תגית: תנועת רגבים

בעקבות עתירה שהגשנו לבג"ץ, חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת נאלץ לפנות את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת – בתוך בניין בלתי חוקי באום אל פאחם שבית המשפט הורה על הריסתו. אנו תמהים שחבר הכנסת לא החזיר מיוזמתו את הכספים שקיבל שלא כדין

חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, פינה בחודשים האחרונים את הלשכה הפרלמנטרית ששכר במימון הכנסת בעיר אום אל פאחם, זאת בעקבות פניות מצד תנועת רגבים כי הלשכה פועלת במבנה בלתי חוקי שבית המשפט הוציא כנגד צו הריסה, ואף אסר על המשך השימוש במבנה.

על פי תקנות הכנסת, זכאים הח"כים כי הכנסת תממן עבורם לשכה פרלמנטרית שתשמש אותם בימי העבודה שמחוץ למשכן ולטובת הקשר עם הבוחרים. הטבה זו, בשווי של עשרות אלפי שקלים בשנה, מומשה בשנת 2016 על ידי כ-30 חברי כנסת מכל הסיעות, אלא שלפני כשנה התברר לתנועת רגבים כי לשכתו של ג'בארין ממוקמת במבנה שבית המשפט הורה על הריסתו כבר בשנת 2012. בהתאם לתקנות אלו, חברי הכנסת נדרשים לחתום על תצהיר כי אכן קיים היתר לנהל במקום האמור משרד.

בשנה האחרונה פנינו מספר פעמים ליו"ר הכנסת וליועמ"ש הכנסת, בדרישה להפסיק את מימון הכנסת ללשכה במבנה זה, ולדאוג כי לשכתו של ג'בארין תפעל במקום התואם את החוק. העתירה לבג"ץ הוגשה לאחר שהפניות החוזרות ונשנות לא נענו כפי דרישות החוק, ובשנת 2017 אף החלה הכנסת לשלם תוספת של יותר מ-10 אחוזים משכר הדירה החודשי ששילמה בשנת 2016 על לשכתו של ג'בארין.

יו"ר הכנסת העביר את הטיפול לועדת האתיקה, שהבהירה לג'בארין כי עליו לפנות את הלשכה, אולם קבעה כי אינו צריך להחזיר את דמי השכירות לקופת הכנסת.

בפסק הדין שניתן היום בבג"ץ קבע הרכב השופטים פוגלמן, סולברג ומינץ, כי העתירה השיגה את מטרתה בכך שהופסק השימוש הפרלמנטרי במבנה הבלתי חוקי. עם זאת, דחה בג"ץ את בקשתנו כי חבר הכנסת ג'בארין ישיב את דמי השכירות שמימנה הכנסת שלא על פי דין.

מימון לשכה רשמית מכספי הכנסת במבנה בלתי חוקי הינו מעשה בלתי סביר, המעודד בכסף של ממש, עבריינות בניה, ומדובר במציאות שאין לקבלה. אין מדובר בכספי ציבור "סתם", אלא בכספיה של כנסת ישראל המפרנסת את בעלי המבנה. לא ייתכן שהרשות המחוקקת תממן הפרה כה בוטה של חוקיה עצמה. צר לנו שבית המשפט לא מצא לנכון לחייב את השבת הכספים שניתנו שלא כדין, ואנו תמהים על חבר הכנסת ג'בארין, שלא מצא לנכון לעשות זאת מיוזמתו.

בגזר הדין בפרשת 'אל עראקיב', נגזרו עשרה חודשי מאסר על ראש פעילי הכפר הבלתי חוקי שהוקם יותר ממאה פעמים תוך פלישה לאדמות המדינה. "קומץ קיצוני פגע בקידום תכניות לכלל תושבי הנגב" 

בית משפט השלום בבאר שבע גזר אתמול (ראשון) עשרה חודשי מאסר על השייח סייאח אבו אמדעם (סייאח אל טורי), הפעיל המרכזי בבניית הכפר הבלתי חוקי 'אל עראקיב' על אדמות מדינה ליד צומת להבים.

בנוסף לעונש המאסר, הורשע אבו אמדעם ב-19 עבירות של הסגת גבול, 19 עבירות של כניסה למקרקעי ציבור שלא כדין ועבירה של הפרת הוראה חוקית. בנוסף לעונש המאסר, בית המשפט גזר על אבו אמדעם חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 36 אלף שקל.

אל עראקיב הוא כפר בדואי לא חוקי שהוקם בסביבות 1999 על אדמות מדינה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע. אנשי משפחת אל-עוקבי מהעיירה רהט, פלשו לאדמות המדינה יותר ממאה פעמים (!), ובכל פעם בנו במקום מבנים שונים, בטענה כי אדמות אלו היו שייכות למשפחתם במשך דורות רבים. לטענתם, הם פונו מהאזור לאחר מלחמת השחרור על ידי צה"ל, תוך הבטחה שהפינוי הוא זמני בלבד.

במאבק מתוקשר, אלים וקולני אותו ייצאו ארגוני השמאל לתקשורת הבינלאומית, הפך אל-עראקיב למותג המסמל את מאבקם העיקש "וההרואי" של הבדואים להיצמד בכל מחיר לאדמה שעליה הם יושבים מאות בשנים, כביכול.

בשנת 2015 חתם בית המשפט העליון את ההליך המשפטי שנמשך כעשור, בו דרשו הבדואים להכיר בבעלותם על הקרקע, בהסתמך על חוות דעת משפטיות שהגיש פעיל השמאל הקיצוני, פרופסור אורן יפתחאל. השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ואסתר חיות שדחו את הערעור, לא חסכו במילות הביקורת על טיבן ואמינותן של הראיות כביכול שהציג יפתחאל, והציגו עירום ועריה את "חוות דעת המומחה" שהגיש.

כמי שמלווים את תיק אל עראקיב במשך שנים ארוכות, אנו מברכים על הנחישות שגילה בית המשפט בגזר הדין:

אל עראקיב הפך לסמל מלחמת ההתשה המשפטית שמנהלים ארגוני השמאל ואחוזים בודדים מכלל הבדואים כנגד מדינת ישראל, מלחמה המונעת במשך שנים ארוכות את קידומן של תכניות לאומיות לפיתוח הנגב לרווחת כלל תושביו. שבויי המערכה הזו הם תושבי הנגב כולו, ובראשם מרבית האוכלוסיה הבדואית המוחלשת שכלל אינם צד בסכסוך.

הרשעת אל טורי מצטרפת לקביעות הנחרצות של בית המשפט העליון בפרשיית אל-עראקיב, אך אסור שהדבר יישאר בגדר הצלחה משפטית מקומית. פסק הדין חייב להוות זרז לקידום ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב תוך רישום הבעלות בקרקעות אלו על שם בעליהן החוקיים, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולא בהתאם לנראטיב הבדואי. בכך ניתן יהיה להסיר מעל סדר היום את סוגיית הבעלות באדמות הנגב, ולאפשר את קידום הליכי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרווחת הנגב ומדינת ישראל כולה.

בשנתיים האחרונות מוקמת רשת מאחזים בדואים באיזור רחובות-גדרה תוך פלישה לאדמות של חקלאים יהודים ובניית מתחמי מגורים מתחת לחממות. איש קש שנשלח מטעמנו 'לרכוש' קרקע מראש הרשת, תיעד במצלמה נסתרת את הפעילות, הכוללת לכאורה גם העלמת מס שיטתית

מעקב ממושך שניהלנו בשנתיים האחרונות, מעלה תמונת מצב של רשת מאחזים בלתי חוקיים שמקימים ערבים ובדואים, תוך השתלטות אגרסיבית על קרקעות פרטיות של חקלאים יהודיים באיזור גדרה, רחובות, בסיס תל נוף והמושבים הסמוכים.

בראש התופעה עומד לכאורה אברהים אבו עסא, איש עסקים בדואי מאיזור הדרום, שעבר לפני כעשור לאזור גדרה בה רכש נחלה. המעקב שניהלנו תוך תיעוד נסתר באמצעות איש קש, מלמד על שיטת הפעולה בה נקטו אבו עסא וגורמים נוספים.

איזור גדרה רווי באדמות בבעלות פרטית של חקלאים יהודיים, שרובן נרכשו בשנים שקדמו להקמת המדינה. כיום נמצאות חלקות אלו, בבעלות 'מושע', המשותפת ליורשים רבים, לעיתים עשרות בכל חלקה. חלקות אלו לא עברו פרצלציה פנימית, ומבחינה קניינית, כל גרגר אדמה בשטח נמצא בבעלות משותפת של כלל הבעלים.

על פי התיעוד ומסמכים שונים, אבו עסא נוהג לרכוש שברירי חלקה מידי אחד מהיורשים, ובכך מכניס דריסת רגל חוקית בקרקע. בשלב הבא, אנשיו מגדרים חלק מהחלקה המשותפת, ללא הסכמתם הנדרשת של כלל השותפים בשטח, ובכך קובע בפועל את השטח שאותו הוא דורש מכלל השותפות. לאחר הרכישה הרשמית, צצים באיזורים המגודרים בקפידה, חממות המשמשות למראית עין כמיועדות לחקלאות, אך בפועל אלו רובם הוסבו עד מהרה למתחמי מגורים. גידור השטחים והקמת הסככות בתוכן נעשות אף הן תוך חריגה מהמותר בחוק.

התיעוד מעלה שורה ארוכה של שימושים בלתי חקלאיים בעליל בחלקות נוספות באיזור נרכשו בדרך דומה ונמכרו לבני מיעוטים: מבנים יבילים למגורים המוסווים לעת עתה מתחת לחממות, קולטים סולאריים המשמשים להפקת חשמל, צלחות לקליטת שידורי לווין, מתחם בילוי ואפילו בריכות שחיה.

במתחם הראשי בו מחזיק אבו עסא עצמו, פועל עסק משגשג בשם 'חוויה בגבעה" – הכולל קטיף עצמי של תותים, פינת חי ועוד, המושך מבקרים רבים, בעיקר בסופי שבוע, ובהם גם לא מעט מוסדות חינוך. בעוד שאבו עסא רכש עד היום רק כ-10 דונמים בחלקה, הוא מעבד ובונה בפועל בשטח גדול פי שנים.

הבחירה של אבו עסא וחבריו למקד את פעילותם דווקא על קרקע פרטית בבעלות משותפת, איננה מקרית, והיא מבוצעת כאסטרטגיה מחושבת היטב. בעוד שבמקרים של פלישה ובבניה בלתי חוקית על אדמות מדינה, ישנם מספר גופי אכיפה רשמיים שבסמכותם ובאחריותם לסלק את הפולשים ולאכוף את החוק,  כשמדובר באדמות פרטיות – הבעיה ניצבת בעיקר לפתחם של החקלאים שנותרים חסרי אונים מול הגורמים העברייניים שקובעים עובדות בשטח.

"השאר תשלם בשחור"

במהלך המעקב הממושך שניהלנו, נשלח 'איש קש' מטעמנו שהציג עצמו לאבו עסא כלקוח פוטנציאלי, ויצא איתו לסיור בשטח. במהלך הסיור שתועד בסתר הציע אבו עסא לאיש הקש לרכוש חלקה, תוך שהוא מתאר לו את אפשרויות המגורים הנוחות במקום.

אבו עסא: "זה הכל למכירה… הנה, אתה רואה? (מצביע על חלקה) זה בנה לו כאן חצי דונם עם גינה. עשה גם שירותים, מקלחת. מקום לעל האש… בפנים יש מטבח, חדש שינה, טלויזיה, עצים".

איש קש: "זה נכתב על שמי כמו אצלנו (הערבים, במילת כבוד), או במחשב של המדינה"?

אבו עסא: "על ת.ז. ישראלית זה הופך להיות רשום על שמך בטאבו… רואה את מה שבנה שם ההוא? קנה אותה לאחר יום אחד בלבד, עכשיו הוא מכסה את המבנה… תבנה לך חממות כמו אלו. שים לך חשמל, תעשה שער נעול – אף אחד לא ידבר איתך. תעשה בפנים מה שאתה רוצה".

בהמשך הסיור אבו עסא אף מציע לכאורה לאיש הקש של תנועת רגבים, לשלם 'בשחור' על רוב העסקה ולדווח לרשויות המס רק על חלק קטן ממנה.

איש קש: "אני יכול לשלם בתשלומים"?

אבו עסא: "אוכל לארגן לך 3 תשלומים. אבל תביא צ'קים מראש"…

איש קש: "אני מעדיף לשלם במקום ולקבל הנחה".

אבו עסא: "אם תשלם במקום נגיע לעורך דין, נעשה הסכם והשטח שלך… לאחר מכן יגיע אליך שובר תשלום של העירייה בגובה 6 אחוז… אבל אל תרשום ברשומות את כל הסכום. עדיף לך, כך תלבין את הכסף. תרשום 50-70 אלף שקל, את השאר בשחור. ככה כולם עושים. מתישהו ערך הקרקע יעלה מאוד… רואה את השטח שלי למעלה? 5 מיליון יתנו לי ואני לא מוכר".

המעקב שלנו מצביע על מגמה מכוונת, מאורגנת ושיטתית. התופעה נולדה לפני שנתיים בסך הכל, ונכון להיום ישנם כבר כחמישה עשר מתחמים שהוקמו בשיטה הזו, בתא שטח מאוד מצומצם, ולא למותר לציין שחלקם נמצאים בסמיכות רבה מאוד לבסיס תל נוף.

כולם מכירים את הכאוס הקיים בנגב בתחום הבניה הבלתי חוקית, שהמדינה בקושי יודעת איך להתמודד איתו. אם המדינה לא תפעל עכשיו בנחישות, בעוד מספר שנים אנחנו נתעורר ונגלה סביבנו עוד פזורה בלתי חוקית  – אבל הפעם במרכז הארץ.

בהמשך למאבק העיקש שלנו להסדרת הפזורה הבדואית בצורה הנכונה ביותר, יצאנו בסרטון חדש הקורא לממשלה להפסיק ולחלק את אדמות הנגב בחינם לאנשי הפזורה. צפו:

לא סמים על צה"ל ■ תיעוד נדיר שלנו חושף: עברייני הסמים במגזר הבדואי הקימו בשטחי האימונים של מחנה צאלים, תעשיית סמים המגלגלת עשרות מיליוני שקלים בכל שנה. "הרשויות נמנעו מלהתמודד, מדינת ישראל חייבת לחזור לנגב"

שטחי האש המדבריים של בסיס צאלים, הפכו למקלט בטוח עבור מגדלי סמים מהמגזר הבדואי. אחרי שניהלנו מעקב ממושך אחרי התופעה, חשפנו היום (רביעי) תיעוד נדיר של שיטת הגידול של אלפי צמחי מריחואנה בלב שטחי האש, ואת הדרך בה מוברחים השתילים מהמקום לקראת מכירתם.

מחנה צאלים הנחשב לאחד מבסיסי האימון החשובים של צה"ל, עולה בשנים האחרונות לכותרות, בעיקר בהקשר של מכת הגניבות ממנה סובלים החיילים המתאמנים בבסיס. עבריינים מהמגזר הבדואי הרכובים על טרקטורונים, נכנסים ללא חשש לשטחי האימונים במהלך תרגילי ירי וגונבים תחמושת וציוד צבאי,

אלא שכעת מתברר, כי דווקא שם, בין ירי פגזי הטנקים, המטווחים ושטחי הניווטים, מסתתרים גם אלפי שתילים של מריחואנה, שנשתלו על ידי עבריינים בדואים במספר רב של חממות גידול.

העבריינים מנצלים את העובדה ששטחי האש סגורים לכניסת אזרחים, ומקימים חממות ארעיות בפינות נסתרות של שטחי האש. כל חממה, בה נשתלים מאות צמחי מריחואנה. מכוסה ביריעת בד בצבעי המדבר, כדי להקשות על איתור המקום. למקום מובאים מיכלי מים ודשן, ולאור השמש והחום נותר לעשות את שלהם. על פי ההערכות, שווי עציצי המריחואנה בכל חממה עומד על יותר ממיליון שקלים, וסך המחזור השנתי של כלל החממות במקום, נאמד בעשרות מיליונים.

תיעוד ממצלמת אבטחה נסתרת שהותקנה ליד אחת החממות, מראה את העבריינים מגיעים בטרקטורונים ובג'יפים אל המקום, ומעמיסים במשך שעות ארוכות את הסמים אל כלי הרכב.

סרטון האבטחה שצולם כבר בקיץ שעבר, מתפרסם כעת כחלק מקמפיין חדש הקורא "להחזיר את המדינה לנגב". בתיעוד נוסף שצולם בימים האחרונים, הגיעו אנשינו למספר חממות גידול נוספות ותיעדו את המתרחש במקום, ובכוונתם להעביר את הצילומים לידי המשטרה.

במשך שנים תיעדנו והתרענו מפני העבריינים הבדואים שגונבים תחמושת וציוד צבאי באין מפריע, אלא שכעת מתברר כי זהו רק קצה הקרחון. צה"ל ורשויות החוק העדיפו לא להתמודד בצורה משמעותית כנגד הפלישה לשטחי האש, ולא פעלו בצורה נחרצת מול העבריינים שעושים כאן כבתוך שלהם. ההתנהלות הזו הובילה לאובדן הריבונות באיזור, ולמציאות של מדינה בתוך מדינה, אחרת אי אפשר להסביר כיצד תעשיית סמים עצומה, צומחת באין מפריע מתחת האף של צה"ל והמשטרה. אם אנחנו לא רוצים לאבד את הנגב, מדינת ישראל חייבת לחזור לכאן במלוא העוצמה.

תנועת רגבים הגישה לשר אורי אריאל את "מבחן הנגב" – הצעת תכנית עבודה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב: תקציבים יוקצו לצמצום פערים חברתיים, פיתוח אזורי תעשיה ושכונות לתושבי הפזורה. פרק זמן קצר יאפשר לתובעי הבעלות לקבל פיצוי כספי נדיב, ללא תמורות בקרקע, ובמקביל תפעיל המדינה סנקציות משפטיות נוקשות ותזרז את ההליכים לפינוי הפזורה 

השבוע השקנו את "מבחן הנגב" – תכנית רגבים להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. החוברת סוקרת את ההיסטוריה של הסוגיות השונות הנוגעות לבדואים בנגב, המלוות את המדינה מיום הקמתה, וביתר שאת בעשרות השנים האחרונות: סוגיית הסדרת ההתיישבות – הנוגעת לעשרות אלפי אזרחים בדואים המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית ללא תנאים הולמים, ושל סוגיית תביעות הבעלות – בה רק אחוזים בודדים מקרב האוכלוסיה הבדואית טוענים לבעלות על למעלה מ-550,000 אלפי דונמים, שטח המשתווה לתחום השיפוט של עשרת הערים הגדולות בישראל גם יחד.

תכנית העבודה שלנו שהוגשה בימים אלו לשר אורי אריאל, הממונה על הרשות הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים, שמה את הדגש על מתן הפתרונות עבור עשרות אלפי האזרחים הבדואים המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית ללא תשתיות הולמות, והסדרתם ביישובי הקבע, ללא תלות בפתרון סוגיית התביעות, וזאת באמצעות פיתוח ושיווק של עשרות אלפי מגרשים עבור תושבי הפזורה על אדמות מדינה פנויות ביישובים הקיימים ובסמוך להם, תוך הרחבת היישובים בהתאם לצורך.

פרק מרכזי נוסף בתכנית, מתווה קווים לקידום תכנית לאומית לפיתוח הישובים החוקיים, הכוללת תכנית הבראה לצמצום הפערים עם שאר היישובים במרחב בתחומי חינוך, תעסוקה ופיתוח והענקת הטבות ליישובים המוכיחים התנהלות תקינה, ומתן "סל קליטה" שיעודד רשויות קולטות ותסייע להן בנטל הכלכלי של קליטת הפזורה.

העתקת מגורי תושבי הפזורה ליישובים הקיימים, אמורה להתקיים בעזרת שיפור החוקים והכלים הקיימים העומדים לרשות גופי האכיפה ומערכת המשפט, וללא צורך בחקיקת חוק כולל ומסורבל כדוגמת חוק בגין, שצפוי להיתקל במשוכות פוליטיות.

בנוגע לתביעות הבעלות גורסת תכנית רגבים כי יש לקבוע בחוק לוחות זמנים קצרים שיהוו חלון הזדמנויות בו ניתן יהיה להגיע למתווי פשרה, הכוללים פיצוי כספי גבוה מאוד, אך ללא כל תמורה בקרקע. במקרים בהם יכשלו ניסיונות הפשרה, סכום הפיצוי ילך ויפחת, והמדינה תתבע ותוכיח בבתי המשפט את בעלותה על הקרקעות, ותרשום אותן על שמה.

מנכ"ל משרד הפנים הורה למועצות הבדואיות להתחיל בגביית ארנונה מהתושבים, בטרם יחלו בעיכוב מענקים למועצות, כך עולה מתגובת המדינה לעתירה של תנועת רגבים. המועצות הצהירו כי יחלו בקרוב להפעיל חוקרים פרטיים, מאחר ובעלי הנכסים מסרבים לשתף פעולה

שיעור גביית הארנונה במגזר הערבי בכלל וביישובים הבדואיים בפרט, נמוך באופן ניכר מאשר במגזר היהודי, אולם בשתי מועצות אזוריות בנגב, אל-קסום ונווה מדבר, המועצות מעולם לא גבו ארנונה מתושביהן ומבעלי העסקים הפועלים בשטחן, ואף לא הקימו מערך מוניציפלי לגביה.

בשנת 2011 קבע מבקר המדינה כי חרף תקציבים גבוהים של הממשלה, מציגה המועצה גירעון של מיליוני שקלים – שנה אחר שנה, ללא מאמץ ניכר להגדלת ההכנסות העצמיות.

בעקבות עתירה שהגשנו בשנת 2014, הורה בג"ץ למועצות, לגבות ארנונה מעסקים עד לתחילת 2016 ולבצע סקר מבני מגורים בכדי להתחיל את גביית הארנונה.

מתצהיר שהגישה המדינה לאחרונה עולה, כי מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שיגר מכתב חריף לראשי המועצות, בו הורה להם להשלים עד סוף שנת 2017 את מיפוי בתי המגורים ובתי העסק הקיימים בשטחן, ולהחל כבר השנה בגביית ארנונה, לראשונה מאז שנת 2002.

"לצערי הרב הנחיות קודמות שניתנו למועצה בנושא זה לא נשאו פרי", כתב כהן. "בכדי שדבריי לא ישתמעו לשתי פנים ברצוני להבהיר כי בכוונתי לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותנו ככל שהרשות לא תפעל כנדרש למילוי חובותיה, ובכלל זאת, על דרך עיכוב העברת מענקים, הפעלות סמכויות התערבות וכו'".

בעבר קיבלה כל מועצה תקציב ייעודי של מיליון ₪ לשם ביצוע המיפוי, ומשרד הפנים יעמיד לרשותה בתקופה הקרובה כ-400,000 שקלים נוספים. במשרד הפנים הדגישו מול המועצות, כי צו הארנונה קובע מפורשות כי גם עברייני בניה ופולשים בלתי חוקיים נדרשים לשלם ארנונה, וכי היקף השירותים שמספקת הרשות המקומית לא מהווה תנאי לחובת התושב בתשלומי הארנונה.

המועצות ציינו בתשובתן לבג"ץ, כי יפעלו בהתאם להנחיות המפורשות של משרד הפנים, למרות שלדעתן "טרם בשלה העת למשלוח שומות לנכסי מגורים", בנימוק כי בחלק ניכר מהיישובים שבתחומן, התושבים מקבלים שירות מינימלי בלבד, וחסרים בהם תשתיות רבות.

"לדאבון הלב, משימת זיהוי המחזיקים ביישובי המועצות אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן בעלי הנכסים סרבו לשתף פעולה ומסרבים להזדהות בשמם ו/או למסור מידע אודות כתובתם למשלוח השומה, מחשש שיילכדו ברשת הארנונה", ציינו המועצות בתגובתן. "להדגיש, כי בחלק ניכר של הנכסים היה קושי להכנס לשטחי הנכס, מחמת התנגדות של הבעלים".

המועצות דלו מפנקסי הועדה המקומית לתכנון ובניה, את זהויות מבקשי היתרי הבניה. בדיקה זו הניבה כ-520 שומות במועצת אל קסום, ו-45 שומות בלבד במועצת נווה מדבר. לאור מיעוט הנתונים הצהירו המועצות, כי עד סוף יוני 2017 הן יחלו בהפעלת משרד חקירות, שיפעל לחשיפת זהותם של בעלי הנכסים.

"אחרי שנים ארוכות של התדיינות משפטית, המדינה למעשה אימצה את עמדתנו", מסביר עורך הדין בועז ארזי מתנועת רגבים. "העמדה החריפה שהציג משרד הפנים כנגד התנהלות המועצות, בו תוארה התנערותן הממושכת מביצוע חובתן החוקית, מדברת בעד עצמה, ולכן קשה להסתפק בהצהרות על התנעת תהליך הגביה, שכמותן הושמעו כבר בעבר".

***

העתירה מטעמנו הוגשה רק לאחר שמשרד הפנים לא עמד בהתחייבותו משנת 2013 להחל בגביית ארנונה במהלך שנת 2014. מניסיוננו בעתירות אחרות, כאשר שופטי בג"ץ סברו כי בקשות של גורמים רשמיים לארכות חוזרות ונשנות, נועדו לשם הימנעות ממתן תשובה ברורה, וגרמו לפגיעה בהליך המשפטי – הכתיב בית המשפט לוחות זמנים ברורים ומוגדרים, שנועדו לחייב את רשויות המדינה למלא את תפקידן. לכן, ככל הנראה, גם במקרה זה לא ניתן יהיה להסתפק בעוד הצהרה בלתי מחייבת על התנעת התהליך, אלא בפסק דין שיפתור את הכאוס הזה, אחת ולתמיד.

ועדת החינוך דנה במצוקת החינוך במגזר הבדוא ואנחנו תוהים מדוע אימץ מרגי את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל להקים עשרות כיתות בתוך הפזורה הבלתי חוקית, בניגוד לעמדת משרדי הממשלה המבקשים לקדם את  ההסדרה ולהמנע מקיבוע הפזורה

ועדת החינוך ערכה דיון במצוקת החינוך במגזר הבדואי. על פי נתוני משרד החינוך ישנם אלפי תלמידים, בעיקר בגיל הרך, המתגוררים בפזורה הבלתי חוקית, שאינם מבקרים במסגרות החינוך.

מסגרות החינוך עבורם ממוקמות ב-19 יישובי הקבע הבדואיים הקיימים באיזור. חוץ ממוסדות החינוך ביישובי הקבע, המדינה מפעילה כיום 17 'מרכזים לשירותים חיוניים' (הכוללים שירותי רפואה וגנים) עבור הפזורה הבלתי חוקית. מרכזים אלו פועלים במבנים יבילים, בהתאם לתיקון מיוחד בתכנית המתאר המחוזית.

המדינה מפעילה כיום מערך הסעות על מנת להסיע את ילדי הפזורה למוסדות החינוך הפועלים ביישובי הקבע ובמרכזים לשירותים חיוניים. מערך הסעות מיוחד הוקם במיוחד עבור הגיל הרך, הכולל נסיעות במיניבוסים המצוידים בבוסטרים ומלווה בכל הסעה.

מזה שנים, מנסה מדינת ישראל לקדם את הסדרת ההתיישבות הבדואית והעתקת הפזורה הבלתי חוקית ליישובי הקבע, בהם קיימים תשתיות קבע חדישות של שירותי חינוך, רפואה ורווחה.

חברי הכנסת הערבים ומספר ארגוני שמאל, כינסו היום את הדיון בוועדה, בדרישה להקים עשרות כיתות גן בתוך הפזורה הבלתי חוקית, מאחר ולדבריהם ההורים מסרבים לשלוח את ילדיהם במערך ההסעות.

עם זאת, רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

נציגי משרד החקלאות במסגרתו פועלת הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, הסבירו את הבעייתיות בהצעה, והצביעו על העובדה כי רק לאחרונה קיבלה הממשלה הצעת חוק הכוללת תכנית חומש לחיזוק המגזר הבדואי ולצמצום הפערים בתחומי החינוך והרווחה. במסגרת התכנית יוקצו מאות מיליוני שקלים להקמת מוסדות חינוך חדשים ביישובי הקבע ולשיפוץ כיתות קיימות.

נציגי משרד החינוך הבהירו כי בכוונתם לתגבר את מוסדות החינוך הקיימים, ובכל מקום בהם ניתן לפעול בהתאם לחוקי התכנון והבניה. במשרד החינוך מציינים כי הסיבה להיעדרות של אחוז ניכר מהילדים ממסגרות החינוך, קשורה לסירובם של ההורים ובשל בעיות רווחה – וכי מערך ההסעות נותן מענה רוחבי עבור רוב התלמידים. במשרד הדגישו כי האחריות על הביקור הסדיר של הילדים במוסדות החינוך בהתאם לחוק החינוך, מוטל על הרשויות המקומיות וקציני הביקור הסדיר.

באופן תמוה, החליט מרגי לאמץ את הצעת חברי הכנסת הערבים וארגוני השמאל, ולקדם את הקמתן של עשרות כיתות לימוד וגנים בתוך הפזורה הבלתי חוקית, זאת בניגוד לעמדת משרדי הממשלה, הרואים בצעד זה ככזה שיפגע במאמצי ההסדרה, ויגרום בפועל לקיבוע בפועל ולהרחבה של הפזורה הבלתי חוקית.

הבעייתיות הרבה בפתרון שמתווה חבר הכנסת מרגי היא שיש מצוקה אמיתית במגזר הבדואי, אבל הפתרון הוא בהרחבת המוסדות הקיימים ושכלול ופיקוח על מערך ההסעות, ולא בהקמה של עוד ועוד מוסדות בפזורה, שרק יקבעו את המצוקה ולא יתנו מענה אמיתי ומעמיק. ראשי המגזר הבדואי חייבים לנהוג באחריות, ולהבין שהסדרת ההתיישבות והמעבר ליישובי הקבע, הם אינטרס ראשון במעלה של הציבור הבדואי עצמו. מי שבכח דוחף את הציבור שלו מאתיים שנה אחורה לא רוצה בטובת אנשיו, אלא לשמר את הפערים והבעיות.

עשרות גמלים מ'עדר המוות' ששוטט בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים והיה מעורב במספר תאונות קטלניות, הוחרמו במבצע מיוחד. "אסור שיישאר כצעד חד פעמי"

עשרות גמלים מ'עדר המוות' הוחרמו במבצע רחב היקף שהובילה הסיירת הירוקה בליווי המשטרה. לאחר שנתפסו, בפעם המי יודע כמה, כשהם משוטטים ללא השגחה בכבישי הדרום ובשטחי האש של בסיס צאלים

העדר שנתפס אמש שייך לחמולת אל עסאם מתל שבע, וגמלים מתוך העדר היו מעורבים לפחות בשתי תאונות דרכים קטלניות שהתרחשו בשנים האחרונות, בהן נהרגו דוד כהן ממושב רתמים ומיכל ונטורה מבאר שבע.

בשנתיים האחרונות אנו מלווים את משפחתו של דוד כהן בהליך המשפטי, ואף עומדים מאחורי הצעת חוק הגמלים המונח על שולחן הכנסת. העדר שהיה מעורב בתאונה הקטלנית בה נהרג דוד ז"ל, נתפס מספר פעמים בשנים האחרונות כשהוא רועה בניגוד לחוק בשטחי האש של צאלים.

הרשויות יודעות במשך שנים רבות, כי בעל העדר מתנהל בצורה מופקרת ושערורייתית, פעם אחר פעם הוא נתפס בשטחי האש ובצירי התנועה, ולא ננקטו נגדו צעדים מרתיעים מספיק. מבצע ההחרמה הוא צעד חשוב ומבורך, אך עבור קרבנות התאונות ובני משפחותיהם, זה היה כבר מאוחר מדי. אנחנו מקווים שזה לא אירוע חד פעמי אלא תחילתו של מהלך לפתרון הבעיה החמורה הזו, שמסכנת כל כך הרבה חיי אדם.