תגית: תנועת רגבים

מועצת אל קאסום השביתה אלפי תלמידים ועתרה נגד משרד החינוך בטענה לאפליה תקציבית. תשובת המדינה לבית המשפט חושפת אי סדרים חמורים ממנה עולה חשש למעילה בעשרות מיליוני ש"ח בשנה – על חשבון הילדים. תנועת רגבים: נדרשת חקירה ביחידה 433

מועצת אל קאסום השביתה את פתיחת שנת הלימודים ברחבי המועצה, בה לומדים כ-17,000 תלמידים, בטענה כי משרד החינוך מונע ממנה תקציבים, וניהלה קמפיין חריף נגד המדינה בטענות לאפליה וגזענות, אלא שכעת מתברר כי משרד החינוך עצר העברות תקציביות למועצה בעקבות ביקורת של החשב הכללי במשרד האוצר ממנה עולה חשש לאי סדרים כספיים בהיקף של עשרות מליונים.

על פי הסכם עם המדינה, מועצת אל קאסום והמועצה הבדואית השכנה, נווה מדבר, מעניקות שירותי חינוך לעשרות אלפי ילדים המתגוררים בפזורה הבדואית הבלתי חוקית, ולשם כך מקבלות תקציבי עתק לחינוך, לצד תקציב של כ-120 מיליון שקלים בשנה, לכל מועצה, עבור הסעת התלמידים מהפזורה לבתי הספר.

מועצת אל קאסום עתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד משרד החינוך, והובילה קמפיין ציבורי הטוען לאפליה וגזענות. אלא שמתשובת המדינה לעתירה, הסבירה המדינה כי השהתה תקציבים נוספים לאחר שחשפה אי סדרים תקציביים חמורים בהתנהלות המועצה בסכומים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, מתקציבי החינוך, מתקציב הבינוי לבתי הספר, על חשבון תקציב ההסעות, ולצד שימוש בחשבוניות מזויפות.

על פי נתוני החשבות, ישנו כ-%20 רווח למועצה מהיקף הסעות שלא בוצעו בפועל, קרי כ-20 מיליון ש"ח מהקופה הציבורית. "במהלך השנה שעברה בוצעה בקרה מטעם משרד החינוך על מערך ההיסעים והחינוך בכללותו במועצה האזורית אל-קסום והתגלו ליקויים חמורים הכוללים: תשלום על הסעות שלא התבצעו בפועל, העלאת מספר נוסעים חורג באופן משמעותי לטובת יצירת רווח מההיסעים, היעדר מלווים בהיסעי החינוך המיוחד על אף שתוקצבו", נכתב בתגובת המדינה.

בתקציב החינוך בלתי פורמלי בהיקף של 3 מיליון ₪ בשנה לטובת פעילויות, לילדי הפזורה, נוצלו בתשע"ז כ-480 אלף ₪ בלבד. המדינה מציינת כי "בקרה שנעשתה על תקציב זה חשפה ליקויים חמורים בשימוש בכסף. ב-60 גנים מתוך 85 שנבדקו ליקויים חמורים בהתנהלות הגנים בשל היעדר תלמידים וסייעות שניות שתוקצבו, אך לא היו בפועל -פער המוערך ב-2 מיליון ₪ מהקופה הציבורית".

גם בסעיף הבינוי בו ניתנו למועצה הרשאות בנייה על סך 170 מיליון ₪ – כמאה מיליון ₪ לא בוצעו. בתחום החינוך הפורמלי – נמצאה התנהלות בלתי תקינה בשווי של 600 אלף ₪. בעיות נוספות נמצאו בשעות התוספתיות שניתנו. בבתי הספר בהם אין ניהול עצמי ובגני הילדים מציינת המדינה על תופעת גניבת חשמל מהגנרטורים שמוצבים במוסדות החינוך.

בסופו של דבר, בעקבות העתירה והשבתת מערכת החינוך, הגיעה המדינה עם המועצה לסיכום ביניים לפיו המדינה תעביר כעת תקציב נוסף של 7 מיליון שקלים, במהלך השנה הקרובה, לצד משא ומתן על יתר התקצוב שהושהה.

מתגובת המדינה עולה חשש כי מדובר כאן בקצה קרחון של תעשייה שלמה של גניבת כספי ציבור והעברתם למקורבים, תוך שימוש ציני ברווחת התלמידים, בדרישה לסחטנות של כספים נוספים. שחיתות כה חמורה בכל רשות מקומית אחרת, היתה מרעידה את אמות הסיפים. נדרשת חקירה מקיפה ביחידה למניעת פשיעה כלכלית 433.

בעזות מצח בלתי רגילה, מועצת אל קאסום ניהלה קמפיין הכפשה שיקרי, על גבם של התלמידים. המדינה היתה צריכה להגיב ולחשוף את התמונה האמיתית בזמן אמת.

עתרנו לבית המשפט בבאר שבע נגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר שמקימים בית ספר לא חוקי במתחם המיועד בקרוב להעתקה לרהט. "אינטרסים פסולים מאחורי הקלעים"

בשבועות האחרונים התחילה מועצת נווה מדבר שבדרום, בעבודות אינטנסיביות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לעבור בזמן הקרוב לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

העבודות כוללות הכשרת שטח גדול, הצבת מבני כיתות, מבני שירות ועוד.

בעקבות פנייתנו לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הגיבו ברשות כי הרשות מתנגדת להקמת בית הספר, "שכן לשיטתה אין מקום להקמת בית ספר זמן לא רב לפני מעבר התושבים לשכונת הקבע".

בעקבות פנייתנו ליחידה הארצית לפיקוח על הבניה, הוצאו צווי הפסקת עבודה למועצת נווה מדבר, ובמקביל עתרה רגבים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כנגד משרד החינוך ומועצת נווה מדבר.

זוהי התנהלות שערורייתית של גופים רשמיים במדינת ישראל שהחליטו על דעת עצמה לבנות בית ספר בלתי חוקי, ללא היתרי בניה כחוק, ואף בניגוד חריף לעמדת רשות הבדואים. התושבים אמורים לעבור למגורי קבע בעיר רהט בהתאם להחלטת המדינה ובג"ץ, ובינתיים יש עבורם בית ספר חוקי במרחק 5 דקות נסיעה. לא מן הנמנע שהקמת בית הספר הבלתי חוקי, היא לא רק צורך חינוכי, אלא כרוכה באינטרסים פסולים מאחורי הקלעים.

רכז יו"ש בתנועה הפתיע פולשים מהכפר א דיק שבשומרון במהלך פריצת דרכים ופגיעה בעתיקות ליד צרדה המקראית – מבצר ישראלי מהמאה העשירית לפנה"ס

כפר נולד: בחודשים האחרונים אנחנו מתעדים השתלטות ערבית נרחבת במערב השומרון – בין היישוב פדואל לכביש 5. מדובר באיזור טרשי שלא עובד בעבר, ולפיכך מוגדר ברובו כאדמות סקר השייכות למדינה. הפולשים המגיעים מהכפר הסמוך א דיק, החלו בתפיסת השטח על ידי עיבוד הקרקע ושתילת כרמים, סלילת צירים חדשים, הקמת מבני מגורים ולמעשה מקימים כפר חדש לכל דבר.

חלק מהעבודות מתבצעות בסמוך לאתר צְרֵדָה המקראית (ח'ירבת בינת-בר) – מבצר עתיק מהמאה ה-10 לפנה"ס החולש על אפיק נחל שילה והירידה לשפלה. צרדה מוזכרת בתנ"ך, כעירו של מלך ישראל הראשון, ירבעם בן נבט בן שבט אפרים – "וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה".

במקרים רבים נראה שהרשות הפלסטינית מנכסת לעצמה אתרים בעלי זיקה היסטורית יהודית, ובונה בסמוך אליהם בצורה מכוונת ומתוכננת מראש, על מנת לשנות את ההיסטוריה באופן חד צדדי. גם במקרה זה, קיים חשש כי עבודות ההשתלטות על המרחב יובילו גם לפגיעה ישירה באתר עצמו.

ישי חמו, רכז יו"ש של התנועה סייר באיזור לאחרונה, ותפס את הפולשים "על חם", תוך תיעוד של פגיעה במבנה עתיק, ככל הנראה אף הוא מהתקופה הישראלית.

הדוגמה הזו ממחישה היטב כי מדובר בתופעה מכוונת וממומנת. אף פלאח פשוט לא יכול להרשות לעצמו להשקיע מאות אלפי שקלים בהפיכת תא שטח הררי לאיזור חקלאי, כאשר ברור שההשקעה הכספית איננה ריווחית. הרשות הפלסטינית פועלת ללא הרף כדי לייצר עובדות בשטח וממשיכה כל העת בפרויקטים שונים בדרך למטרה זו. האכיפה בכל הנקודות היא קריטית, וכאן במיוחד. על המדינה לשמור על האדמות וההיסטוריה שלה לפני שיהיה מאוחר מדי.

המדינה החלה בעבודות לבניית בית ספר תיכון במתחם בדואי לא חוקי שעל פי הצהרת המדינה בבג"ץ, מיועד לפינוי בזמן הקרוב.

כפי שפורסם בישראל היום, במתחם המכונה 'אל זרנוג' ממוקם סמוך לכביש באר שבע-דימונה, מתגוררת משפחה משבט אבו קווידר שהתיישבה בניגוד לחוק על קרקע פרטית של יהודים, ובית המשפט הורה לפנותה, לשכונה חדשה שרשות הבדואים מקימה עבורם בעיר רהט.

המשפחה עצמה ביקשה מרצונה לעבור לרהט, וכבר בשנת 1998 עתרה בעצמה לבג"ץ בדרישה לקדם את הסדרתה ביישוב קבע. בשנת 2012, לאחר שהמהלך לא יצא לפועל, עתרו בעלי הקרקע יחד עם תנועת רגבים לבג"ץ נגד המדינה, בדרישה שתפנה את הבניה הלא חוקית במתחם ותשיב את הקרקע לבעליה החוקיים.

המדינה טענה בבית המשפט, כי הליכי התכנון לשכונה החדשה ברהט נמצאים בעיצומם, ולפיכך יש להמתין ולא לפעול כלפיהם באמצעות אכיפה והריסת בתים.

בפסק הדין שניתן בינואר 2013 קיבל בית המשפט את הערכת המדינה כי השלמת התכנון, הבניה וההעברה יארכו כשש שנים, אולם התכנית להקמת השכונה החדשה אושרה סופית רק בנובמבר 2018, כשלוש שנים לאחר הערכות המדינה. בחודש יוני האחרון נדחו העתירות והערעורים שהוגשו נגד הקמת השכונה.

מאחר ואין כל חסמים העומדים בפני הקמת השכונה, ממילא אין הצדקה להקמת בית ספר קבוע עבור תושבי המקום, שאמורים להתפנות במהלך השנים הקרובות לרהט.

בנוסף, לתושבי המקום ישנו כיום בית ספר תיכון בכפר אבו תלול, המצוי מרחק של 5 דקות נסיעה מהמקום. כך שלמעשה יש כבר כעת פתרון מעשי לתלמידים המתגוררים בפזורת 'אל זרנוג'.

בימים האחרונים שלחנו יחד עם בעלי הקרקע פניה למשרד החינוך ולרשויות האכיפה, ממנה עולה כי למבני בית הספר המוקמים על אדמות מדינה הצמודות לחלקה הגזולה, ככל הנראה כלל לא הוצאו היתרי בניה כדין, ולפיכך דורשים בעלי הקרקע לעצור את הבינוי באופן מיידי.

במקום להפנות את המשאבים להקמת השכונה החדשה ומוסדות החינוך שייבנו בה עבור בני השבט, המדינה מבצעת מהלך שמשדר מסר הפוך לחלוטין מההסכמות שהושגו ומהצהרות המדינה לאורך השנים, ונותן תחושה לתושבים שאפשר להמשיך ולהשתקע במקום.

שבוע לאחר שחשפנו שדות הקנאביס בנחל באר שבע, המשטרה והסיירת הירוקה השמידו היום עשרות מתחמים וחממות באמצעות שופלים וכלים כבדים.

לפני מספר שבועות איתרנו מתחמי ענק לגידול קנאביס שכללו עשרות אלפי שתילים, שהוסוו באופן מתוחכם במיוחד בתוך אפיק נחל באר שבע. בניגוד לחממות הקנאביס הנחשפות מעת לעת באיזור צאלים, באמצעות מטוס או רחפן, אפיק הנחל ירוק לאורך השנה כולה, בשל הביוב של העיר חברון המוזרם אליו. עובדה זו מקשה על זיהוי הפעילות ומסווה את אלפי השתילים בין עצי הצאלים הצומחים בצפיפות לאורך הנחל. בין העצים הוקמה מעבדת ייבוש מאולתרת, והקנאביס נארז למשלוח בשקי ענק, ששווי כל אחד מהם נאמד בכ-200,000 שקלים.

המתחמים בהם צמחו עשרות אלפי השתילים, בשווי כולל של מיליוני שקלים, חוברו למערכות השקיה ששאבו ישירות מאפיק הנחל. מגדלי הסמים, עבריינים מהיישובים הבדואים הסמוכים, אף הקימו לעצמם בריכת שחיה בין העצים, להנעים את המשמרות הארוכות בחום הכבד. ימים ספורים לפני האיתור, פתחו מגדלי סמים באש לעבר מתנדבי משטרה שזיהו פעילות חשודה במרחב, ונמלטו מהמקום כשהם מותירים מאחוריהם רובה ציד ואקדח.

זו לא פעם ראשונה שבה אנחנו מאתרים חממות סמים בצאלים, אבל גם אנחנו הופתענו מהתחכום המתגבר, מציוד ההשקיה המשוכלל ומההיקפים העצומים שלא ראינו כמותם בעבר. הנגב הפך להיות קולומביה, עם הפקרות שלא נגמרת והרבה עצימת עיניים של אוכפי החוק. אקס טריטוריה בתוך מדינת ישראל. תעשיית הסמים בצאלים פועלת באין מפריע לאורך השנה כולה, וקשורה לפשיעה רחבה של גניבת אמצעי לחימה ולארגוני פשיעה המאיימים על תושבים ומטיילים שמתקרבים לאזור.

אנחנו מברכים את המשטרה והסיירת הירוקה על פעילות האכיפה. המשטרה מכירה את הפעילות העבריינית לאורך השנה כולה, והאכיפה היום מוכיחה שאין צורך לחכות לכתבות בתקשורת כדי לפעול. חזון בן גוריון על הפרחת הנגב, ראוי שיתמקד בחקלאות חיובית וחוקית.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעור המדינה וקבע כי ראשי "אל עראקיב' שפלשו מעל 150 פעמים לאדמות המדינה ישאו בעלות חלקית של הפינויים החוזרים – בסך 1.6 מיליון שקלים

בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם פסק דין בערעורם של שישה פעילים אנרכיסטים משבט אבו מדיעם, ראשי המאבק הממושך בין הבדואים למדינה ב'אל עראקיב', מקבץ לא חוקי שהוקם בסביבות 1999 על אדמות מדינה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע.

אנחנו מלווים את תיק אל עראקיב במשך שנים ארוכות, ומברכים על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך קריאה לזרז את ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב.

אנשי משפחות מדיעם ואל-עוקבי מהעיירה רהט, פלשו ובנו באדמות המדינה יותר ממאה וחמישים פעמים (!), בטענה כי אדמות אלו היו שייכות למשפחתם במשך דורות רבים. בניצוחם של ארגוני שמאל, הפך אל-עראקיב למותג המסמל את מאבקם העיקש "וההרואי" של הבדואים להיצמד בכל מחיר לאדמה שעליה הם יושבים מאות בשנים, כביכול, אולם טענות הבעלות נדחו סופית בפסק דין מעמיק שפרסם בית המשפט העליון בשנת 2015.

המדינה הגישה בשנת 2011 תביעה אזרחית כנגד 34 פעילים מרכזיים, בדרישה לשאת בעלותם של שמונה אירועי פינוי שהתרחשו בשנת 2010, בעלות כוללת של כ-1.6 מיליון שקלים – הכוללת את הוצאות הפינויים, כוחות אבטחה, קבלני משנה, מסוק, בלון תצפית, אוטובוסים להובלת הכוחות, והטמנת פסולת הבניין באתר מורשה.

במהלך המשפט הגיעו 28 פעילים להסדר עם המדינה, במסגרתו שילמו כ-300,000 ₪ לקופת המדינה. בשנת 2017 פסק בית משפט השלום כי ששת הנתבעים הנותרים, המהווים 20% ממספר הנתבעים המקורי, ישלמו 360,000 שקלים – סכום של כעשרים אחוזים מסך הנזק שנגרם למדינה.

הפעיל המרכזי בבניית הכפר הבלתי חוקי, השייח' סייאח אבו אמדיעם, סיים לא מכבר עונש מאסר שנגזר עליו בשל 17 הרשעות בעוון הסגת גבול.

ששת הנתבעים, בראשות סייאח אבו מדיעם, ערערו לבית המשפט המחוזי תוך הצפה חוזרת של טענתם לבעלות על הקרקע, ומאידך ערערה המדינה על קולת הקנס, ודרשה להעמיד אותו על סכום הנזק המקורי.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, דחה מכל וכל את ערעור הנתבעים, וקבעו כי "נכון עשתה המדינה, כאשר הגישה תביעתה, להחזר הוצאות הפנוי, כנגד הפולשים, שהם המעוולים ה"קולקטיביים", שכאן. לא מוצדק להטיל על הקופה הציבורית הוצאות כבדות, שנגרמו בשל התנהגות פורעת חוק, חוזרת ונשנית, של יחידים".

השופטים אריאל ואגו, אלון אינפלד וגד גדעון קיבלו את ערעור המדינה, וקבעו כי לאור סירובם להגיע לפשרה עם המדינה, ששת ראשי המאבק ישלמו כ-1.6 מיליון שקלים – סך הנזק שנגרם למדינה, תוך ניכוי הסכום ששילמו יתר הנתבעים שהגיעו להסדר הפשרה. את התיק ניהלה פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בסיוע וליווי רשות מקרקעי ישראל, משטרת ישראל והסיירת הירוקה.

פסק הדין הזה מצטרף לפסקי דין קודמים בפרשת אל עראקיב. אף הוא כקודמיו מנפץ לרסיסים את שקר הנראטיב של אל עראקיב, והוא חייב להוות זרז לקידום ההליכים המשפטיים לבירור מעמדם המשפטי של האדמות בנגב תוך רישום הבעלות בקרקעות אלו על שם בעליהן החוקיים, וזאת בהתאם לחוקי מדינת ישראל ולא בהתאם לנראטיב הבדואי. בכך ניתן יהיה להסיר מעל סדר היום את סוגיית הבעלות באדמות הנגב, ולאפשר את קידום הליכי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לרווחת הנגב ומדינת ישראל כולה