תגית: תנועת רגבים

לפני כשנה וחצי הורה בית המשפט לועדת התכנון ובניה בגולן להגיש כתבי אישום נגד בעלי דוכנים שהוקמו בלב שמורת טבע בניגוד לחוק. כעת הגשנו בקשה לפי פקודת 'ביזיון בית המשפט', מאחר והדוכנים עומדים על תילם והוועדה ממשיכה להתעלם

הועדה המקומית לתכנון ובניה 'גולן' משתמטת מביצוע פסק דין שניתן לפני כשנתיים בעקבות עתירת שהגשננו, בו התחייבה להרוס בניה בלתי חוקית בשמורת טבע ולהגיש כתבי אישום כנגד העבריינים. בעקבות התחמקות ממושכת מביצוע פסק הדין מבקשת רגבים מבית המשפט להשית עליה קנס גבוה בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט".

הפרשה החלה לפני מספר שנים בבניה בלתי חוקית של דוכני מכירה שבנו דרוזים תושבי רמת הגולן, בתוך שמורת הטבע נחל סער שלמרגלות החרמון. זאת, תוך עבירות על דיני התכנון והבניה, השתלטות בלתי חוקית על מקרקעי ציבור והסבת נזקים למשאבי טבע ונוף בשמורת הנחל.

פניות חוזרות ונשנות מצידנו, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ברמת הגולן, בדרישה כי תפעל לאכיפת החוק ולפינוי המבנים, לא העלו דבר. לפני כשנתיים עתרה נגדה רגבים לבית המשפט המחוזי בנצרת, בדרישה כי יורה על מימושם של צעדי האכיפה והפיקוח המתבקשים.

בדיון שהתקיים ביום 15 ביולי 2012 (לפני יותר משנה וחצי), פסק בית המשפט בהסכמת הצדדים, כי יאפשר לוועדה לפעול בכל דרך חוקית לפעול להפסקת פעילותם של הדוכנים ולפינויים מהשטח. השופט יונתן אברהם הדגיש כי "במידה ודרכה של הוועדה לא תצלח, עליה להגיש כתבי אישום כנגד בעלי הדוכנים, לא יאוחר משנה מהיום", אולם הדוכנים המשיכו לפעול באין מפריע, ואף הרחיבו את נוכחותם בשטח.

במהלך דצמבר 2013 – לאחר חלוף כשנה וחצי מתאריך פסק הדין – פנינו לועדה מקומית גולן בבקשה לקבל לידיה את פרטי כתבי האישום אותם התחייבה להגיש כנגד העבריינים, אך פניה זו לא נענתה, כמו גם פניה דומה שנשלחה לפני כשלושה חודשים.

לאחרונה, בעקבות ההתעלמות וחוסר מימוש פסק הדין פנינו לבית המשפט המחוזי בנצרת בהתאם לפקודת "בזיון בית המשפט", המאפשרת לבית המשפט להטיל קנס כספי או אף עונש מאסר על אדם או גוף המסרב למלא פסק דין שניתן בעניינו.

בעתירה התבקש בית המשפט לכפות את מימוש פסק הדין בו התחייב יו"ר הוועדה להגיש כתבי האישום נגד בעלי הדוכנים, וזאת באמצעות קנס כספי מרתיע, שיוטל עליו, שימשיך וייצבר בכל יום בו לא יבוצע פסק הדין.

בכתב הבקשה מודגש כי העובדות אינן נתונות בספק או מחלוקת, וכי חוסר מימוש פסק הדין מהווה מקרה מובהק של ביזיון בית המשפט: "פסק הדין אשר ניתן בהסכמה על ידי בית המשפט הנכבד איננו מקוים. מסקירה קצרה של היסטורית העתירה, נראה כי ההימנעות מלנקוט בהליכי פיקוח ואכיפה כנגד מפעילי הדוכנים הינה, ככל הנראה, הימנעות מכוונת".

הודעת השר לשעבר בני בגין על הפסקת הליך החקיקה של מתווה פראוור היא הזדמנות טובה לממשלה ולכנסת לפנות לדרך שונה וצודקת יותר להסדר חדש מול האוכלוסייה הבדואית בנגב

לאחר הודעתו של השר לשעבר בני בגין כי הליך החקיקה של החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב יורד מסדר היום, נפתח חלון הזדמנות חדש לבצע שינויים שהיו נדרשים בחוק.

כעת ניתן לתקן את המתווה ולהכניס לחוק את התיקונים הנדרשים בכדי שיתמודד באמת עם המצוקות של האוכלוסייה הבדואית ולא ישרת קומץ קטן ואינטרסנט של תובעי בעלות ויתבסס על חלוקה של מאות אלפי דונמים לאותו מיעוט. הקרקע בישראל היא המשאב החשוב והחסר ביותר למדינת ישראל ואסור להתייחס אליו כמטבע עובר לסוחר.

 הסרבנות והאלימות של הנהגת הבדואים והח"כים הערבים אל מול תכניתו הסופר-נדיבה של השר לשעבר בגין מוכיחה שוב שחלוקת מתנות חינם משדרת חולשה ומגדילה את התיאבון של תובעי הבעלות.

אנו קוראים לחברי הכנסת ולשרים לא להיבהל מההפחדות של גניזת החוק ואיומי "תחזיקו אותי" של השר לשעבר בגין. עם כל הכבוד והערכה שאנו רוחשים לשר לשעבר בגין, החוק אינו שלו ולא הוא שיקבע האם לקדם אותו או לא. הכדור כרגע במגרש של המחוקקים ואנו קוראים להם להמשיך בהליך תיקון הליקויים הקיימים בחוק כיום.

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. למרות האכיפה המוצדקת, לא היססו במגזר הערבי להגיב באופן שדרש הקצאת כוחות אדירה, על מנת לגדוע את מוטיבציית הרשויות להמשיך באכיפת החוק 

35 שנים חלפו ממתן צו ההריסה נגד מבנה ערבי לא חוקי בוואדי ערה עד למימושו. מדובר היה במבנה בלתי חוקי בין שתי קומות שנבנה לפני כשלושים ושבע שנים בצומת קציר שבוואדי ערה ומאז היווה סמל לשימוש הציני שניתן לעשות בהליכי משפט. עשרות הליכים משפטיים נקטו בעליו של הבית לאורך השנים כשהם מתעתעים פעם אחר פעם במערכות האכיפה, ממתינים למבצע מתוכנן ומסכלים אותו בפנייה של הדקה השעים לבית המשפט, וחוזר חלילה.

סוף סוף, אחרי שלושים ושבע שנים, אין ספור דחיות (והתערבות שלנו…) הרסו רשויות האכיפה את המבנה. במבצע ההריסה עצמו השתתפו מאות רבות של שוטרים וכוחות הבטחה, ובימים שלאחריו 'בער' אזור וואדי ערה כולו – מוסדות החינוך והעסקים הושבתו, טכסי אבל וקבלת תנחומים בוימו, צירים נחסמו ואבנים הושלכו. קולות הזעקה ויללות הזעם של מנהיגי הציבור הערבי מספרים את הסיפור כולו. הם הרי יודעים היטב שההריסה הזו היתה מוצדקת מאין כמוה ושדבר אין לה עם אפליה או קיפוח, אבל הם גם יודעים שזו השיטה הטובה ביותר למנוע את המבצע הבא.

כשכל הריסה דורשת במהלכה ובימים שלאחריה הקצאת משאבי אכיפה בסדר גודל כזה ונצרבת בתודעה כטראומה כה גדולה לא פלא שלאף אחד אין מוטיבציית יתר ליזום עוד ועוד מבצעים כאלה. בעברית פשוטה קוראים לזה 'תג מחיר' והחשש ארוך השנים של הרשויות מלהתעמת עם הציבור הערבי ולאכוף עליו את ריבונותה של המדינה מוכיח שככל שמדובר בערביי ישראל ה'שיטה' הזו עובדת. מעניין אם כששרת המשפטים ביקשה להגדיר את 'תג מחיר' כפעילות טרור היא התכוונה גם לזה… כך או כך, העובדה שהבית נהרס והשמיים לא נפלו תעודד, כך יש לקוות, את הרשויות להמשיך ולפעול למימוש ריבונותה של המדינה ולאכוף את חוקיה.

החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית הלא חוקית ברחבי הנגב, המוכר גם בשם 'חוק בגין', עבר בחודש שעבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. בזמן הקרוב תדון בחוק וועדת הפנים של הכנסת ואנו פועלים להכנסת תיקונים בנוסח החוק על מנת לצמצם את הנזקים הטמונים בו למדינת ישראל.

לצערנו החליטה הכנסת לתת לבדואים מתנות חינם, במשאב הכי יקר והכי חסר במדינה: הקרקע.
אנחנו שבים ומזכירים מעל כל במה אפשרית, כי בכל דיון משפטי שהתקיים עד היום ״הראיות״ של הבדואים לבעלות על הקרקע נדחו באופן מוחלט. 'הזיקה ההיסטורית' של הבדואים לקרקע היא זיקה לאומית והטענות הקנייניות הן רק כיסוי לכך. הוויכוח הלאומי הוכרע עם הקמתה של מדינת ישראל והבדווים כאזרחי המדינה היהודית צריכים לקבל פתרונות מגורים ראויים, אך לא בעלות על קרקע.

אנו פועלים בכל הכוח לבצע תיקונים נדרשים בחוק במהלך הדיונים להכנת החוק לקריאה שניה ושלישית, כדי לצמצם את נזקיו ככל הניתן.

לטעמנו, נקודת האור היחידה בחוק זה היא, כי לראשונה נקבעה מסגרת חוקית מחייבת, הן בזמן והן בעקרונות ביצוע, שתפעל לשים סוף להפקרות בנגב. ממשלת ישראל וגורמי אכיפת החוק ייבחנו במעשים ולא בהצהרות.

בעקבות עתירה שהגשנו לבית המשפט הוגשו כתבי אישום, בכפוף לשימוע, לבכירי הוואקף הדרוזי במג'דל שאמס. זאת לאחר שעברו על חוקי תכנון ובניה ופגעו קשות בשמורת הר החרמון.

היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין החליט בהתייעצות עם פרקליט המדינה עו"ד משה לדור, כי יש להגיש כתבי אישום נגד בכירי הוואקף הדרוזי ממג'דל שמס בכפוף לשימוע בגין עבירות מקרקעין שביצעו ובדגש על בניה לא חוקית. כך עולה מתשובת פרקליטות המדינה בעתירה של תנועת רגבים כנגד המשך הפרת חוקי התכנון והבניה במורדות החרמון.

למרבה הצער, אל מול אחת מהפרות החוק הגדולה והמתריסה שידעה המדינה עמדו רשויות האכיפה והחוק מנגד ורק כעת אחרי ארבע שנים של מאבק משפטי ושתי עתירות של תנועת רגבים הוחלט על הגשת כתבי האישום.

בדיון שהתקיים בבג"צ בשבוע שעבר הביעו שופטי העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית ואסתר חיות ביקורת חריפה כלפי נציגי פרקליטות המדינה אשר לא טיפלו בעבריינים מבעוד מועד ולקח להם יותר מארבע שנים עד לנקיטת אמצעי אכיפה ממשיים כנגד העבריינים. נשיאת ההרכב השופטת חיות אף הביעה את מורת רוחה מ"גרירת הרגליים" של פרקליטות המדינה בעבריינות הפושה של תושבי מג'דל שאמס.

"אם חרדים היו עולים על הר מירון, מגלחים אותו עם דחפורים ומקימים שכונה בתוך שמורת הטבע, כל ערוצי התקשורת היו עוסקים בכך מבוקר ועד ערב ועומדים על מיצוי הדין עם העבריינים" אומר עו"ד עמיר פישר המייצג את התנועה בעתירה. "כשמדובר במג'דל שאמס ובהר החרמון את אף אחד זה לא מעניין. יחידת הפיקוח, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה עמדו מנגד ואפשרו לעבודות להתקיים ללא הפרעה. העבודות נעצרו רק אחרי שרגבים עתרה לבג"ץ ובהמשך לקח לרגבים 4 שנים של דיונים משפטיים כדי להביא את היועץ המשפטי לממשלה להחליט על הגשת כתבי אישום בפרשה"

ואכן בתשובתה של הממונה על ענייני בג"צים בפרקליטות המדינה עו"ד שרון רוטנשטקר נמסר כי בימים האחרונים נשלחו מכתבי ידוע לבכירי העדה הדרוזית במג'דל שאמס כי הם עומדים בפני הגשת כתב אישום ועליהם למסור האם רצונם לבוא לשימוע בכתב או בעל פה.

התיק הזה מלמד אותנו קודם כל שהסבלנות וההתמדה משתלמים. ארבע שנים אנחנו מנהלים קרב משפטי שבמדינה מתוקנת אמור היה להסתיים בחודשים ספורים. גם כעת לאחר ההחלטה על הגשת כתבי האישום הקרב הזה רחוק מלהסתיים. ניתן להניח שהפרקליטות תעשה הכל כדי למרוח את הליכי השימוע ולגרור רגליים עם הגשת כתבי האישום והשבת המצב במקום לקדמותו עוד לא בטווח הנראה לעין. אבל אין לנו שום כוונה להרפות. נמשיך לעקוב אחרי התיק הזה ולדרוש אכיפה מלאה של החוק ומיצוי הדין עם העבריינים.

בית המשפט הורה למדינה לפנות תוך שלושה חודשים בית ספר שבנתה על קרקע פרטית יהודית עבור תושבי כפר בדואי בלתי חוקי. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע

בית משפט השלום בבאר שבע הורה למדינה לפנות בית ספר שבנתה על קרקע יהודית פרטית בכפר הלא חוקי אלזרנוג שבנגב. השופט פסק כי בית הספר יפונה עד לעשירי ביולי, וחייב את המדינה לשלם לתובעים 20,000 ₪ הוצאות משפט.

את הקרקע רכשו עולים מפרס לפני כשמונים שנה. במרוצת השנים השתלטו בדואים על האדמות באזור. בשנים האחרונות בנתה המדינה עבור הפולשים בית ספר יסודי ללא קבלת אישור מבעלי הקרקע. כמה מיורשי האדמות פנו אלינו ויחד תבענו את זכויותיהם על הקרקע.

בפסק הדין מתח השופט ישעיהו טישלר ביקורת נוקבת על התנהלות המדינה: "המדינה נהגה בדרך לא נאותה והפרה בגסות וכנראה שגם לא בתום לב את זכויותיהם של התובעים" קבע השופט בפסק הדין, "הציפייה הסבירה ממי שכך נוהג ועושה שימוש שלא כדין במקרקעי הזולת היא שיטען טענותיו בשפה רפה, בקול ענות חלושה, תוך ניסיון לעשות את המרב והמיטב כדי לבוא לקראת הצד שזכויותיו נפגעו – לא כך נהגה המדינה".

פסק הדין, מדבר בעד עצמו. אנו מצפים כי מי שנדרש לכך, יערוך את חשבון הנפש ויסיק את המסקנות המתבקשות.

בית המשפט הורה למדינה לפנות עד ל-10 ביולי בית ספר לא חוקי שהוקם בכפר אלזרנוג היושב על אדמות יהודיות גזולות

בעקבות עתירה שהגשנו יחד עם בעלי הקרקע דחה שופט בית משפט השלום בבאר שבע ישעיהו טישלר את בקשת המדינה להשהות את פינוי המוסד על לתום החופש הגדול, אך עם זאת נמנע מלחייב את הפולשים לפנות את המתחם לאלתר ואיפשר להם לסיים את שנת הלימודים הנוכחית כסדרה – ובתנאי שיבצעו את הפינוי עשרה ימים לאחר מכן, לכל המאוחר. 

בנוסף, פסק השופט כי על המדינה לשלם לבעלי הקרקע פיצוי על הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. כזכור, הכפר הבדואי אלזרנוג כולו יושב ברובו על אדמות יהודיות פרטיות.

בכל הנוגע לבית הספר באלזרנוג מדובר בהתנהלות שהיא פשוט שערורייה מצד המדינה. בהתחלה היא רמסה את זכויות הקניין של בעלי הקרקע, אחר כך רמסה במו ידיה את החוק שעליו היא מופקדת ובהמשך שמה עצמה מעל החוק גם במהלך. אנחנו מקווים שבית הספר יפונה במהרה ושהמדינה תדאג לשמור על האינטרסים שלה גם בנגב.

בכניסה לישוב אבו סנאן שבגליל המערבי מוקמת בימים אלה תחנת דלק בלתי חוקית. בפניה לרשויות דרשנו לטפל לאלתר במבנה ובעבריינים

רכז השטח באזור הצפון שלנו גילה כי בימים אלה מוקם סמוך ליישוב אבו סנאן מבנה רחב ידיים אשר מתוכנן לשמש כתחנת דלק.

מבירור שערכנו עולה כי התחנה לא קיבלה היתר בנייה וכי השטח עליו היא נבנית גולש לאזור פתוח שבו – על פי תכנית המתאר – לא אמורה להתבצע בנייה. כמו כן כביש הגישה לתחנה יעבור דרך שטח פתוח שלא מיועד לסלילה. בנוסף, נתגלה כי אחד מבעלי הקרקע הנו ראש המועצה המקומית אבו סנאן.

פנינו לאחראים על הבנייה במחוז בדרישה לפעול נגד מפירי החוק ולהוציא צווים להפסקת בנייה ולהריסה, בהתאם לחוק.