כבר שנים אנחנו מלווים את מחצבת בית פג'אר בגוש עציון ואת מחצבת טריפי במזרח בנימין ונתקלים לא פעם בצפצוף עיקש על החוק, אך מה קורה כשרשויות המדינה מצפצפות על החוקים?



בשתיים מהמחצבות הפיראטיות שאנו מלווים בשנים האחרונות נתקלנו לא פעם בצפצוף הרשויות על צווי בית המשפט ופסקי הדין שניתנו להם. במחצבת בית פג'אר שבגוש עציון למשל, המחצבה הפיראטית הגדולה בארץ. עבר עשור מאז שהמדינה התחייבה לפעול לעצירת החציבה הפיראטית ועל אף שניתן פסק דין מפורש להפסקת הפעילות והשבת האכיפה, שום אכיפה ממשית לא נעשתה בשטח ובכל העת עברייני המחצבה המשיכו עסקים כרגיל, שלא לומר בקצב מוגבר.

מחצבת בית פג'אר

גם במחצבת טריפי שבבנימין, זו שבבעלות המולטי מיליונר הפלסטיני מוסטפה טריפי, מסתתר סיפור מסריח. למרות שהיא נמצאת בשטחה של הרשות הפלסטינית, המנהל האזרחי דאג לה לדרכי גישה וחיבור לציר המרכזי שיוביל את המשאיות והכלים הכבדים אל עבר יעדי החלוקה. בעתירה שהגשנו על כך, המנהל האזרחי הודה שהחיבור נעשה ללא היתר ותכניות, אך נטען כי הוא ב"תהליכי הסדרה".

לשביל המחבר בין המחצבה לכביש, שעובר בשטח C נמצא פתרון משפטי אחר. על אף שבג"ץ התנה את השימוש של טריפי בדרך זו רק אם לא תפלוש לשטחים פרטיים ולא תיחסם לתנועת כלל הציבור, בסיור שערך רכז השטח שלנו הוא נתקל בשער ברזל עם שילוט בעברית ומספר טלפון ומעליו מצלמות. כשהתקשר למספר והציג עצמו כמטייל באזור התשובה של איש טריפי הייתה ברורה- "רק מי ששייך למחצבה נכנס".

אבל פליטת פה אחת הייתה מספיקה להעלות חשד לניגוד עניינים בכל הנוגע לנעשה במחצבת טריפי. בדיון שנערך בוועדת המשנה להתנגדויות במועצת התכנון העליונה ליו"ש, נציג המנהל האזרחי פלט ברגע של חוסר תשומת לב כי המחצבה משרתת בסופו של דבר את ישראל וטריפי מוכר את כל החומר היוצא ממנה לישראל.ולנו יש רק שאלה אחת – אם רשויות המדינה עוברות בעצמן על חוקי המדינה, איך ניתן לצפות מהאזרחים לשמור עליהם?

עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שהמנהל האזרחי סירב לספק מענה על היקף חיבורי החשמל שמבצעת לכאורה 'חברת חשמל מזרח ירושלים' הכפופה לחוק הישראלי, המחברת לרשת אלפי מבנים פלסטיניים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון

עשרות אלפי מבנים לא חוקיים הוקמו בעשור האחרון בשטחי C ביהודה ושומרון – רובם ככולם מחוברים לרשת החשמל של 'חברת החשמל מזרח ירושלים', חברה ישראלית המפוקחת על ידי הרשות לשירותים ציבוריים, ומלבד חברת החשמל לישראל, היא החברה היחידה בישראל המחזיקה ברישיון לניהול מערכת להולכה או לחלוקה של חשמל ברחבי הארץ.

כדי לעמוד על היקפי התופעה, פנינו בחודש אוגוסט האחרון למנהל האזרחי בבקשת חופש מידע. הבקשה התמקדה בחיבורי חשמל של מבנים בלתי חוקיים שבנו ערבים ללא היתר, במרחק של מטרים בודדים משער הכניסה ליישוב אפרת בגוש עציון, והתיעוד מלמד כי הם מחוברים לרשת 'חברת החשמל מזרח ירושלים'.

ביקשנו להבין כיצד 'חברת החשמל מזרח ירושלים' קיבלה אישור לחבר את המבנים הבלתי חוקיים לחשמל ולהציב במקום עמודי חשמל ללא תכנית מאושרת, האם קיימות במקום תכניות חשמל מאושרות, ולחילופין האם למבנים בלתי חוקיים אלו יש היתרי בניה או פטור מהיתרי בניה?

המנהל האזרחי נמנע מלחשוף את המידע, ולאחר דרישה נוספת למידע, השיבו כי "עובדים נמרצות על גיבוש מענה לפניה", וכי "מדובר בדברים ישנים שדורשים בדיקה מעמיקה בארכיונים". אלא שחיבורי החשמל עליהם הוגשה הפניה בוצעו רק מספר חודשים קודם לכן, ולכן הטענה על "חיפוש בארכיונים" איננה סבירה.

חיבורי חשמל בלתי חוקיים

לאחר חודשים שחלפו מאז התשובה התמוהה, בהם לא התקבל כל מענה ענייני מהמנהל האזרחי לבקשת חוק חופש המידע, הגשנו לבית המשפט עתירת חופש מידע בכדי שיחייב את המנהל לספק תשובות מספקות למחדל המנוהל.

מעבר לסכנות הבטיחותיות הנלוות לחיבורי חשמל בלתי מורשים ללא כל פיקוח, המהלך הזה מהווה קיבוע של הבניה הבלתי חוקית במרחב. לא מתקבל על הדעת שחברה הכפופה לחוק ולדין הישראלי, תבצע חיבורי חשמל פיראטיים למבנים שנבנו ללא היתר. יתירה מכך, בזמן שממשלת ישראל הכריזה על ניהול המערכה על שטחי C, לא ייתכן שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, והתופעה הזו הולכת ומתרחבת.

ראש המנהל האזרחי במהלך דיון בוועדת חוץ וביטחון: הרשות הפלסטינית מפעילה מאות אנשים לרישום מקרקעין ביהודה ושומרון – כולל באזורים הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה, כאשר במנהל האזרחי ישנם רק כ-20 תקנים העוסקים בסוגיה זו.

את הדברים אמר עליאן במהלך דיון המתקיים הבוקר (שני) בוועדת משנה של חוץ וביטחון בראשות חבר הכנסת גדעון סער, אותו יזמו חברי הכנסת עוזי דיין, משה ארבל, יצחק פינדרוס ובצלאל סמוטריץ.

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, צבי האוזר שנכח בדיון הגיב בחריפות ואמר: "זוהי פרצופה של מדינת ישראל, שבמשך שנים מדברת על "המערכה על שטחי c" אך בפועל מעסיקה רק אנשים בודדים תוך ידיעה שהרשות מנהלת מירוץ לתפיסת הקרקע ורישומה, ומעסיקה לשם כך כ-600 עובדים".

נתוני המנהל האזרחי משקפים כי ממשלת ישראל מתנהלת בכשל ארגוני ומוסרי כאחד. הסדר מקרקעין ורישומן, זוהי פעולה מורכבת השייכת לריבון. מעבר לעובדה שהרשות הפלסטינית עושה בשטחי c כבתוך שלה, בלי תגובה ישראלית משמעותית, הרי שחוסר המעש המביש של מדינת ישראל לרישום מקרקעין ביהודה ושומרון, מהווה גם כשל מוסרי, כשהמדינה אומרת בעצם, איני הריבון בשטח.

כזכור, במהלך 2019 חשפה רגבים מסמך פנימי של המנהל המלמד, כי החל משנת 2015 הרשות הפלסטינית מבצעת בניגוד לדין רישום והסדר מקרקעין בשטחי C ביהודה ושומרון, אשר על פי הסכמי אוסלו נמצאים בריבונות ישראל. הרשות הפלסטינית מבצעת הליכי בדיקת בעלות ורושמת בפנקסי הרישום את הבעלויות כביכול על הקרקע, ומגדירה גושים וחלקות גם בשטחי יישובים ישראלים ביו"ש.

בדו"ח שהופץ בחודש יוני 2017, מתואר כי "מדובר בתופעה הנפרסת על אלפי דונמים" וכי התהליך "מובל על ידי משרד המשפטים הפלסטיני ובייחוד על ידי רשות הקרקעות בניהולו נדים אל ברהאמי, במימון אשר מתקבל מתקציבים של מדינות אירופאיות שונות".

בעקבות הצהרות ראש ממשלת הרשות הפלסטינית מוחמד שתאייה על החרפת צעדי ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C, שיגרנו פניה דחופה לראש הממשלה נתניהו ולקבינט הביטחוני לטרפד בתגובה בניה פלסטינית בשטחי הרשות הפלסטינית

פנינו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשרי הקבינט המדיני בטחוני, בפניה דחופה לגבש תגובה ישראלית לצעדי הרשות הפלסטינית בשטחי C. בריאיון שנתן אמש ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד שתאייה, הצהיר שתאייה על סדרת מהלכים שמטרתם להגביר את מאמצי ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C, אשר נמצאים תחת אחריות ישראלית מלאה.

"אני מפציר בכל האזרחים להתנהג בשטחי C כאילו כל סנטימטר בהם הוא שלנו", אמר שתאייה. "אין דבר שמונע ממנו לזרוע בשטחי C, אין דבר שמונע ממנו להציב קראווילות בשטחי C, ואין דבר שמונע ממנו לשתול עצים בשטטחי C, ולכן עלינו לפקוד ולהביע נוכחות באזורים אלו. לאור הקיפאון המדיני, עלינו לחזק את עמידתם של אנשינו בשטח".

שתאייה ציין כי ישנה יחידה וצוות מיוחד במשרדו, בשם "צוות שטח C", שמשימתו היא להכין תכניות, לייצר אפשרויות ולנתב את ההשקעה מהמדינות התומכות כספית ברשות הפלסטינית, וזאת "לטובת פרוייקטים שיחזקו את אנשינו ואת הנוכחות שלנו בשטחי C".

בהמשך להצהרות שתאייה, נערכים ראשי הרשויות המקומיות הערביות בשטחי C להכין תוכניות מתאר ליישובים בתחומם, ללא הבחנה בין שטחים הנמצאים באחריות אזרחית וביטחונית ישראלית או פלשתינית, או בשטחים ציבוריים פתוחים.

מאיר דויטש, מנכ"ל התנועה פירט במכתבו לראש הממשלה ולחברי הקבינט, את פעולות הרשות הפלסטינית לביטול חד צדדי של חלקים נרחבים מהסכמי אוסלו, ובדגש את הפעילות האינטנסיבית של הרשות בשטחי C בכל הקשור לשליטה על הקרקע, וקרא לממשלת ישראל להטיל בתגובת מראה, שורת סנקציות שיבלמו וימנעו את תכניות הבניה של הרשות הפלסטינית, כולל בשטחי A ו-B – הנמצאים תחת שליטת הרשות הפלסטינית.

"פעילותה של הרשות נועדה לקבוע עובדות בשטח, להשתלט על השטחים הפתוחים ביו"ש תוך ניצול התנהלותה המרוסנת של מדינת ישראל באזור, ולצמצם את מרחב התמרון העתידי של מדינת ישראל במסגרת הסכמים עתידיים, ככל שיהיו. יש להתייחס בחומרה לפעולות אלו הכרוכות בהשלכות קריטיות על מדיניות החוץ והביטחון של מדינת ישראל", כתב דויטש.

"לאור פעילות חד צדדית זו אנו קוראים לממשלת ישראל ולקבינט הבטחוני-מדיני לבחון בדחיפות את אופן פעילותה של מדינת ישראל ביהודה ושומרון, תוך מניעת כל פעילות תכנון ובניה של הרשות בשטחי A, B, ו-C. זאת על מנת לעצור את ההשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו"ש ואת החנק אשר השתלטות זו גוזרת על חלק ניכר מההתיישבות הישראלית במרחב", הוסיף דויטש.

אנחנו קוראים לשרי הקבינט לבחון את מדיניותה הכלכלית של מדינת ישראל כלפי הרשות, לרבות הטלת סנקציות כלכליות חריפות ומשמעותיות אשר יבהירו כי מדינת ישראל לא תשלים עם פעולות חד צדדיות הננקטות על ידי הרשות.