בחניון סיירת אגוז, בסמיכות לכביש הגישה המוביל לאתר החרמון, תוכנן בעשור האחרון פרויקט תיירותי "חוות האיכר". כתוצאה ממסע איומים ואלימות מצד הדרוזים תושבי האזור, מנוע היזם מלממש את זכויותיו בהקמת הפרויקט.

לפני כעשור החליטו אילן ופרידה מילס, אשר מתגוררים במושב נווה אטיב, להקים פרוייקט תיירותי-חקלאי בחניון סיירת אגוז הממוקם למרגלות החרמון. לאחר שנים של תכנון והליכים סטטוטוריים, קבלו הזוג מילס את האישור המיוחל והחלו בביצוע הפרויקט. שלבי הביצוע הראשונים עברו בשקט וללא הפרעות, אך עם סיום שלב היסודות הודיעו הדרוזים המתגוררים באזור כי הם ימנעו את המשך הקמת המיזם, אלא אם הפרויקט יועבר לידיהם.

לאחר שכל ניסיונות ההדברות עם הגורמים השונים עלו בתוהו, פנה במכתב עורך הדין שלנו, עמיר פישר, לכל הגורמים המעורבים בפרשה, החל ממשרד הפנים וכלה במשטרת ישראל, והודיע להם כי בכוונת מר מילס לחדש את העבודות באתר וכי הם נדרשים להיערך בהתאם ע"מ לאפשר לו לממש את זכויותיו הקנייניות.

לבקשת שר הפנים מועד תחילת העבודות נדחה למשך כמה שבועות וזאת ע"מ לאפשר לשר הפנים למצות את ניסיון ההדברות עם הגורמים השונים. בחלוף תקופה זו הוחלט להתחיל בביצוע עבודות הבניה בשטח ביום ראשון ה 23.5.10.

במוצאי שבת 22.5.10 בשעת לילה מאוחרת, ושעות ספורות לפני תחילת העבודות בשטח, נתקבלה הודעה בע"פ ובכתב ממפקד תחנת גולן ולפיה המשטרה אינה מאפשרת לאילן להתחיל בעבודות הקרקע וזאת עקב חשש ל"שלום העובדים" ול"סדר הציבורי".

למחרת שוב פנה במכתב עו"ד פישר למפקד מחוז צפון במשטרה והודיע לו כי אם לא יאפשרו למר מילס לממש את זכויותיו, לא תוותר בידי תנועת רגבים הברירה, והיא תאלץ לפנות לערכאות משפט. תגובת המשטרה למכתב זה הייתה כי "עמדתנו היא כי חידוש העבודות טומן בחובו סכנה של ממש לעובדים ועל כן לא נוכל לאפשר, לעת הזו, את ביצוען".

בעקבות תגובת המשטרה ולאחר שלא נותרה כל ברירה, פנינו לבג"ץ בדרישה כי יורה למדינה לאפשר למר מילס לממש את זכויותיו הקנייניות מחד ומאידך לממש את ריבונות מדינת ישראל באזור ולמנוע מצב של אנרכיה בו כל אזרח  יוכל להרשות לעצמו לפעול באלימות ובכך לממש את מטרותיו.

במסגרת דיון שהתקיים בעתירה ולאחר ביקורת נוקבת שהטיחו השופטים בנציגי המדינה, הוצא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תבטל את החלטתה לאסור על מר מילס לממש את זכויותיו במקום.

בתשובה שהגישה המדינה לצו על תנאי, הודיעה המדינה כי משטרת ישראל מבטלת את הודעתה בדבר איסור ביצוע עבודות בשטח ועל כן מר מילס יוכל לממש את זכויותיו במקום תוך תיאום עם נציגי המשטרה.

פלשתינים מפעילים במרחב הכפרים זבדה – ברטעה, עשרות מפחמות בלתי חוקיות הגורמות לזיהום אויר קשה ונרחב בכל האזור.

בצפון השומרון, באיזור הנושק לנחל עירון – ואדי ערא, פועלות עשרות מפחמות בלתי חוקיות הגורמות לזיהום אוויר סביבתי קשה. מפחמות אלו מייצרות כמויות גדולות של פחמים ומכניסות לבעליהם רווחים נאים על חשבון בריאות הציבור באזור, יהודים וערבים כאחד.

לאור סקר מקיף ודו"ח שנערך בנושא, פנינו לראש המינהל האזרחי בדרישה שיורה לפקחי המינהל לנקוט בצעדי אכיפה מיידיים לסגירת המפחמות וכן לדאוג לכך שהעבריינים יועמדו לדין בגין הפעלת המפחמות.

בפנייתנו ציינו את חומרת העבירות הגורמות למפגע בריאותי וסביבתי לכלל תושבי האזור. בהיעדר אמצעים כלשהם לטיפול בפליטות מזהמי האוויר, נפלטים לאוויר מזהמים (חלקיקים, פחמן דו חמצני, פורמאלדהיד ופחממנים) אשר גורמים בחשיפה מתמשכת לרעילות אקוטית, רעילות כרונית וגידולים סרטניים לכלל תושבי האזור, הנחשפים בעל כורחם למזהמים.

בדו"ח ניטור שפרסם המשרד להגנת הסביבה נקבע כי "בתקופת המדידה נרשמו ריכוזים גבוהים של חלקיקים נשימים עדינים, הגבוהים מההמלצות של ארגון הבריאות העולמי".

בנוסף לנזקים הבריאותיים גורמת פעילות המפחמות למטרדי ריח קשים לתושבי האזור וכן לזיהום סביבתי ובכלל זה מי התהום ונחלי האזור.

בתשובה לפניית שלנו, הודיע המינהל האזרחי על החמרת הפיקוח והאכיפה ביחס למפחמות המדוברות, בנוסף לכך חתם ראש המינהל על תיקון להיתר הכללי להבאת טובין, על פיו יאסר להכניס חומרי גלם לאזור המפחמות ללא היתר מהמינהל האזרחי מה שיכביד על תפעול המפחמות.

עתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד המשך הבנייה הבלתי חוקית על גדות שמורת הטבע נחל חזורי הסמוך לקלעת נמרוד שברמת הגולן.

עתרנו לבית המשפט המחוזי בנצרת נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה גולן ונגד רשויות האכיפה האמונות על אכיפת החוק באזור, בדרישה לאכיפת החוק כנגד מתחם של בנייה בלתי חוקית סמוך לחניון אגוז בקלעת נמרוד ברמת הגולן, אשר כולל מבנה של כ – 700 מ"ר, מבנה נוסף בשטח של כ – 50 מ"ר, וכן תשתיות, גדרות וקו מתח פיראטי שנמתח למקום מהכפר עין קניא הסמוך.

בעתירה מוצגת התכתבות ממושכת עם גורמי האכיפה האחראיים על האזור, אשר מודים כי מדובר בבנייה בלתי חוקית אשר בפועל לא פעלו כדי למנוע אותה או להורסה. לא זו בלבד אלא שכאשר ביקשנו לקבל מידע על הבנייה, על ההיתרים ועל האכיפה במקום בשם חוק חופש המידע – הערימו הרשויות קשיים על נציגי רגבים.

מדובר בבנייה בהיקף ענק, הנראית למרחוק, ובהקמת קווי מתח פיראטיים, המהווים מפגע בטיחותי חמור, אך למרות זאת רשויות האכיפה התנערו מחובתם לאכוף את החוק, לא נקטו בהליכי אכיפה כלשהם כנגד הבנייה הבלתי חוקית במתחם ונמנעו מלעשות שימוש בסמכויות שבידיהם להגשת כתבי אישום כנגד העבריינים המעורבים בבניה הבלתי חוקית.

אנחנו דורשים מבית המשפט להורות לרשויות הפיקוח והאכיפה להוציא צווי הריסה והפסקת עבודות במקום, וכן לפתוח תיקים פליליים לעברייני הבנייה ולאכוף באופן שוויוני בנייה בלתי חוקית במגזר זה – בדיוק כפי שהרשויות פועלות לאכוף את החוק במגזרים אחרים במדינה.

בקשה של יזמים להפוך אתר כרייה פיראטי ברמת הגולן למטמנת אשפה – מתבררת כסיפור של חוצפה ישראלית שמקבלת באופן תמוה גיבוי מרשויות המדינה

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אישרה בתחילת חודש אוגוסט להעביר לוועדה האזורית, לצורך הפקדה, בקשה של בעלי זכויות קרקע בשני אזורים סמוכים בהר אודם שברמת הגולן להפוך אתר כרייה בלתי חוקי למטמנת אשפה.

מדובר בשני מתחמים לחציבת אבן טוף שפעלו בצורה בלתי חוקית וללא כל אישור באמצע העשור הקודם.
המחצבות תפקדו באין מפריע ותוך צפצוף על החוק ופגיעה קשה בנוף ובאיכות הסביבה. באחרונה הגדילו בעלי הזכויות על הקרקע ופנו בבקשה רשמית להפוך את המקום לאתר הטמנת אשפה, במטרה לעשות "סיבוב נוסף" ולהרוויח כסף רב מהאתר ממנו כבר גרפו רווח בחציבה הפיראטית.

לנו נודע כי גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה מתנגדים למהלך משום שהדבר יהווה פגיעה קשה בסביבה ויזהם את מי התהום שמוזרמים לכינרת. אותם גורמים אף מציעים מקומות חלופיים באזור לצורך הטמנת אשפה. למרות זאת, אישרה, כאמור, הוועדה המקומית את הבקשה והעבירה אותה לוועדה המחוזית.

ביקשנו מהוועדה המחוזית כי תתנגד לתכנית, משום שמדובר במקרה קלאסי בו גוף המפר חוק בצורה בוטה, לא רק שאינו משלם על כך, אלא מתוגמל על מעשיו באמצעות אישור מהמדינה להרוויח פעם נוספת מהפעילות שראשיתה עבריינית. בנוסף, יש באישור הבקשה משום פגיעה קשה באיכות הסביבה, במים המוזרמים לכינרת ובתוואי הנוף.

במקביל לפניה לוועדות הבנייה פנינו גם למחוז הצפוני של המשרד להגנת הסביבה בבקשה שיפעיל את השפעתו על מנת למנוע את המהלך. יצוין כי נציג רשות הטבע והגנים בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מעלה חרמון אביעד בלסקי, שאמור בין השאר לייצג גם את האינטרסים הציבוריים בתחום איכות הסביבה, תמך בהצבעה בהעברת הבקשה לוועדה המחוזית.

כפי שהוזכר במכתבים לרשויות, נערכנו להגיש התנגדויות לאישור התכנית להפוך את אתר הכרייה העברייני בהר אודם למטמנת אשפה, תוך השמתו ללעג של החוק ופגיעה חמורה באיכות הסביבה באזור.

לאחרונה קיבלנו את תגובת המשרד להגנת הסביבה אשר מגבה את הכוונה להמשיך בהליך אישור התכנית. עם זאת, במשרד מבהירים שיפעלו על מנת לצמצם את הנזקים הסביבתיים שצפויה ליצור המטמנה, וזאת בבחינת "הרע במיעוטו" כפתרון לבעייה הרחבה יותר של השלכת פסולת בניין ברחבי הגולן. 

לאחר חודשים רבים של עבודת מטה מאומצת השקנו את תוכנית 'יש פתרון'. התוכנית נועדה להוות קריאת כיוון לממשלת ישראל בבואה להסדיר את התיישבות הבדואים בנגב

בסוף שנת 2007 התקבלה החלטה ע"י ממשלת ישראל, בדבר הקמת וועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ('ועדת גולדברג'). במהלך שנת 2008 קיימה הועדה עשרות ישיבות ושמעה את עמדותיהם של נציגי משרדי הממשלה השונים, נציגי ציבור ועמותות הפועלות בעניין הבדואים בנגב. בין השאר הופיע בפני הועדה גם נציג משלנו.

בסוף שנת 2008 פרסם השופט גולדברג את מסקנות הוועדה. עיקרן של המסקנות עסקו בצורך המיידי למדיניות ברורה בכל הקשור בהתיישבות הבדואים, בצורך באכיפה נוקשה וחד משמעית ובצורך להסדרת נושא תביעות הבעלות. הוועדה גם המליצה לכנס את הבדואים לישובים חוקיים ובמקרים מסוימים המליצה הוועדה על הלבנה של כפרים לא חוקיים העונים לקריטריונים מוגדרים.

המלצות וועדת גולדברג הינן בגדר מדיניות עקרונית ואינן מהוות "תוכנית עבודה" המאפשרת הוצאה לפועל של מדיניות זו. ממשלת ישראל החליטה, עם פרסום המלצות וועדת גולדברג, על הקמת צוות ישום להמלצות הוועדה בראשותו של מר אודי פראוור, ראש אגף מדיניות במשרד ראש הממשלה. הממשלה הטילה על צוות היישום לגבש, על בסיס המלצות הוועדה, תוכנית עבודה אופרטיבית לפתרון בעיית הבדואים בנגב.

לאור האמור, גיבשנו ביחד עם אנשי אקדמיה, ביטחון, אנשי רוח ונבחרי ציבור, את תוכנית "יש פתרון".

מטרת התוכנית להסדיר באופן כולל וקבוע את סוגיית התיישבות הבדואים בנגב, תוך שמירה על האינטרסים הציוניים של מדינת ישראל. התוכנית מורכבת מארבעה שלבים התלויים ומשולבים זה בזה:

שלב הבלימה – בלימת הבנייה הבלתי חוקית וההשתלטות על קרקעות הנגב.
שלב ההיערכות – פתרון סוגיית תביעות הבעלות, פתרון בעיית המגורים ושיקום הישובים הוותיקים.
שלב הפינוי – מעבר של האוכלוסיה הבדואית מהישובים הבלתי חוקיים לתוך הישובים החוקיים.
דף חדש – מניעת הישנות עתידית של תופעת ההתיישבות הבלתי חוקית בנגב.

התוכנית הופצה לחברי כנסת, לחברי הממשלה ולמעצבי דעת הקהל בישראל ובעולם. נציגי התנועה מבצעים כל העת פגישות עם מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, בכדי להציג את עיקרי התוכנית ובכך להשפיע על החלטות המדינה בנושא.