תגית: שטח C

ברשות הפלסטינית מתנים הקמת אתרים לסילוק פסולת ולטיהור שפכים בכך שלא ישרתו ישובים ישראלים – במנהל האזרחי לא פוסלים את ההתניה על הסף

שיגרנו באחרונה מכתב לשר הביטחון אהוד ברק, למפקד פיקוד המרכז האלוף ניצן אלון ולראש המנהל האזרחי תת אלוף מוטי אלמוז בדרישה שלא לאפשר הקמתם של אתרים לסילוק פסולת ולטיהור שפכים ביהודה ושומרון, אם אלה לא ישרתו גם את היישובים הישראלים באזור.

גילינו כי הרשות הפלסטינית, בשיתוף ארגונים בינלאומיים, מתכננים הקמתם של שני אתרים לסילוק פסולת (סמוך לצומת רימונים שבבנימין, וליד הישוב מעלה עמוס שבגוש עציון) וכן שני מכונים לטיהור שפכים (במרחב נחל מודיעים שבבנימין, ומערבית לשכם שבשומרון) – כל זאת תוך הצבת תנאי מפורש שאתרים אלה לא ישמשו את היישובים הישראלים הנמצאים באזור. יצוין כי מדובר באתרים שצפויים לקום בשטחי C, הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

במכתב מודגש כי מדובר בדרישה גזענית, אשר תפגע קשות באיכות הסביבה ותביא לבזבוז כספים ומשאבים.
אנחנו דורשים משר הביטחון ומגורמי הצבא הבכירים שלא לשתף פעולה בשום צורה עם תנאים גזעניים שכאלה שייפגעו באוכלוסייה הישראלית ובאיכות הסביבה, וכן שלא לקדם את ארבעת הפרויקטים הללו – כמו גם פרויקטים אחרים שבהם תוצב דרישה דומה – כל עוד התנאי הגזעני והמקומם לא יוסר.

בעוד בעניין מגרון וגבעת האולפנה מפגינה המדינה נחישות יוצאת דופן – בעשרות מקרים בהם מעבדים פלסטינים בעזרת כלים הנדסיים כבדים אדמות ברחבי יו"ש בניגוד לחוק וללא היתר, מגלות רשויות האכיפה אוזלת יד מחפירה

בעתירה שהגשנו בימים אלה לבית המשפט הגבוה לצדק, ביקשנו להוציא צו על תנאי המחייב את שר הביטחון, את מפקד פיקוד המרכז ואת ראש המנהל האזרחי ביהודה ובשומרון לנמק מדוע אינם פועלים למיגור תופעת העיבוד הפלסטיני הפיראטי של עשרות שטחי אדמה ביהודה, בבנימין ובשומרון. במקביל מבקשת התנועה משופטי בג"צ להוציא צו ביניים שיורה לרשויות האכיפה לפעול לאלתר לעצירת העבודות.

"בכל רחבי יהודה ושומרון, באתרים שונים ובפיזור גדול, מתבצעות עבודות הנדסיות בקנה מידה ענק, ללא היתר, באמצעות כלי הנדסה כבדים, המכשירות קרקע טרשית שלא עובדה מעולם (או קרקע שעובדה חלקית ובאופן מוגבל) לשמש כקרקע חקלאית לכל דבר ועניין – בעוד המשיבים אינם עושים דבר בכדי למגר את הפעילות הנ"ל, המבוצעת בניגוד לחוק", לשון העתירה.

לעתירה צירפנו לא פחות משישה עשר מקרים בהם גילו פקחים של התנועה עיבוד קרקעות פלסטיני בלתי חוקי. מדובר בשטחים הנמצאים בבעלות המדינה או בבעלות פרטית בשטחי C (בהם אחריות ישראלית מלאה). באותם אזורים משתלטים הפלסטינים על קרקעות אשר לאחר עיבודן נוצר רצף עם שטחי חקלאות הצמודים להן. לצורך הפרויקט משתמשים העבריינים בכלים הנדסיים כבדים בעלות של מילוני שקלים, אשר ממומנים על ידי הרשות הפלסטינית וכן בידי גורמים זרים בעלי עניין.

בעתירה נטען כי מדובר בבעיה חמורה, בכמה מישורים. במישור המדיני – קובעים הפלסטינים עובדות בשטח, אשר בעתיד ישרתו את מטרותיהם להקמת מדינה באופן חד צדדי. במישור המשפטי – העבריינים עלולים לקבל בעתיד "חזקה" על הקרקע הגזולה, והשבת הגלגל אחורה תיהפך למעשה לכמעט בלתי אפשרית. במישור הביטחוני – העבודות, המתרסים והטראסות, מהווים סכנה ביטחונית, מאחר והם עלולים להקל על ביצוע פיגועים בצירי התנועה, יצירת דרכי מילוט וכו'. ובמישור הסביבתי – העבודות נעשות תוך פגיעה קשה והרסנית באיכות הסביבה ובנוף. במהלך השנים האחרונות ניהלנו תכתובת ענפה עם רשויות האכיפה, בדרישה לפעול כנגד הפלסטינים העבריינים. אולם, כמצוין בעתירה לבג"צ, הרשויות השתהו במתן התגובות, וכשאלו כבר הגיעו – הן היו לקוניות ומלאות סתירות פנימיות.

בשורה התחתונה, המדינה, בהחלטה מודעת ככל הנראה, מעלימה עין מהתופעה המדאיגה והחמורה, ובכך מעבירה מסר מסוכן בכל הנוגע למעמדו של שלטון החוק ביהודה ובשומרון, ככל שהוא נוגע לאוכלוסייה הפלסטינית.

לאחר פניה שלנו למנהל האזרחי טיפל המנהל בהר האשפה הבלתי חוקי סמוך לכפר סילוואד שבבנימין, למרות זאת מצאו הפלסטינים דרך חדשה לזהם את האוויר באזור – שריפת פסולת

במשך שנים פעלנו להביא לסגירתו של אתר שפיכת פסולת, סמוך לכביש 60 צפונית לעפרה שבבנימין. מדובר במתחם הנמצא בשטח C (שליטה ישראלית מלאה) בו אגרו הפלסטינים כמויות אדירות של אשפה מסוגים שונים. כתוצאה מכך נוצר במקום הר שהתנשא לגובה רב.

במכתביה לרשויות האכיפה ציינו כי בנוסף להפרת החוק, יש בעצם קיום האתר פגיעה אנושה באיכות הסביבה – בקרקע ובאוויר.

לאחר חילופי מכתבים, שנמשכו כאמור זמן רב, הבטיח המינהל האזרחי ביו"ש לפעול לסגירת אתר סילוק האשפה ולשקם את הנוף בסביבה. האתר אכן נסגר ועבודות השיקום החלו, אולם לאחרונה גילינו כי הפלסטינים החלו לשרוף אשפה באתר סמוך – הפעם בשטח B, הנמצא בשליטה אזרחית של הרשות. בפנייה לרשויות הודגש כי חרף העובדה שהאתר המזהם נמצא בשטח פלסטיני – מאחר והפגיעה חורגת מהאזור המצומצם ומגיעה גם לאזורי C, אזי חלה חובה על המדינה לפעול לעצירת המפגע.