תגית: תנועת רגבים

תנועת רגבים עותרת נגד מתחם עסקים בלתי חוקי המסכן את חיי תושבי גבעון החדשה והסביבה. "ההפקרות בבניה הבלתי חוקית גורמת סכנה לכל נוסעי הדרך"

יחד עם מועצה אזורית מטה בנימין עתרנו השבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לפנות את מתחם העסקים הבלתי חוקי הנמצא על כביש הגישה לגבעון החדשה.

מתחם עסקים בלתי חוקי פורח בכביש הגישה ליישוב שמערב בנימין. חנויות, מוסכים ועסקים קטנים חונקים את הכביש ומסכנים את חיי התושבים הנוסעים עליו. ללא פיקוח וללא אישורים הנסיעה על הכביש הופכת מדי יום למסוכנת יותר ויותר. שדה הראייה נחסם, אין תמרורים ורמזורים שיעצרו את התנועה במידת הצורך, אנשים הולכים על כבישים ללא שוליים מותאמים ומכוניות מתפרצות אל הכביש הראשי מצירים שנפרצו גם הם, בצורה בלתי חוקית.

מלבד אכיפות נקודתיות והריסות של מבנים בודדים המנהל האזרחי מסרב להתעסק בנושא באופן מקיף ושיטתי.

כביש הגישה אל גבעון החדשה איננו הכביש היחידי בו קיימת התופעה. גם בכניסה ליישובים בית אריה, בכפר לובן א שרקיה הסמוך ליישובים עלי ומעלה לבונה בבנימין, וכן גם בצומת הכניסה לעיר אריאל, בכביש חוצה שומרון ליד יקיר ועוד.

כבישי גישה רבים ביהודה ושומרון סובלים מחניקת הכבישים ומהשתלטות על אדמות בצידי הדרך. מעבר לבניה הבלתי חוקית על שטחים שהופקעו לטובת הכביש בצו ההפקעה והבניה שם אסורה, קיימת גם עליה מוכחת במספר תאונות הדרכים הנגרמות בשל העומס שנוצר מעסקים שנבנים לא כחוק, בלי תכנון לטווח ארוך. הבניה שם מסוכנת קודם כל מבחינה תחבורתית. הגיע הזמן לשמור על חיי התושבים הנוסעים על הכבישים הללו, יהודים וערבים כאחד.

לאחר עתירה שהגשנו נגד רשות מקרקעי ישראל, פסק בית המשפט לשלם לנו הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "המשיבה התעלמה מפניות העותרת והחלה לפעול רק בעקבות העתירה" נכתב בהחלטה

בית המשפט העליון הורה לרשות מקרקעי ישראל לשלם לנו 10,000 ₪ הוצאות משפט, לאחר שהתעלמה באופן עקבי מפניותנו.

העתירה הוגשה לבג"ץ בשנת 2017, בדרישה לפנות מתחם חקלאי שהוקם באופן בלתי חוקי תוך פלישה לאדמות מדינה בסמוך שבצפון הארץ. המתחם נבנה על ידי משפחה ידועה לשמצה בקרב חקלאי הגליל התחתון, אשר השתלטה בשנת 2012 על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל והקימה עליהן מתחם חקלאי הכולל מספר רפתות וסככות.

פניות חוזרות ונשנות שלנו לרשות מקרקעי ישראל החל משנת 2012 בדרישה לאכוף את החוק ולקבל את סטטוס פעילות האכיפה במתחם הפלישה לא נענו. לאחר שנים בהן המתחם הלך וגדל באין מפריע, עתרה רגבים לבג"ץ.

בעקבות העתירה, לאחר הצהרת המדינה כי רשות ההוצאה לפועל תממש את צווי ההריסה בחודש אוגוסט 2019, משכנו את העתירה. בית המשפט קבע כי על רשות מקרקעי ישראל לשלם הוצאות משפט  בסך עשרת אלפים שקלים. "מן החומר שלפני עולה כי בטרם הגשת העתירה שלחה העותרת למשיבה ארבעה מכתבים שונים בנוגע למושא העתירה, אף לא אחת מפניות אלו נענו על ידי המשיבה", כתב רשם בית המשפט העליון רון גולדשטיין. "המשיבה בחרה להתעלם מפניות העותרת. רק בדיעבד, לאחר הגשת העתירה, התברר כי המשיבה החלה לנקוט פעולות אכיפה שונות וזאת בעקבות הפניות הנזכרות של העותרת".

אנחנו מחכים ליום בו הרשויות יצעדו איתנו יד ביד, יפעלו תחילה ויאכפו את החוק נגד בניה בלתי חוקית על אדמות המדינה, ללא צורך שנגיע לבית המשפט. העתירה לבג"ץ הוגשה רק לאחר שהפניות שלנו לא נענו באופן עקבי. פסיקת ההוצאות שקבע בג"ץ מדברת בעד עצמה. בית המשפט הביע את מורת רוחו מכך שרשות מקרקעי ישראל לא עמדה בסטנדרטים הבסיסיים של חופש מידע ודרישה לאכיפת החוק.

בתגובה לעתירה שהגשנו בבג"ץ המדינה טענה כי "נמנעה מהכנסת סממני תפילה" למתחם שער הרחמים, אך המשטרה מפרטת מנגד כי הוואקף התקין רמקול למואזין והכניס שטיחי תפילה למתחם למד פעולות שיפוץ נוספות

המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה לבקשת צו ביניים בעתירה שהגשנו, בדרישה לסגור באופן מיידי את המסגד שנוסד בחודשים האחרונים במתחם שער הרחמים שבהר הבית, חרף צו סגירה שבית המשפט הוציא למקום.

המדינה ביקשה לדחות את הדרישה לצו ביניים שימנע את המשך העבודות במתחם, בטענה שבמקום בוצעו בידי הוואקף עד כה רק "מספר עבודות מינוריות", וכי "נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום".

המשטרה פירטה כי העבודות כללו "החלפת רמקול במקום, התקנת מספר גופי תאורה, החלפת ארון חשמל, החלפת שטיחים וכן תיקון מספר סדקים במבנה. העבודות התבצעו עת התקיימו תפילות המוניות במתחם ובהעדר נוכחות משטרתית במקום. ככל הידוע לא הותקנו במקום מאווררי תקרה. משטרת ישראל כמו גם הדרג המדיני עוקבים באופן שוטף אחר כל שינוי שחל במתחם תוך הפעלת מדיניות של אכיפה מושכלת".

בחודש מרץ האחרון הוציא בית משפט השלום בירושלים, לבקשת המדינה, צו המורה על סגירת המתחם אשר אוסר על הוואקף לפעול במבנה, אולם המשטרה לא אוכפת את הצו, והוואקף ממשיך לשפץ את המתחם ולהפוך אותו דה פקטו למסגד קבע נוסף בהר הבית, החמישי במספר.

"לצערי המדינה פשוט איננה אומרת אמת. אי אפשר לייפות זאת בשום צורה", אומר עו"ד אבי סגל מהתנועה. המדינה טוענת ש'נמנעה הכנסת סממני תפילה למקום', אבל המשטרה מתארת במפורט בעמדתה עבודות שאי אפשר לכנותן מינוריות. יש סממני תפילה מובהקים יותר מהתקנת רמקול למואזין ופריסת שטיחים חדשים?! הוואקף איננו משתמש ברמזים, הוא הופך את המקום למסגד, חד וחלק".

"לפי החוק אסור לתקוע אפילו מסמר במבנה עתיק בלי אישור של וועדת השרים", מדגיש סגל. "ואחרי כל הפירוט שנתנה המשטרה, המדינה טוענת באותה נשימה, כי אין מקום לתת צו ביניים לעצירת העבודות. המדינה צועקת שהמלך עירום אבל לא מוכנה להתלבש. זו פשוט שערוריה".

בעקבות לחץ שהפעלנו יחד עם מועצה אזורית שומרון פינה המנהל האזרחי מבנים בלתי חוקיים שהוקמו על אדמות היישוב לשם בשומרון. "מצפים לאכיפה יעילה ומהירה. מאות משפחות לא יכולות להיות בנות ערובה של בירוקרטיה" מסר ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן

תייסר עבדאללה פלש לאדמות מדינה בתחומי היישוב לשם בשומרון, והתיישב על משבצת קרקע שהיתה מיועדת לסלילת כביש גישה ליישוב. כבר לפני 7 שנים הוא קיבל את צו ההריסה הראשון, אך בעקבות ניצול הבירוקרטיה והסחבת המשפטית, הצו לא מומש ומבנים חדשים נוספו במהלך השנים. בשל התמשכות התהליכים המשפטיים, לא ניתן היה להוציא לפועל את סלילת הכביש בשטח זה.

יחד איתנו הפעילה מועצה איזורית שומרון לחץ מתמשך על המנהל האזרחי, אך במנהל טענו כי האכיפה במקום אינה בראש סדרי העדיפויות לאכיפה, וזאת בשל העובדה כי כעת, לאחר שנים של חוסר אכיפה, מדובר בבניה ישנה, וישנם עוד מאות מבנים חדשים שהוקמו מאז, הנמצאים בסדר עדיפות גבוה יותר.

עתרנו לבג"ץ בדרישה לפנות את הפולש. עבדאללה טען כי הקרקע בבעלותו, אך בהליך המשפטי התברר כי המסמכים שהגיש מתייחסים לחלקת אדמה אחרת, ואף אינם מלמדים כלל על בעלות.

הבוקר המנהל האזרחי ביצע אכיפה משמעותית והרס חלק מהמבנים הבלתי חוקיים שעבדאללה הקים.

השיטה בה נהג עבדאללה היא דוגמה מייצגת לשיטה שלמה שמקיפה אלפי מבנים ערבים בלתי חוקיים. הגשת בקשות סרק, התשה של המערכת בערעורים וניצול לרעה של הליכים משפטיים. מדינת ישראל חייבת לפעול מול השיטה, אחרת יצא חוטא נשכר, ומערכת האכיפה היקרה תהיה חסרת משמעות. אלפי צווי הריסה לא מתממשים במשך שנים. על המנהל לאכוף את החוק ברגע שמתאפשר, ולמנוע סחבת מיותרת של שנים, כזו הפוגעת במדיניות תכנון מושכלת ובשלטון החוק.

ראש הממשלה נתניהו אמנם הצהיר כי הורה למנוע את פתיחת המסגד בשער הרחמים, אך הוואקף ממשיך בעבודות קדחתניות תוך פגיעה במבנה העתיק. פנינו לבג"ץ בערב יום ירושלים בדרישה מחודשת למנוע את פתיחת המסגד

הגשנו לבג"ץ בקשה דחופה לצו ביניים לסגירת מבנה שער הרחמים בהר הבית, על בסיס תיעוד מפעילות הוואקף המוסלמי בימים האחרונים, הפועל להפוך סופית את מבנה שער הרחמים למסגד, תוך פגיעה במבנה הקדום ובניגוד להצהרות נתניהו כי הורה לאכוף את סגירת המבנה.

העתירה לבג"ץ הוגשה כבר בחודש מרץ, אולם השופט מני מזוז קבע אז כי המדינה והוואקף יגישו תגובה מקדמית לעתירה רק לאחר 90 ימים (!), פרק זמן שבפועל מאפשר לוואקף לממש את תכניתו.

במערכת הביטחון סימנו את הפעילות האיסלאמית הרדיקלית במקום, ככזו הנעשית בחסות החמאס, ולבשקת המדינה, הוציא בית משפט השלום בירושלים צו סגירה למקום, אולם הוואקף התעלם במופגן מהצו והמשיך לפעול במתחם.

לאור המשך הפעילות, והעובדה כי המדינה איננה אוכפת את צו הסגירה שהוצא לבקשתה, הגישה רגבים בקשה לקיצור לוחות הזמנים בעתירה, אולם המדינה טענה כי גורמי המדינה הנוגעים בדבר "פועלים לשם הסדרת הטיפול הכולל במתחם "שער הרחמים", ומשכך אין מקום בשלב זה להוציא צו ביניים".

השופט מזוז דחה את בקשתנו לצו ביניים, אולם בימים האחרונים ממשיך הוואקף בביצוע העבודות הבלתי חוקיות במבנה "שער הרחמים", ובכלל זה התקנת מאווררי תקרה, תאורה, ריהוט והתקנת מחיצות באופן הפוגע במבנה העתיק, וזאת ללא פיקוח של רשות העתיקות כנדרש על פי חוק.

השימוש הבלעדי של ציבור המתפללים המוסלמים במבנה, גורם להפיכתו למסגד בצורה רשמית, מהלך הגורם לסיכון ביטחוני ראשון במעלה עליו הצביעו במערכת הביטחון.

ראש הממשלה הצהיר כבר בסוף חודש פברואר, כי "ישראל לא הסכימה לפתיחת המסגד בהר". בהודעה שהפיצה לשכת ראש הממשלה נכתב כי נתניהו הורה "לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות ולשמור את המקום סגור", אולם בפועל נראה כי העבודות להפוך את המקום למסגד קבוע – הולכות ומגיעות לנקודת האל חזור.

אי אפשר להמעיט בנזק האדיר הנגרם לשלטון החוק מסיטואציה בה העבריינים עושים ככל העולה על רוחם במתחם מקודש, בעל חשיבות בל תתואר מבחינה דתית וארכיאולוגית, בניגוד לצו בית משפט. ללא הוצאת צו ביניים, הפלישה למתחם והעבודות הבלתי חוקיות יימשכו. המשמעות היא שבחסות ראש הממשלה נתניהו, הריבונות הישראלית בירושלים פשוט נרמסת.

חודשיים וחצי לאחר שפנינו לעיריית ירושלים לפתוח בהליכי פיקוח כנגד עבודות הבניה הבלתי חוקיות שמבצע הוואקף המוסלמי במבנה שער הרחמים, בעירייה מאשימים את המשטרה שלא מאפשרת לפקחים להיכנס להר

חודשיים וחצי חלפו מאז שפנינו לעיריית ירושלים בדרישה לבדוק את העבודות הבלתי חוקיות שמבצע הוואקף המוסלמי במבנה שער הרחמים שבהר הבית.

בתקופה שחלפה המשיך הוואקף בעבודות לא חוקיות שביצע במבנה העתיק, במטרה להופכו למסגד, אולם רק השבוע הגיבה העירייה לפניית רגבים, תוך הטלת האחריות לעבר משטרת ישראל שלא נענתה לפניות העירייה ללוות את הפקחים על מנת שיוכלו לבחון את המתרחש במקום וזאת מאחר וכל פעילות של פקחי העירייה חייבת להיות מלווה על ידי משטרת ישראל.

"לצורך בדיקת הטענות, נעשתה פניה לבקשה לסיוע לליווי למשטרת ישראל מאחר והכניסה נעשית לתוך הר הבית. עד כתיבת שורות אלו טרם נתקבלה תגובת המשטרה", נמסר מלשכת היועץ המשפטי של עיריית ירושלים. "נוכח האמור ומשטרם ניתח סיוע ממשטרת ישראל, הרי שאין ביכולתנו לערוך סיור בשטח".

לא יתכן שבמשך כמעט שלושה חודשים אף אחד מהגורמים הללו לא מצא לנכון לבדוק את הרס העתיקות. המשטרה והעירייה למעשה מתפרקים מתפקידם, ומאפשרים הלכה למעשה לוואקף לעשות במקום ככל העולה על רוחו, תוך נזק לעתיקות, פגיעה חמורה בזכויות היהודים בהר הבית ובמשילות של מדינת ישראל בלב ליבה של בירתנו.

האם יוקם בית ספר בכפר הבדואי הלא חוקי רחמה הסמוך לירוחם? "זהו ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה לא חוקית למרות החלטת המדינה"

במהלך שנות ה80 התיישבו משפחות משבט עזאזמה בצמידות לעיר ירוחם והקימו מבנים בלתי חוקיים. ההתיישבות מעולם לא קיבלה אישור חוקי או הכרה ממדינת ישראל שקבעה כי תושבי המקבץ הבלתי חוקי יעברו ליישוב שגב שלום תוך קבלת פיצוי כספי ומגרש מפותח בחינם לכל בית אב.

תושבי המקבץ מנסים במשך שנים ארוכות להיאבק בהחלטת המדינה ולהישאר במקום על ידי קיבוע בפועל של היישוב לא חוקי במקום, אך הניסיונות עד היום נעצרו על ידי הדרג המדיני והממשלה.

בניסיונות נוספים לעקיפת החלטת הממשלה התברר לאחרונה כי גורמים בלשכת התכנון סימנו בתוכנית המתאר המחוזית של האזור נקודה לבניית בית ספר עתידי לתושבים. בית הספר יוקם בעומק השטח, ויסמן דה פקטו הקמת ישוב חדש למרות שהדרג המדיני התנגד בעבר להקמת ישוב חדש במקום, ולמרות שהמדינה מציעה מגוון פתרונות אחרים לתושבי הפזורה הבדואית היושבים בצורה בלתי חוקית על אדמות מדינה.

הכפר רחמה הוא לא הראשון להשתמש בבית ספר כנקודת אחיזה בקרקע. במקומות רבים בפזורה אפשר לראות בתי ספר בעומק השטח ובמרחק רב מיישובים חוקיים. לאחר בניית בתי הספר נבנים נקודות מאחז חדשות, כפרים וערים. כולם בצורה בלתי חוקית.

הקמת בית ספר הוא ניסיון עיקש לתפוס נקודת שטח בצורה בלתי חוקית למרות שהממשלה פסקה אחרת. המדינה הקצתה משאבים עצומים, ואדמות רבות בתוך ישובים קיימים ומוסדרים המיועדות לקלוט את תושבי הפזורה. אין שום סיבה להקים ישובים חדשים על אדמות מדינה נוספות ולא לנצל את המשאבים הקיימים כיום.