בית המשפט העליון נתן היום ארכה נוספת למדינה למתן תשובתה לגבי מועד פינוי המאחז הערבי הלא חוקי חאן אל אחמר עד ה5.9.2021 אך הדגיש בהחלטתו "ולא עוד".

כזכור, מדובר בעתירה שישית שהגשנו לבית המשפט הדורשת לפנות את חאן אל אחמר, כחלק מדיון משפטי שנמשך כבר יותר מעשור.

כבר ב 2018 התחייבה הממשלה בפני בית המשפט כי חאן אל אחמר יפונה, אך מאז ביקשה מבית המשפט מספר ארכות באמתלות שונות. בשבוע שעבר, ארבע שנים לאחר הצהרת המדינה כי תפנה את חאן אל אחמר בקרוב, ביקשה המדינה ארכה נוספת בטוענה שהקמת הממשלה החדשה מחייבת גיבוש מחדש של המדיניות לגבי המאחז הלא חוקי, אך נראה כי גם סבלנותו של בית המשפט פקעה והוא נתן ארכה קצרה והבהיר כי היא האחרונה שתינתן.

גם לבית המשפט העליון נמאס מתיאטרון האבסורד של הממשלה. חוסר האונים של ממשלות ישראל מול הבנייה העבריינית בחאן אל אחמר הוא סמל לאזלת היד שלה מול ההשתלטות האסטרטגית של הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון. אנו שמחים לראות כי אפילו לשופטי בית המשפט העליון נגמרה הסבלנות מול מחדל האכיפה הזה ומול הפגיעה הקשה שלו בשלטון החוק ובאינטרסים של מדינת ישראל.

לאחר שראש הממשלה נתניהו הצהיר על דחיית פינוי חאן אל אחמר בארבעה חודשים נוספים, בג"ץ ידון בעתירת תנועת רגבים בסוף נובמבר, בהרכב השופטים סולברג, וילנר וגרוסקופף.

בג"ץ ידון בעתירה שהגשנו לפינוי חאן אל אחמר בסוף חודש נובמבר, זאת לאחר שבהודעת המדינה בשבוע שעבר, הודיעה המדינה כי חאן אל אחמר לא יפונה בארבע החודשים הקרובים. המדינה נימקה את הדחיה לצורכי הידברות להשגת פינוי מוסכם, "בשיקולים רחבים נוספים" המשליכים על עיתוי מימוש הצווים, וכן בשל מגבלות הנובעות מהתמודדות עם נגיף הקורונה.

הרכב השופטים שידון בעתירה ב-30.11, הם השופט נועם סולברג, השופטת יעל וילנר, והשופט עופר גרוסקופף.

לפני כחודשיים בג"ץ הורה למדינה להשיב בתוך זמן מהיר לעתירה שלנו בעניין חאן אל-אחמר, ואף הגדיר את התנהלות ראש הממשלה נתניהו והמדינה כ"מביכה" לאחר שדחו שוב ושוב את תשובתם לעתירה. פינוי חאן אל אחמר, תיק הדגל של הרשות הפלסטינית בהשתלטות על קרקעות ביהודה ושומרון, נידון כבר עשר שנים בבג"ץ במסגרת שש עתירות שונות שהגשנו. העובדה שנקבע דיון מהיר מלמדת שבג"ץ לא מוכן לקבל את המשך מריחת הזמן מצידו של נתניהו והוא דורש לקבל בהקדם תשובות משמעותיות מהמדינה בנוגע על אכיפת החוק במקום.

לפני חודש וחצי בג"ץ נתן אור ירוק לפינוי המאחז הבדואי הלא חוקי, ומאז הרשות הפלשתינית, מדינות אירופה והשמאל הקיצוני, עושים הכל כדי לטרפד את אכיפת החוק ומימוש פסק בג"ץ.

צפו בסרטון שיסביר קצת יותר על הדרמה האמיתית שברקע:


הרש"פ מקדמת מזה שנים 'סיפוח שקט' ושיטתי, שמטרתו להשתלט על אזורים אסטרטגיים ביו"ש, הנמצאים בשליטה ישראלית מלאה. בעזרת מימון של מאות מיליוני אירו פועלת הרש"פ לייצר רצף טריטוריאלי ערבי ע"י הקמה ושדרוג של מאות כפרים לא חוקיים מדרום הר חברון ועד לצפון השומרון, ובכך לקבע שליטה בשטח.

עתרנו לבג"ץ כבר ב2009(!) בדרישה לממש את צווי ההריסה בחאן אל אחמר, מאחז הדגל של עוד עשרות מקבצים לא חוקיים שהוקמו בלב מרחב אדומים האסטרטגי, שמצפון לדרום – מחבר בין גוש עציון לרמאללה, ויושב על כביש מספר 1 – המחבר את ים המלח לירושלים ולאיזור המרכז – ממזרח למערב.

זו הסיבה לריכוז המאמץ וללחץ האגרסיבי המופעל על ישראל שלא תאכוף את החוק. זו גם הסיבה למה לישראל אסור לוותר.

בעוד ממשלת ישראל נכנעת ללחץ האמריקאי ומקפיאה תכניות בניה בשטח שבין ירושלים למעלה אדומים (E1) הרשות הפלסטינית קובעת עובדות בשטח ומקימה עשרות מבנים לא חוקים.

למרות כוונות ממשלת ישראל בשנים האחרונות לקדם תכניות בניה במרחב שבין ירושלים ומעלה אדומים, שנקרא E-1, הממשל האמריקאי עוצר בעד הממשלה שוב ושוב. כעת מתברר כי בעוד הממשלה נכנעת ללחצים האמריקאים הרשות הפלסטינית מקימה באזור מאחזים לא חוקיים לקביעת עובדות בשטח.

מתחקיר שעשינו מתברר כי בכלל האזור שסביב מעלה אדומים ובמרחב כביש 1 היורד לים המלח, בונים הערבים מאות מבנים יבילים בו מתגוררים בדואים בחסות הרשות הפלסטינית. המבנים עצמם עשויים לוחות מתכת, דבר המאפשר בניה מהירה כשבדרך כלל הערבים פועלים בסופי שבוע ובמועדים בהם יחידת הפיקוח במנהל האזרחי אינה עובדת. 

בשלב ראשוני הערבים מכסים את המבנים ביריעות בד שחורות על מנת לטשטש את המבנים החדשים אולם עם הזמן היריעות מוסרות ומתחילים להכשיר את השטח למבנים נוספים.

כלל המבנים נבנו בשטחי C שנמצאים כידוע בשליטה ישראלית מלאה. אולם למרות פניות רבות של נציגי תנועת רגבים, המנהל האזרחי לא מתמודד עם התופעה ומסתפק בהדבקת צווי הריסה ותו לא.

בחלק מהמקרים, עתירות לבג"צ של הערבים וארגוני שמאל קיצוני מעכבות את ביצוע האכיפה. כך למשל במרחב נחל קידר, הנמצא דרומית למעלה אדומים, הקימו הערבים מאות מבנים בניגוד לחוק, אולם לאחר הגשת צווי ההריסה הגישו הערבים עתירה לבג"צ. בעקבות העתירה החליטו השופטים לתת צו ביניים אשר לא מאפשר הליך אכיפה כלשהו.

אולם מכלל המקרים המוצגים בתחקיר מתברר כי המנהל האזרחי בכלל והיחידה לפיקוח בפרט, אינם עושים די הצורך על מנת לעצור את התופעה המוכרת של השתלטות פלסטינית על אזורים נרחבים בשטחי C.

הרשות הפלסטינית מקדמת בניה של מאות מבנים בשטחי C אבל אין מי שיפקח ויאכוף את החוק. מהניסיון אנחנו למדים כי ככל שעובר הזמן יהיה יותר קשה ליישם מדיניות אכיפה. הגיע הזמן שמדינת ישראל והמנהל האזרחי ישימו סוף להפקרות והחוק יאכף לא רק כלפי הישראלים.