות, תוך העברת סכומי כסף גדולים לטוען במסווה של "שירותי שמירה", וזאת על מנת למנוע מצב של פגיעה במבנים.

בעקבות החשד, דרשנו מהמועצות הבדואיות, את פירוט תקציב אבטחת מוסדות החינוך. לשם השוואת הנתונים, ביקשנו במקביל נתונים אלו גם מרשויות יהודיות באיזור עוטף עזה – המוגדר איזור סיכון.

מועצת נווה מדבר בה פועלים 21 בתי ספר, שילמה כ-6.8 מיליון שקלים בשנת 2016 וסכום דומה בשנת 2017. בשנת 2018 זינק הסכום ל7.3 מיליון שקלים.

המועצה האזורית אל קאסום, העבירה את הנתונים רק לאחר עתירת חופש מידע שהגישה כנגדה תנועת רגבים. במועצה זו פועלים 22 בתי ספר, ותקציב השמירה בתחומיה בשנת 2016 עמד על כ-9 מיליון שקלים, בשנת 2017 טיפס הסכום לכ-10.5 מיליון שקלים, ובשנת 2018 עלה הסכום ל-11.7 מיליון שקלים.

לשם ההשוואה, עלות השמירה במועצה אזורית מרחבים בשנת 2016, בה פועלים כ-10 בתי ספר, עמדה על כ-965 אלף שקלים בלבד, ובסכום דומה גם בשנת 2017.

במועצה האזורית בני שמעון, בה מאובטחים שבעה בתי ספר, עמד תקציב השמירה בשנת 2016 על 690 אלף שקלים בלבד, ובשנת 2017 על 665 אלף שקלים בלבד.

משרד החינוך, איננו מתקצב את אבטחת מוסדות החינוך ברשויות המקומיות, אלא משטרת ישראל. משטרת ישראל מצידה הבהירה כי במועצות נווה מדבר ואל קאסום, כלל אין תקני אבטחה במימון המשרד לבטחון פנים. עוד עלה מתשובת המשטרה, כי השתתפותה בתקני האבטחה במוסדות החינוך בעיירות הבדואיות הוותיקות חורה ולקיה עומדת על מאות אלפי שקלים בשנה, וכי בכל מקרה – לא מדובר בסכומי העתק ששולמו בנווה מדבר ובאל קאסום.

אלא שבכך, לא תמה הסאגה. ביקורים בבתי הספר של נווה מדבר ואל קאסום העלו, כי כלל לא קיימת שמירה במוסדות, השערים פתוחים לרווחה ואפשר להכנס ולצאת באופן חופשי לחלוטין.

חישוב פשוט מעלה, כי תקציב השמירה הממוצע בכל מוסד כזה, הינו כ-30000 בחודש, בין אם יש בו 1000 תלמידים ובין יש בו 80 תלמידים. גורמים במועצות טענו כי הכסף משמש ל"שמירת לילה", אלא שהגדרה זו קיימת רק בפנימיות.

הממצאים הללו מאששים את ההנחה, כי המועצות מעבירות "פרוטקשן פנימי" לאותם תושבים שטוענים לבעלות על הקרקעות שעליהן נבנו בתי הספר. המסמכים הרשמיים של המועצות לא עונות על השאלה לאיפה זורם כל הכסף הזה, אבל מלמדים מעבר לכל ספק שיש פה שחיתות ותקציבים מנופחים באופן חסר תקדים.

מועצת אל קאסום השביתה אלפי תלמידים ועתרה נגד משרד החינוך בטענה לאפליה תקציבית. תשובת המדינה לבית המשפט חושפת אי סדרים חמורים ממנה עולה חשש למעילה בעשרות מיליוני ש"ח בשנה – על חשבון הילדים. תנועת רגבים: נדרשת חקירה ביחידה 433

מועצת אל קאסום השביתה את פתיחת שנת הלימודים ברחבי המועצה, בה לומדים כ-17,000 תלמידים, בטענה כי משרד החינוך מונע ממנה תקציבים, וניהלה קמפיין חריף נגד המדינה בטענות לאפליה וגזענות, אלא שכעת מתברר כי משרד החינוך עצר העברות תקציביות למועצה בעקבות ביקורת של החשב הכללי במשרד האוצר ממנה עולה חשש לאי סדרים כספיים בהיקף של עשרות מליונים.

על פי הסכם עם המדינה, מועצת אל קאסום והמועצה הבדואית השכנה, נווה מדבר, מעניקות שירותי חינוך לעשרות אלפי ילדים המתגוררים בפזורה הבדואית הבלתי חוקית, ולשם כך מקבלות תקציבי עתק לחינוך, לצד תקציב של כ-120 מיליון שקלים בשנה, לכל מועצה, עבור הסעת התלמידים מהפזורה לבתי הספר.

מועצת אל קאסום עתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד משרד החינוך, והובילה קמפיין ציבורי הטוען לאפליה וגזענות. אלא שמתשובת המדינה לעתירה, הסבירה המדינה כי השהתה תקציבים נוספים לאחר שחשפה אי סדרים תקציביים חמורים בהתנהלות המועצה בסכומים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, מתקציבי החינוך, מתקציב הבינוי לבתי הספר, על חשבון תקציב ההסעות, ולצד שימוש בחשבוניות מזויפות.

על פי נתוני החשבות, ישנו כ-%20 רווח למועצה מהיקף הסעות שלא בוצעו בפועל, קרי כ-20 מיליון ש"ח מהקופה הציבורית. "במהלך השנה שעברה בוצעה בקרה מטעם משרד החינוך על מערך ההיסעים והחינוך בכללותו במועצה האזורית אל-קסום והתגלו ליקויים חמורים הכוללים: תשלום על הסעות שלא התבצעו בפועל, העלאת מספר נוסעים חורג באופן משמעותי לטובת יצירת רווח מההיסעים, היעדר מלווים בהיסעי החינוך המיוחד על אף שתוקצבו", נכתב בתגובת המדינה.

בתקציב החינוך בלתי פורמלי בהיקף של 3 מיליון ₪ בשנה לטובת פעילויות, לילדי הפזורה, נוצלו בתשע"ז כ-480 אלף ₪ בלבד. המדינה מציינת כי "בקרה שנעשתה על תקציב זה חשפה ליקויים חמורים בשימוש בכסף. ב-60 גנים מתוך 85 שנבדקו ליקויים חמורים בהתנהלות הגנים בשל היעדר תלמידים וסייעות שניות שתוקצבו, אך לא היו בפועל -פער המוערך ב-2 מיליון ₪ מהקופה הציבורית".

גם בסעיף הבינוי בו ניתנו למועצה הרשאות בנייה על סך 170 מיליון ₪ – כמאה מיליון ₪ לא בוצעו. בתחום החינוך הפורמלי – נמצאה התנהלות בלתי תקינה בשווי של 600 אלף ₪. בעיות נוספות נמצאו בשעות התוספתיות שניתנו. בבתי הספר בהם אין ניהול עצמי ובגני הילדים מציינת המדינה על תופעת גניבת חשמל מהגנרטורים שמוצבים במוסדות החינוך.

בסופו של דבר, בעקבות העתירה והשבתת מערכת החינוך, הגיעה המדינה עם המועצה לסיכום ביניים לפיו המדינה תעביר כעת תקציב נוסף של 7 מיליון שקלים, במהלך השנה הקרובה, לצד משא ומתן על יתר התקצוב שהושהה.

מתגובת המדינה עולה חשש כי מדובר כאן בקצה קרחון של תעשייה שלמה של גניבת כספי ציבור והעברתם למקורבים, תוך שימוש ציני ברווחת התלמידים, בדרישה לסחטנות של כספים נוספים. שחיתות כה חמורה בכל רשות מקומית אחרת, היתה מרעידה את אמות הסיפים. נדרשת חקירה מקיפה ביחידה למניעת פשיעה כלכלית 433.

בעזות מצח בלתי רגילה, מועצת אל קאסום ניהלה קמפיין הכפשה שיקרי, על גבם של התלמידים. המדינה היתה צריכה להגיב ולחשוף את התמונה האמיתית בזמן אמת.